בית › ספרים › הלכות › ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ב
חידון ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ב
חידון אינטראקטיבי על ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ב — 179 שאלות בעברית לכל הרמות.
179 שאלות 100 קל 46 בינוני 33 קשה
שאלות ותשובות, מבחן ובוחן אינטראקטיבי על ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ב, בעברית ובחינם. מתאים לתלמידים, למורים ולכל מי שרוצה לחזור על החומר וללמוד תוך כדי משחק.
שחקו בחידון ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ב ←
נושאים בספר
הלכות שבת - כרך א׳ - חלק שני
הלכות שבת, מעשה ידי אומן. נטע נאמן. זה בני נאמן. הרב המאור הגדול. מעוז
א. מצרה להדליק נר בערב שבת. ומצרה זו היא מדברי סופרים, ותיקנו מצרה זו
א) הנה עיקר מצות הדלקת הנר בשבת היא וכדאמרינן ביומא (עה:). ע״כ.
הנר. הסומין אוכלים ואינן שבעים. ומי להדליק הנר בלילי השבת, ואחר שקוע השמש,
תעס. גבי כיבוד אשת האב, שהוא מדרבנן, אף
אש. בא ללמד שאינו חייב מיתה על הבערה אין מרליקין, אבל בהבערה עצמה שראוי להדליק לא
ב. יהיה זהיר במצוה זו ולעשות את הנר יפה, ראמר רב הונא הרגיל בנר
ב. משום עונג שבת שיאכל לאור הנר. ג. מפני
ב) בגמ׳ שבת «;) הרגיל בנר הויין ליה בנים שמשתדל לעשותו יפה. דאף רחובה הוא משום
זית. ולכן זוכה לבנים המאירים בתורה
ישן. והיינו הכלי. וכן ברש״י פסחים יא.) ״כל נר מצוה, דהכל נכלל בשם ״נר חנוכה״. ולהנ״ל
שבת. וגם ע״י זה יזכה לבנים תלמידי חכמים.
בנר. והשתא בדין הוא שיהיו להם בנים זכרים
הזה. רק כאשר יש לו בנים תלמידי חכמים, זה אחפש את ירושלים בנרות. ואיני מצריך לכם
ג. אחר שהנשים בירכו והדליקו את הנרות של שבת, יתפללו להשי״ת שבזכות
ג) בגמרא שבת (כג:) מובא על רב הונא שהיה וביראה, ומביאה בכך אריכות ימים לבעלה.
ך. מנהג יפה לתת כסף לצדקה קודם ההדלקה. ד)
יג) ״וצדיך אתה לדעת כי כח התפילה גדול,
ד) כן הוא בקצור ש״ע (סי׳ עה ס״ב) ובכף החיים ומצינו במפרשים כמה סגולות לאשה עקרה
ה. מעיקר הדין די להדליק נר אחד לכבוד שבת. ומכל מקדם מנהגינו להדליק
ה) המנהג להדליק ב׳ נרות, אחת כנגד זכור ומצוה מן המובחר לעשות כן כדי לייחד כנסת
לז. ג). כיון שיצאה שבת התחיל חושך ממשמש
ו. אשה שנהגה להדליק ב׳ נרות, ורוצה להוסיף ערד נר, לאיזו סיבה [כגון לאחר
אחד. [אלא שיש לחלק].
ו) הנה באופן שהאשה היתה רגילה להדליק ב׳ לה לשמוע לבעלה, בפרט שהדלקת נר שבת
ז. אשה שנהגה להרליק בערב שבת ד נרות, לכתחילה אין לה לפחות ממספר
פרק ט׳). וכן אמרו בקדושין (לא.) אתה ואמך כמו שר או מלך. ובספר ארעא דרבנן (אות שלג)
ז) במנחת שבת (מנחה חדשה סי׳ עה סעיף )T וכן ולכן אף דלכתחלה אין לאשה לשנות ממנהגה
לג) והצריך שם התרה על מנהגה, אם הוצרכה
ח. אפילו עני שאין לו מה לאכול חייב במצות הדלקת הנר, ושואל על
הפת. ובזמן הזה שיש לכולם אור חשמל, יברך על החשמל, ויקנה יין לקידוש.
קי. או״ח סי׳ ל׳ אות ו׳), וח״ו (סי׳ ז׳ אות ה׳), וביחוה כדברי האחרונים הנ״ל.
ח) כן כתב הרמב״ם (פ״ה מהל׳ שבת הלכה א). וכ״ה ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת הוא.
ט. מי שאין לו אלא נר אחד בלבד וכגון שנמצא בבית האסורים וכיוצא בזה,
ט) בגמרא שבת «:) אמר רבא פשיטא לי נר והנה בש״ע (סי׳ תרעג) כתב, שאסור להשתמש
שם. ואילו לדעת ר״י בזה״ז [גם כשאין סכנה] עיקר
י. אם יש לו שתי נרות ידליק נר אחד לנר חנוכה ונר אחד לשבת, אף אם הוא
א. י המדליק נר שבת צריך שידליק רוב היוצא מן הפתילה שבנר, כדי שמיד
י) פשוט הוא, דהא עיקר המצוה נר איש וביתו, וכשאין לו גם פת אם להקדים קידוש לנר
יב. נכון שלא לכבות את הנר שהדליקו ממנו את נרות השבת בפה, אלא יניחנו
יג. אם נר אחד כבה, מותר להדליק נר מנר [למי שלא קיבל שבת בהדלקה]. וכן נר
יב) הנה בספר שלמת חיים להגרי״ח זוננפלד ודמו בראשו, והא דנוהגים הנשים בערב שבת
יג) הנה אויןהסמ״ג (ל סי׳ סה) כתב, דכאשר אומר מדליקין מנר לנר, פירוש, לא מיבעיא נר של
ך. י אשה שהדליקה נרות שבת, ומיד אחר כך כבו הנרות מהרוח, אם ברור לה
שבת. ע״כ. ובשמירת שבת כהלכתה ח״ב (פרק
יד) מה שכתבנו שצריך לחזור ולהדליק הנר, התקנה היתה לשלום בית, ואם ישב בחושך בטלה
טו. יש אומרים שבנר של חנוכה שמדליקין בערב שבת אם כבר הנרות צריך
טו) הנה מרן בש״ע (סימן תרעג סע״ב) כתב בזה הלשון: הרלקה עושה מצוה, לפיכך אם כבתה
כרת. הא קמן דחשיב קיום העשה בהכשר
טז. מצות הרלקת הנר היא גם בזמן הזה, למרות שכיום יש בכל בית אור
יז. ראוי לכתחילה לאשה ללבוש בגרי שבת קורם ההרלקה, ואף לרירן שאין
טז) ראה להלן בסוף בספר, בקונטרס שאלות ותשובות, סי׳ ד׳ אריכות בזה.
ח. י איש המרליק נרות שבת, ויש בביתו נשים נשואות ההולכות בגילוי שער
יח) הנה בברכות (כד.) אמרו, א״ר יצחק טפח לקרות כנגד הערוה וכו׳. וכתב מרן הכס״מ,
יט. אשה נשואה צריכה לכסות הראש בעת ברכת הנרות. [ובלאו הכי נכון מאד
בכך. ע״כ.
שער מהדר קא הדר ביה, ופסק לאסור. ואנו אין
כ. הדלקת הנר בערב שבת היא מצוה [מדברי סופרים], ואינה רשות שאם ירצה
יט) על פי המבואר בהערה הנ״ל.
כ) הנה הטעם הנזכר כאן מובא ברמב״ם את(פ״ה הנרות לכבוד שבת, יש לאשה זכות קדימה
חלק ה׳ (סוף סי׳ סב) שהסביר הנפקא מינה בין
כא. ואמנם מי שמתגורר בגפו, כגון אלמן, מברך ומדליק על הנרות שמדליק
כב. האשה שמדליקה את נרות השבת אינה צריכה לכוין להדיא לפטור את כל
בא) כן כתב בשלטי גיבורים בפרק במה
כב) דאף שהרמב״ם (הלכות שבת פרק ה׳) דאחדכתב, אנשים ואחד נשים חייבים להיות
כג. טוב שהאיש יעסוק בתיקון הנרות של שבת, שיניח הנרות בפמוט,
כג) מה שכתבנו רטוב שהאיש יעסוק וכו׳, כן הכוונות להאר״י, ותזהר בתיקון נרות השבת,
כד. מי שמצדה לחבית להדליק לד נר שבת, לכתחלה לא יברך הוא, אלא
ה. כ אם הבעל הקדים ובירך על הדלקת הנרות שהדליק בחדר השינה, אין
כד) ראה להלן בקונטרס אחרון שבסוף הספר,
כה) במג״א (ס״ק כ״א) הביא מ״ש המהרי״ל, ולברך בחדר השינה קודם שתדליק ותברך
פרשת שמיני) כתב שאין לסמוך להלכה על דברי
שבת. הילכך מ״ש ברב פעלים ח״ב (סי׳ נ) בשם
כו. כאשר הבעל הקדים והדליק נר שבת, אינו צריך לשלם לאשתו שכר המצוה
כו) כן כתבו הב״ח, והמג״א (סי׳ רסג סק״ו). שישע״ש. פוסקים שאומרים דלא הויא חזקה גם
פרק ה׳ מהל׳ שבת הלכה א].
יין. ויש לי לתרץ שלא מנו אלא השלשה
ג) דבמצוה דרבנן לא איתמר הא דחוטף
כז. גם אשה רווקה הדרה לבדה, או אשה שנתאלמנה או נתגרשה, חייבת
בז) כן הוא מצד הסברא, שהבעל הוא שידליק,
ח. כ אף מי שהוא נשוי ושובת לבדו בביתו, מפני שאשתו נמצאת בבית חולים,
כט. מעיקר ההלכה אין חובה כלל על הבנות הרווקות הסמוכות על שלחן
קלס. דמסתבר דכמו שיש זכות קדימה לאשה פרק י״א או״א) דהבנות קודמות לבעל ראש
כח) הנה במרדכי הביא בשם מהר״ם, שמי שהוא שובת בפני עצמו, אינו יכול לצאת י״ח ההדלקה
כט) הנה מצד עיקר ההלכה, אין כל חיוב על הבנות הרווקות המתגוררות בבית הוריהן
יד) אבל להדליק בחדרו צריך, כדי שלא יכשל
כץ. וטעמו, לפי שמברכים על תוספת
סימן תלב) מבואר, שבעל הבית שעושה
דמי. וכתב מןבב״י (סי תרעז) ולי נראה דאין לסמוך
חלק ב׳ (או״ח סי׳ יז אות יא) הביא מ״ש באורחות
ב. וכן בסימן ש״מ, שיש להזהר שלא לכתוב
ד. וכן מבואר בש״ע (יו״ד סי׳ י״ט) שצריך להזהר
שרי. ע״כ. מכלל דמ״ש מקודם לכן שיש שכתב, דיש ליישב מה שהק׳ מרן החיד״א
א. בש״ע (סימן ל״ב סעיף כ״ח) כתב, יש להזהר שלא
לרש. ע״כ. גם המג״א (סק״ג) כתב, שבגרירת
ב. עוד מצינו למרן בש״ע (סימן כ״א סעיף ד): יש
ג. ועוד מצינו לשון יש ליזהר והוא זהירות
ד. ועיין בבית יוסף ובש״ע סימן נט סעיף ג׳,
ה. ועוד מצינו בש״ע ס״ס שב, בשם יש מי
ל. שנים או שלשה בעלי בתים שאוכלים בחדד אחד, וישנים שם, אחד מהם
ל) על פי המבואר בש״ע (סי׳ רסג ס״ח). והרמ״א והמג״א. ע״ש. וכתב הפמ״ג שיש לסמוך ע״ז
לא. אחים ואחיות שבדרך כלל אוכלים יחד בביתם עם הוריהם, ויקר מקרה
לב. בחור הלומד בישיבה עם פנימיה צריך להדליק נרות שבת בחדר השינה
לא) כן כתב בשלחן שלמה ח״א שבת (עמו׳ קלן
לב) כבר הזכרנו לעיל מ״ש המרדכי בפרק ב׳ בחדרם ולברך עליו. אבל מי שהוא אצל אשתו
בית. אבל אם עיקר חיוב גברא כבר יצאו בהאי החיים (סי׳ תרעז סק״ג). שדוקא אם אוכל ושותה
לג. והוא הדין למוסד חינוכי לבנות שצריכות הבנות להרליק נרות שבת בברכה
לד. בחור רווק הלומד בפנימיה, או בת המתגוררת בפנימיה, המוזמנים לסעוד
לג) על פי מה שנתבאר בשו״ת יחוה דעת ח״ב לביתם, ואף שאשתו מדלקת בביתו אינו נפטר
לד) כמבואר בהערה כט. הסמוכים על שלחן אבותיהם חייבים בהדלקת
ה. ל אדם נשוי השובת יחד עם אשתו אצל הוריו, ויש לד חדר מיוחד לשינה,
קעא) שיש שני דינים במצות הדלקת נרות בערב להדליק בכל חדר, המצוה בעצם היא על בעל
לה) הנה מרן החיד״א בברכי יוסף (שיו״ב סי׳ רסג נראה מהמשך דבריו שהשני נותן שמן וכו׳,
קכב) כתב, דנראה שכל זה דוקא כשמדליקות
לו. אורח המתארח אצל קרוביו או ידידיו, ומייחדים לו חדר לשינה, אף שאוכל
לו) מרן בש״ע (סי׳ רסג סעיף ח) כתב: ״שנים או הכל מרליקין נרות שבת על מגש זה, ומברכים,
רטו) הזהיר על כך בזה״ל: מה שנוהגים
לז. המתארחים אצל קרוביהם לסעודת ליל שבת, ויוצאים מבעוד יום וחוזרים
שבת. ולכן אם א״א לכל אחת להדליק נר שבת בבית מלון כיצד ינהג בהדלקת הנר, בשו״ת
לז) עיין בש״ע סי׳ רסג ס״ד, דאפשר להדליק יש להדליק במקום שאוכלים, מ״מ כיון שהם
ח. ל חיילים היוצאים לשמירה בליל שבת, אם הם חוזרים לפנות בדקר, ולא
ט. ל חיילים הנמצאים באוהל סיירים, ששם הסכנה מרובה בהדלקת הנרות
מ. יולדת הנמצאת בבית חולים בערב שבת, או בבית ההחלמה, אם אוכלת ליד
שם. אבל אם אחרות הקדימו והדליקו נר שבת בחדר האוכל של בית החולים,
לח) פשוט, דכיון שאין להם הנאה מהנר, שהרי המדליקה אף שאינה נהנית מהאור, דעכ״פ יש
א. מ היולרת יכולה להרליק נרות שבת בברכה, אף על פי שאינה טהורה. וכן
מ) עיין בקצות סי׳השלחן ( עד, בבדי השלחן ס״ק כד)
שנא. ויש שכתבו דהוא מפני שהיולדת אינה
מא) בגמרא ברכות (כב.) תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר, אין דברי תורה מקבלים טומאה,
ב. מ סומא [עיוורת] מדליקה הנרות ומברכת, שהרי יש לה הנאה במאורות על ידי
בטח. [וכבר הזכרנו לעיל מה שכתבו במשנ״ב חגאונים, וכשר חמנחג, כדאמרינן בבעל קרי.
שבת. וגם כמה מחכמי אשכנז הקשו ע״ד באחרים. עכ״ל. וכתוב בכתבי מה״ר ישראל
מב) מתני׳ מגילה (כד.) סומא פורס את שמע אמר לי כל זמן שאבוקה זו בידי בני אדם רואין
בה. ועכ״פ יש לעיין במה שמדמה המג״א
מג. אשה ששכחה להדליק נרות שבת, רגם בעלה לא הדליק, יש אומרים שמכאן
כה. ויש אומרים שטוב יותר שתתן שמץ לאשה עניה כדי שתדליק. ויש מקילים
מג) במהרי״ל (עמ׳ רא) כתב, שאשה ששכחה שהפמ״ג (א״א סק״ג) כתב, שאם שכחה להדליק
שבת. והרמ״א בדרכי משה (סי׳ רסג סק״א) כתב ומוכח דס״ל כהביאה״ל. וכ״כ בשו״ת מלמד
עלה. ע״כ.
אחד. (פמ״ג א״א סק״ג).
ד. מ אשה שפשעה ולא הרליקה נרות במשך זמן רב, ואחר כך חזרה בתשובה
ה. מ אשה ששכחה להדליק נר בערב ירם טוב, אין קדנסין אותה שתצטרך
מו. לא תקנו חכמים להדליק הנרות בערב שבת אלא בביתו הפרטי של אדם,
מד) והסברא בזה פשוטה, מפני שבנידוץ דידן ההדלקה, (וכן כתם הטעם הב״ח, ושאינו משום
מה) כן נראה מסברא, שאילו היתה רוצה להדליק ואע״פ שבשו״ת באר משה חלק סי׳ה׳ ( קא) כתב,
מו) ראה לעיל סימן רסג הערה א׳ מ״ש בשם הראשונים, שעיקר מצות ההדלקה בערב שבת
מז. קהלות שנהגו ששמש בית הכנסת מדליק נרות שבת בבית הכנסת קודם
מז) על פי המבואר בהערה הקודמת. וז״ל מרן וכן מתבאר בשאילתות דרב אחאי גאון (פרשת
ח. מ יש נוהגים לתת שמן בנרות שבת שבבית הכנסת, כשיעור שיהיו דולקים
ט. מ צריך לברך על הדלקת הנרות בערב שבת, ״ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך
נ. נוסח ברכת הדלקת הנרות בערב שבת, ״אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק
מח) כ״כ בשו״ת תורה לשמה (סי׳ עו). ע״ש. וגם
מט) ראה להלן בקונטרס אחרון סימן א׳. ומה
נ) הנח נוסח ברכת חחדלקה מבואר בדברי רב וז״ל הראבי״ה שבת עמוד רסג): ברכת הדלקת הנר
א. נ אין לשנות ממנהגינו ולהוסיף בנוסח הברכה של הדלקת הנרות להדליק נר
נא) הנה יש שנהגו לברך אקב״ו להדליק נר בשם הכל בו, וכ״ה ברמ״א (סי׳ קסז סעיף ו)
נב. הברכה צריכה להיות קודם ההדלקה, שאפי׳ לדעת האומרים שקבלת שבת
נב) ראה להלן בקונטרס אחרון סי׳ ב׳, אריכות
נג. איש המדליק נר שבת, וכגון מי שמתגורר לבדד, גם למנהג האשכנזים יש לו
נג) שהרי אין כאן מנהג לקבל שבת בהדלקתו, שבת, טפי עדיף לברך ביו״ט קודם הדלקה. כיון
נד. אשה שנהגה לברך ברכת הדלקת הנרות אחר ההדלקה, ועשתה כן על פי
נד) על פי המבואר בהערה הנ״ל, ובודאי מגידי אמת שהגאון הגדול רבי איסר זלמן מלצר
נה. אשה מבנות אשכנז, אשר נשא לבה אותה בחכמה, וברצונה לנהוג כדעת
נו. אשה שהדליקה נרות לכבוד שבת, ושכחה לברך על ההדלקה קודם
נה) על פי המבואר במאיר ישראל m (עם׳ קט.
נו) הרמב״ם (פרק ג׳ מהלכות אישות הכ״ג) כתב, הברכה,שכל ונסתפקה אם בירכה, ושאלה אם
נז. ומכל מקדם אם נזכדה שלא בידכה על ההדלקה קודם שסיימה להדליק את
נז) כן כתב מרן אאמו״ר שליט״א בירחון קול עסוקה במצות ההדלקה, לפי מנהגה שמדליקה
נח. אשה שנסתפקה אם בירכה על הדלקת הנרות או לא, אין לה לברך, דספק
ט. נ אשה שבירכה על ההדלקה, וקודם שהדליקה את הנר שוחחה בדברים
נח) רכל הברכות חיובן מדרבנן, [חוץ מברכת שאמרו בכיוצא בזה גבי ק ״ש, טעה בוכתבתם
נט) כן כתב מרן החיד״א בשיורי ברכה (סי׳ רסג שאר מצוות. ואם שח חוזר ומברך. אבל אם
ט. אשה שהדליקה בערב שבת בזמן ההדלקה נר של גאז, ולא התכוונה כלל
טא. הדבר ברור שאם השפחה [גויה] הדליקה את הנר לכבוד שבת, אין לאשה
ם) עיין להלן בקונטרס אחרון עמוד תשמ״ג.
סא) הנה המג״א (סי׳מן יסג ס״ק יא) הביא מ״ש ומ״ש הרמב״ם ״שצריך להיות בבתיהן נר
טב. כלה שמרליקה נרות בביתה בערב שבת בפעם הראשונה, אין לה לברך
כא) כתב גם כן לקיים מנהג הנשים המברכות ברכה שאינה צריכה, ואין לה כל יסוד
סג. אם חל יום טוב בשבת, יש לברך בנוסח ״להדליק נר של שבת ויום טוב״.
טך. הרבר פשוט שבן חוץ לארץ המתארח אצל בן ארץ ישראל בשבת שחל בה
ה. ט מי שנמצא במקום מטונף שיש שם ריח רע, ואינו יכול לברך על הדלקת
סד) דהא קיימא לן בכל דוכתא דאין הברכות
יצא. ואם טעתה ובירכה להדליק נר של כלליום בהדלקתו לצורך יו״ט של האורח. ע״ש.
סה) בגמ׳ בבא מציעא (קיד:) מנין לערום שלא לאחר שבירך והפריש, בא תינוק וטינף, רשאי
טו. אין להקדים ולהדליק נרות שבת בעוד היום גדול, שנשאר יותר משעה
סו) בגמרא (שבת כג;) איתא, דביתהו דרב יוסף אין זו הקדמה, ובלבד שיהא מפלג המנחה
טז. נשים המדליקות נר שבת ורוצות לנסוע לכותל המערבי אחר ההדלקה, יש
יט) שאם הקדימה להדליק מפלג המנחה צריכה לצורך גדול. ע״ש. וראה בהערה דלהלן.
פז) ראה להלן בקונטרס אחרון שבסוף הספר שתאמר שהיא ממנה אותם שליח להדליק את
סימן ד. וראה עוד בהערה הקודמת, דמהני
טח. ומכל מקרם אם עברה רהרליקה נר שבת קודם פלג המנחה, ולא חזרה
טט. וכל שכן באשה שחשבה שהגיע זמן ההרלקה, והרליקה הנרות, ואחר
ע. הדלקת הנרות צריכה להיות במיוחד לכבור שבת, אבל אם הנר היה כבר
סח) דהא סוף סוף לתידוץ דאשון של התום׳ סט) דאף שנתבדד למפדע שלא קיימה מצות
ע) כן כתב דבינו ידוחם (הלכות יוהכ״פ) דהיכא שהדליק נדות קודם פלג המנחה, אין קבלתו
א. ע נר שהדליקוהו לכבוד שבת בברכה מפלג המנחה, ולא קיבל עליו את
שבת. ובמק״א הזכרנו מ״ש הגר״א, דכבוד
שבת. וגם לא יאחר. ואם רוצה להדליק הנר
שבת. ועוד יש לומר, שהרי בכל הדלקת נרות
שאלות לדוגמה
קל
לפי פסק מרן בשולחן ערוך, האם מותר לשחק בכדור בשבת וביום טוב?
בטקסט נאמר: "ולכן פסק מרן בש״ע (סעיף מה) שאסור לשחק בכדור בשבת וביום טוב".
מקור: שו״ע סימן שח סעיף מה; סימן רעט-רפה
קל
האם מותר לשחק במשחקים בשבת לגדולים לפי פסק זה?
בהלכה יא נאמר: "אבל לגדולים אין להקל לשחק בשבת".
מקור: הלכה יא
קל
לפי הטקסט, האם מותר לתת בידיים משחקים לקטן שישחק בהם בשבת?
בהלכה יא נאמר: "לכן מותר גם לדידן לתת בידים משחקים לקטן שישחק בהם בשבת".
מקור: הלכה יא
קל
לפי הטקסט, האם משחקים הפועלים על ידי בטרייה אסורים בשבת?
בטקסט נאמר: "הדבר ברור שמשחקים הפועלים על ידי בטרייה אסורים בהחלט בשבת, וצריך להפריש את הקטנים שלא ישחקו במשחקים אלה".
מקור: הערה יא
קל
לפי הטקסט, האם מותר לטלטל קליפות הראויות למאכל בהמה בשבת?
בטקסט מובא מהרמב"ם: "כל הקליפין והגרעינין הראויים למאכל בהמה, מטלטלין אותן".
מקור: רמב״ם פרק כ״ו; סימן שח
קל
לפי הסעיף הנלמד, האם יש למצות תוספת מחול על הקודש בשבת שיעור זמן מדויק?
בתחילת הסימן נתבאר שמצות תוספת מחול על הקודש בשבת ויום טוב אין לה שיעור, ודי אפילו בכמה דקות קודם שקיעת החמה.
מקור: ילקוט יוסף, סימן רמג, אות פ
קל
על פי המקור, מתי צריך להדליק נר של שבת?
בשבולי הלקט מובא: 'והמדליק נר של שבת צריך להדליקה מבעוד יום, עד שלא תחשך'.
מקור: שבולי הלקט סימן נט, המובא בסימן רמג
קל
לפי הכלל שבמקור, האם מקדים לקבל שבת נחשב משובח?
נאמר במפורש: 'ומכל מקום ככל שמקדים לקבל שבת משובח יותר'.
מקור: ילקוט יוסף, סימן רמג, אות פ
שחקו בחידון ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ב ←