חידון ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ב

חידון אינטראקטיבי על ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ב — 164 שאלות בעברית לכל הרמות.

• 164 שאלות
• 87 קל
• 45 בינוני
• 32 קשה

שאלות ותשובות, מבחן ובוחן אינטראקטיבי על ילקוט יוסף הלכות שבת כרך א חלק ב, בעברית ובחינם. מתאים לתלמידים, למורים ולכל מי שרוצה לחזור על החומר וללמוד תוך כדי משחק.

נושאים בספר

• הלכות שבת - כרך א׳ - חלק שני
• הלכות שבת, מעשה ידי אומן. נטע נאמן. זה בני נאמן. הרב המאור הגדול. מעוז
• א. מצרה להדליק נר בערב שבת. ומצרה זו היא מדברי סופרים, ותיקנו מצרה זו
• א) הנה עיקר מצות הדלקת הנר בשבת היא וכדאמרינן ביומא (עה:). ע״כ.
• הנר. הסומין אוכלים ואינן שבעים. ומי להדליק הנר בלילי השבת, ואחר שקוע השמש,
• תעס. גבי כיבוד אשת האב, שהוא מדרבנן, אף
• אש. בא ללמד שאינו חייב מיתה על הבערה אין מרליקין, אבל בהבערה עצמה שראוי להדליק לא
• ב. יהיה זהיר במצוה זו ולעשות את הנר יפה, ראמר רב הונא הרגיל בנר
• ב. משום עונג שבת שיאכל לאור הנר. ג. מפני
• ב) בגמ׳ שבת «;) הרגיל בנר הויין ליה בנים שמשתדל לעשותו יפה. דאף רחובה הוא משום
• זית. ולכן זוכה לבנים המאירים בתורה
• ישן. והיינו הכלי. וכן ברש״י פסחים יא.) ״כל נר מצוה, דהכל נכלל בשם ״נר חנוכה״. ולהנ״ל
• שבת. וגם ע״י זה יזכה לבנים תלמידי חכמים.
• בנר. והשתא בדין הוא שיהיו להם בנים זכרים
• הזה. רק כאשר יש לו בנים תלמידי חכמים, זה אחפש את ירושלים בנרות. ואיני מצריך לכם
• ג. אחר שהנשים בירכו והדליקו את הנרות של שבת, יתפללו להשי״ת שבזכות
• ג) בגמרא שבת (כג:) מובא על רב הונא שהיה וביראה, ומביאה בכך אריכות ימים לבעלה.
• ך. מנהג יפה לתת כסף לצדקה קודם ההדלקה. ד)
• יג) ״וצדיך אתה לדעת כי כח התפילה גדול,
• ד) כן הוא בקצור ש״ע (סי׳ עה ס״ב) ובכף החיים ומצינו במפרשים כמה סגולות לאשה עקרה
• ה. מעיקר הדין די להדליק נר אחד לכבוד שבת. ומכל מקדם מנהגינו להדליק
• ה) המנהג להדליק ב׳ נרות, אחת כנגד זכור ומצוה מן המובחר לעשות כן כדי לייחד כנסת
• לז. ג). כיון שיצאה שבת התחיל חושך ממשמש
• ו. אשה שנהגה להדליק ב׳ נרות, ורוצה להוסיף ערד נר, לאיזו סיבה [כגון לאחר
• אחד. [אלא שיש לחלק].
• ו) הנה באופן שהאשה היתה רגילה להדליק ב׳ לה לשמוע לבעלה, בפרט שהדלקת נר שבת
• ז. אשה שנהגה להרליק בערב שבת ד נרות, לכתחילה אין לה לפחות ממספר
• פרק ט׳). וכן אמרו בקדושין (לא.) אתה ואמך כמו שר או מלך. ובספר ארעא דרבנן (אות שלג)
• ז) במנחת שבת (מנחה חדשה סי׳ עה סעיף )T וכן ולכן אף דלכתחלה אין לאשה לשנות ממנהגה
• לג) והצריך שם התרה על מנהגה, אם הוצרכה
• ח. אפילו עני שאין לו מה לאכול חייב במצות הדלקת הנר, ושואל על
• הפת. ובזמן הזה שיש לכולם אור חשמל, יברך על החשמל, ויקנה יין לקידוש.
• קי. או״ח סי׳ ל׳ אות ו׳), וח״ו (סי׳ ז׳ אות ה׳), וביחוה כדברי האחרונים הנ״ל.
• ח) כן כתב הרמב״ם (פ״ה מהל׳ שבת הלכה א). וכ״ה ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת הוא.
• ט. מי שאין לו אלא נר אחד בלבד וכגון שנמצא בבית האסורים וכיוצא בזה,
• ט) בגמרא שבת «:) אמר רבא פשיטא לי נר והנה בש״ע (סי׳ תרעג) כתב, שאסור להשתמש
• שם. ואילו לדעת ר״י בזה״ז [גם כשאין סכנה] עיקר
• י. אם יש לו שתי נרות ידליק נר אחד לנר חנוכה ונר אחד לשבת, אף אם הוא
• א. י המדליק נר שבת צריך שידליק רוב היוצא מן הפתילה שבנר, כדי שמיד
• י) פשוט הוא, דהא עיקר המצוה נר איש וביתו, וכשאין לו גם פת אם להקדים קידוש לנר
• יב. נכון שלא לכבות את הנר שהדליקו ממנו את נרות השבת בפה, אלא יניחנו
• יג. אם נר אחד כבה, מותר להדליק נר מנר [למי שלא קיבל שבת בהדלקה]. וכן נר
• יב) הנה בספר שלמת חיים להגרי״ח זוננפלד ודמו בראשו, והא דנוהגים הנשים בערב שבת
• יג) הנה אויןהסמ״ג (ל סי׳ סה) כתב, דכאשר אומר מדליקין מנר לנר, פירוש, לא מיבעיא נר של
• ך. י אשה שהדליקה נרות שבת, ומיד אחר כך כבו הנרות מהרוח, אם ברור לה
• שבת. ע״כ. ובשמירת שבת כהלכתה ח״ב (פרק
• יד) מה שכתבנו שצריך לחזור ולהדליק הנר, התקנה היתה לשלום בית, ואם ישב בחושך בטלה
• טו. יש אומרים שבנר של חנוכה שמדליקין בערב שבת אם כבר הנרות צריך
• טו) הנה מרן בש״ע (סימן תרעג סע״ב) כתב בזה הלשון: הרלקה עושה מצוה, לפיכך אם כבתה
• כרת. הא קמן דחשיב קיום העשה בהכשר
• טז. מצות הרלקת הנר היא גם בזמן הזה, למרות שכיום יש בכל בית אור
• יז. ראוי לכתחילה לאשה ללבוש בגרי שבת קורם ההרלקה, ואף לרירן שאין
• טז) ראה להלן בסוף בספר, בקונטרס שאלות ותשובות, סי׳ ד׳ אריכות בזה.
• ח. י איש המרליק נרות שבת, ויש בביתו נשים נשואות ההולכות בגילוי שער
• יח) הנה בברכות (כד.) אמרו, א״ר יצחק טפח לקרות כנגד הערוה וכו׳. וכתב מרן הכס״מ,
• יט. אשה נשואה צריכה לכסות הראש בעת ברכת הנרות. [ובלאו הכי נכון מאד
• בכך. ע״כ.
• שער מהדר קא הדר ביה, ופסק לאסור. ואנו אין
• כ. הדלקת הנר בערב שבת היא מצוה [מדברי סופרים], ואינה רשות שאם ירצה
• יט) על פי המבואר בהערה הנ״ל.
• כ) הנה הטעם הנזכר כאן מובא ברמב״ם את(פ״ה הנרות לכבוד שבת, יש לאשה זכות קדימה
• חלק ה׳ (סוף סי׳ סב) שהסביר הנפקא מינה בין
• כא. ואמנם מי שמתגורר בגפו, כגון אלמן, מברך ומדליק על הנרות שמדליק
• כב. האשה שמדליקה את נרות השבת אינה צריכה לכוין להדיא לפטור את כל
• בא) כן כתב בשלטי גיבורים בפרק במה
• כב) דאף שהרמב״ם (הלכות שבת פרק ה׳) דאחדכתב, אנשים ואחד נשים חייבים להיות
• כג. טוב שהאיש יעסוק בתיקון הנרות של שבת, שיניח הנרות בפמוט,
• כג) מה שכתבנו רטוב שהאיש יעסוק וכו׳, כן הכוונות להאר״י, ותזהר בתיקון נרות השבת,
• כד. מי שמצדה לחבית להדליק לד נר שבת, לכתחלה לא יברך הוא, אלא
• ה. כ אם הבעל הקדים ובירך על הדלקת הנרות שהדליק בחדר השינה, אין
• כד) ראה להלן בקונטרס אחרון שבסוף הספר,
• כה) במג״א (ס״ק כ״א) הביא מ״ש המהרי״ל, ולברך בחדר השינה קודם שתדליק ותברך
• פרשת שמיני) כתב שאין לסמוך להלכה על דברי
• שבת. הילכך מ״ש ברב פעלים ח״ב (סי׳ נ) בשם
• כו. כאשר הבעל הקדים והדליק נר שבת, אינו צריך לשלם לאשתו שכר המצוה
• כו) כן כתבו הב״ח, והמג״א (סי׳ רסג סק״ו). שישע״ש. פוסקים שאומרים דלא הויא חזקה גם
• פרק ה׳ מהל׳ שבת הלכה א].
• יין. ויש לי לתרץ שלא מנו אלא השלשה
• ג) דבמצוה דרבנן לא איתמר הא דחוטף
• כז. גם אשה רווקה הדרה לבדה, או אשה שנתאלמנה או נתגרשה, חייבת
• בז) כן הוא מצד הסברא, שהבעל הוא שידליק,
• ח. כ אף מי שהוא נשוי ושובת לבדו בביתו, מפני שאשתו נמצאת בבית חולים,
• כט. מעיקר ההלכה אין חובה כלל על הבנות הרווקות הסמוכות על שלחן
• קלס. דמסתבר דכמו שיש זכות קדימה לאשה פרק י״א או״א) דהבנות קודמות לבעל ראש
• כח) הנה במרדכי הביא בשם מהר״ם, שמי שהוא שובת בפני עצמו, אינו יכול לצאת י״ח ההדלקה
• כט) הנה מצד עיקר ההלכה, אין כל חיוב על הבנות הרווקות המתגוררות בבית הוריהן
• יד) אבל להדליק בחדרו צריך, כדי שלא יכשל
• כץ. וטעמו, לפי שמברכים על תוספת
• סימן תלב) מבואר, שבעל הבית שעושה
• דמי. וכתב מןבב״י (סי תרעז) ולי נראה דאין לסמוך
• חלק ב׳ (או״ח סי׳ יז אות יא) הביא מ״ש באורחות
• ב. וכן בסימן ש״מ, שיש להזהר שלא לכתוב
• ד. וכן מבואר בש״ע (יו״ד סי׳ י״ט) שצריך להזהר
• שרי. ע״כ. מכלל דמ״ש מקודם לכן שיש שכתב, דיש ליישב מה שהק׳ מרן החיד״א
• א. בש״ע (סימן ל״ב סעיף כ״ח) כתב, יש להזהר שלא
• לרש. ע״כ. גם המג״א (סק״ג) כתב, שבגרירת
• ב. עוד מצינו למרן בש״ע (סימן כ״א סעיף ד): יש
• ג. ועוד מצינו לשון יש ליזהר והוא זהירות
• ד. ועיין בבית יוסף ובש״ע סימן נט סעיף ג׳,
• ה. ועוד מצינו בש״ע ס״ס שב, בשם יש מי
• ל. שנים או שלשה בעלי בתים שאוכלים בחדד אחד, וישנים שם, אחד מהם
• ל) על פי המבואר בש״ע (סי׳ רסג ס״ח). והרמ״א והמג״א. ע״ש. וכתב הפמ״ג שיש לסמוך ע״ז
• לא. אחים ואחיות שבדרך כלל אוכלים יחד בביתם עם הוריהם, ויקר מקרה
• לב. בחור הלומד בישיבה עם פנימיה צריך להדליק נרות שבת בחדר השינה
• לא) כן כתב בשלחן שלמה ח״א שבת (עמו׳ קלן
• לב) כבר הזכרנו לעיל מ״ש המרדכי בפרק ב׳ בחדרם ולברך עליו. אבל מי שהוא אצל אשתו
• בית. אבל אם עיקר חיוב גברא כבר יצאו בהאי החיים (סי׳ תרעז סק״ג). שדוקא אם אוכל ושותה
• לג. והוא הדין למוסד חינוכי לבנות שצריכות הבנות להרליק נרות שבת בברכה
• לד. בחור רווק הלומד בפנימיה, או בת המתגוררת בפנימיה, המוזמנים לסעוד
• לג) על פי מה שנתבאר בשו״ת יחוה דעת ח״ב לביתם, ואף שאשתו מדלקת בביתו אינו נפטר
• לד) כמבואר בהערה כט. הסמוכים על שלחן אבותיהם חייבים בהדלקת
• ה. ל אדם נשוי השובת יחד עם אשתו אצל הוריו, ויש לד חדר מיוחד לשינה,
• קעא) שיש שני דינים במצות הדלקת נרות בערב להדליק בכל חדר, המצוה בעצם היא על בעל
• לה) הנה מרן החיד״א בברכי יוסף (שיו״ב סי׳ רסג נראה מהמשך דבריו שהשני נותן שמן וכו׳,
• קכב) כתב, דנראה שכל זה דוקא כשמדליקות
• לו. אורח המתארח אצל קרוביו או ידידיו, ומייחדים לו חדר לשינה, אף שאוכל
• לו) מרן בש״ע (סי׳ רסג סעיף ח) כתב: ״שנים או הכל מרליקין נרות שבת על מגש זה, ומברכים,
• רטו) הזהיר על כך בזה״ל: מה שנוהגים
• לז. המתארחים אצל קרוביהם לסעודת ליל שבת, ויוצאים מבעוד יום וחוזרים
• שבת. ולכן אם א״א לכל אחת להדליק נר שבת בבית מלון כיצד ינהג בהדלקת הנר, בשו״ת
• לז) עיין בש״ע סי׳ רסג ס״ד, דאפשר להדליק יש להדליק במקום שאוכלים, מ״מ כיון שהם
• ח. ל חיילים היוצאים לשמירה בליל שבת, אם הם חוזרים לפנות בדקר, ולא
• ט. ל חיילים הנמצאים באוהל סיירים, ששם הסכנה מרובה בהדלקת הנרות
• מ. יולדת הנמצאת בבית חולים בערב שבת, או בבית ההחלמה, אם אוכלת ליד
• שם. אבל אם אחרות הקדימו והדליקו נר שבת בחדר האוכל של בית החולים,
• לח) פשוט, דכיון שאין להם הנאה מהנר, שהרי המדליקה אף שאינה נהנית מהאור, דעכ״פ יש
• א. מ היולרת יכולה להרליק נרות שבת בברכה, אף על פי שאינה טהורה. וכן
• מ) עיין בקצות סי׳השלחן ( עד, בבדי השלחן ס״ק כד)
• שנא. ויש שכתבו דהוא מפני שהיולדת אינה
• מא) בגמרא ברכות (כב.) תניא, רבי יהודה בן בתירא אומר, אין דברי תורה מקבלים טומאה,
• ב. מ סומא [עיוורת] מדליקה הנרות ומברכת, שהרי יש לה הנאה במאורות על ידי
• בטח. [וכבר הזכרנו לעיל מה שכתבו במשנ״ב חגאונים, וכשר חמנחג, כדאמרינן בבעל קרי.
• שבת. וגם כמה מחכמי אשכנז הקשו ע״ד באחרים. עכ״ל. וכתוב בכתבי מה״ר ישראל
• מב) מתני׳ מגילה (כד.) סומא פורס את שמע אמר לי כל זמן שאבוקה זו בידי בני אדם רואין
• בה. ועכ״פ יש לעיין במה שמדמה המג״א
• מג. אשה ששכחה להדליק נרות שבת, רגם בעלה לא הדליק, יש אומרים שמכאן
• כה. ויש אומרים שטוב יותר שתתן שמץ לאשה עניה כדי שתדליק. ויש מקילים
• מג) במהרי״ל (עמ׳ רא) כתב, שאשה ששכחה שהפמ״ג (א״א סק״ג) כתב, שאם שכחה להדליק
• שבת. והרמ״א בדרכי משה (סי׳ רסג סק״א) כתב ומוכח דס״ל כהביאה״ל. וכ״כ בשו״ת מלמד
• עלה. ע״כ.
• אחד. (פמ״ג א״א סק״ג).
• ד. מ אשה שפשעה ולא הרליקה נרות במשך זמן רב, ואחר כך חזרה בתשובה
• ה. מ אשה ששכחה להדליק נר בערב ירם טוב, אין קדנסין אותה שתצטרך
• מו. לא תקנו חכמים להדליק הנרות בערב שבת אלא בביתו הפרטי של אדם,
• מד) והסברא בזה פשוטה, מפני שבנידוץ דידן ההדלקה, (וכן כתם הטעם הב״ח, ושאינו משום
• מה) כן נראה מסברא, שאילו היתה רוצה להדליק ואע״פ שבשו״ת באר משה חלק סי׳ה׳ ( קא) כתב,
• מו) ראה לעיל סימן רסג הערה א׳ מ״ש בשם הראשונים, שעיקר מצות ההדלקה בערב שבת
• מז. קהלות שנהגו ששמש בית הכנסת מדליק נרות שבת בבית הכנסת קודם
• מז) על פי המבואר בהערה הקודמת. וז״ל מרן וכן מתבאר בשאילתות דרב אחאי גאון (פרשת
• ח. מ יש נוהגים לתת שמן בנרות שבת שבבית הכנסת, כשיעור שיהיו דולקים
• ט. מ צריך לברך על הדלקת הנרות בערב שבת, ״ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך
• נ. נוסח ברכת הדלקת הנרות בערב שבת, ״אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק
• מח) כ״כ בשו״ת תורה לשמה (סי׳ עו). ע״ש. וגם
• מט) ראה להלן בקונטרס אחרון סימן א׳. ומה
• נ) הנח נוסח ברכת חחדלקה מבואר בדברי רב וז״ל הראבי״ה שבת עמוד רסג): ברכת הדלקת הנר
• א. נ אין לשנות ממנהגינו ולהוסיף בנוסח הברכה של הדלקת הנרות להדליק נר
• נא) הנה יש שנהגו לברך אקב״ו להדליק נר בשם הכל בו, וכ״ה ברמ״א (סי׳ קסז סעיף ו)
• נב. הברכה צריכה להיות קודם ההדלקה, שאפי׳ לדעת האומרים שקבלת שבת
• נב) ראה להלן בקונטרס אחרון סי׳ ב׳, אריכות
• נג. איש המדליק נר שבת, וכגון מי שמתגורר לבדד, גם למנהג האשכנזים יש לו
• נג) שהרי אין כאן מנהג לקבל שבת בהדלקתו, שבת, טפי עדיף לברך ביו״ט קודם הדלקה. כיון
• נד. אשה שנהגה לברך ברכת הדלקת הנרות אחר ההדלקה, ועשתה כן על פי
• נד) על פי המבואר בהערה הנ״ל, ובודאי מגידי אמת שהגאון הגדול רבי איסר זלמן מלצר
• נה. אשה מבנות אשכנז, אשר נשא לבה אותה בחכמה, וברצונה לנהוג כדעת
• נו. אשה שהדליקה נרות לכבוד שבת, ושכחה לברך על ההדלקה קודם
• נה) על פי המבואר במאיר ישראל m (עם׳ קט.
• נו) הרמב״ם (פרק ג׳ מהלכות אישות הכ״ג) כתב, הברכה,שכל ונסתפקה אם בירכה, ושאלה אם
• נז. ומכל מקדם אם נזכדה שלא בידכה על ההדלקה קודם שסיימה להדליק את
• נז) כן כתב מרן אאמו״ר שליט״א בירחון קול עסוקה במצות ההדלקה, לפי מנהגה שמדליקה
• נח. אשה שנסתפקה אם בירכה על הדלקת הנרות או לא, אין לה לברך, דספק
• ט. נ אשה שבירכה על ההדלקה, וקודם שהדליקה את הנר שוחחה בדברים
• נח) רכל הברכות חיובן מדרבנן, [חוץ מברכת שאמרו בכיוצא בזה גבי ק ״ש, טעה בוכתבתם
• נט) כן כתב מרן החיד״א בשיורי ברכה (סי׳ רסג שאר מצוות. ואם שח חוזר ומברך. אבל אם
• ט. אשה שהדליקה בערב שבת בזמן ההדלקה נר של גאז, ולא התכוונה כלל
• טא. הדבר ברור שאם השפחה [גויה] הדליקה את הנר לכבוד שבת, אין לאשה
• ם) עיין להלן בקונטרס אחרון עמוד תשמ״ג.
• סא) הנה המג״א (סי׳מן יסג ס״ק יא) הביא מ״ש ומ״ש הרמב״ם ״שצריך להיות בבתיהן נר
• טב. כלה שמרליקה נרות בביתה בערב שבת בפעם הראשונה, אין לה לברך
• כא) כתב גם כן לקיים מנהג הנשים המברכות ברכה שאינה צריכה, ואין לה כל יסוד
• סג. אם חל יום טוב בשבת, יש לברך בנוסח ״להדליק נר של שבת ויום טוב״.
• טך. הרבר פשוט שבן חוץ לארץ המתארח אצל בן ארץ ישראל בשבת שחל בה
• ה. ט מי שנמצא במקום מטונף שיש שם ריח רע, ואינו יכול לברך על הדלקת
• סד) דהא קיימא לן בכל דוכתא דאין הברכות
• יצא. ואם טעתה ובירכה להדליק נר של כלליום בהדלקתו לצורך יו״ט של האורח. ע״ש.
• סה) בגמ׳ בבא מציעא (קיד:) מנין לערום שלא לאחר שבירך והפריש, בא תינוק וטינף, רשאי
• טו. אין להקדים ולהדליק נרות שבת בעוד היום גדול, שנשאר יותר משעה
• סו) בגמרא (שבת כג;) איתא, דביתהו דרב יוסף אין זו הקדמה, ובלבד שיהא מפלג המנחה
• טז. נשים המדליקות נר שבת ורוצות לנסוע לכותל המערבי אחר ההדלקה, יש
• יט) שאם הקדימה להדליק מפלג המנחה צריכה לצורך גדול. ע״ש. וראה בהערה דלהלן.
• פז) ראה להלן בקונטרס אחרון שבסוף הספר שתאמר שהיא ממנה אותם שליח להדליק את
• סימן ד. וראה עוד בהערה הקודמת, דמהני
• טח. ומכל מקרם אם עברה רהרליקה נר שבת קודם פלג המנחה, ולא חזרה
• טט. וכל שכן באשה שחשבה שהגיע זמן ההרלקה, והרליקה הנרות, ואחר
• ע. הדלקת הנרות צריכה להיות במיוחד לכבור שבת, אבל אם הנר היה כבר
• סח) דהא סוף סוף לתידוץ דאשון של התום׳ סט) דאף שנתבדד למפדע שלא קיימה מצות
• ע) כן כתב דבינו ידוחם (הלכות יוהכ״פ) דהיכא שהדליק נדות קודם פלג המנחה, אין קבלתו
• א. ע נר שהדליקוהו לכבוד שבת בברכה מפלג המנחה, ולא קיבל עליו את
• שבת. ובמק״א הזכרנו מ״ש הגר״א, דכבוד
• שבת. וגם לא יאחר. ואם רוצה להדליק הנר
• שבת. ועוד יש לומר, שהרי בכל הדלקת נרות

שאלות לדוגמה