Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן שכז – דיני סיכה בשבת

ילקוט יוסף · הלכות שבת · 10 סעיפים

כל פרקי הלכות שבת (187)

סימן רמב – להזהר בכבוד שבת–רצג – דיני ערבית של מוצאי שבת · סימן רצג – זמן צאת השבת–שיח – בישול בחמה ותולדותיה · סימן שיח – בישול בכלי ראשון–שלו – מלאכת קוצר · סימן שלו – עלייה באילן ודריכה על עשבים בשבת – דין מקלקל וחצי שיעור בשבת

  1. סימן שיח – בישול בכלי ראשון
  2. סימן שיח – עשיית תה בשבת
  3. סימן שיח – בישול אחר שרייה בכלי ראשון
  4. סימן שיח – דין בחישת תבשיל
  5. סימן שיח – דין תתאה גבר
  6. סימן שיח – דיני כלי שני
  7. סימן שיח – דין בישול אחר בישול
  8. סימן שיח – בישול אחר אפייה וקליה
  9. סימן שיח סעיף ה – עשיית קפה בשבת
  10. סימן שיח – עוד מדיני בישול
  11. סימן שיט – הלכות בורר
  12. סימן שיט – ברירה בשני מיני אוכלים
  13. סימן שיט – ברירה במשקין
  14. סימן שיט – דין הבורר לצורך אחרים
  15. סימן שיט – עניני ברירה שבתוך הסעודה
  16. סימן שיט – ברירה בפירות וירקות
  17. סימן שיט – דין ברירה בבגדים ובכלים
  18. סימן שיט – מלאכת זורה
  19. סימן שכ – דיני סחיטה בשבת, מלאכת דש
  20. סימן שכ – דין סחיטת לימון
  21. סימן שכ – סחיטה על גבי מאכל
  22. סימן שכ – סחיטה בשאר דברים
  23. סימן שכ – מלאכת צובע – ודיני צביעה באוכלין
  24. סימן שכא – דיני טוחן ולש בשבת
  25. סימן שכא – תיקוני מאכל בשבת
  26. סימן שכב – דין נולד בשבת
  27. סימן שכב – דין מוליד ריח בשבת
  28. סימן שכג – דיני קנין צרכי שבת – בשבת
  29. סימן שכג – דיני הדחת כלים וטבילתן בשבת
  30. סימן שכג – איסור שנתערב בהיתר – בשבת
  31. סימן שכג – הכנה משבת לחול
  32. סימן שכד – דיני הכנת מאכל לבהמה בשבת
  33. סימן שכה – איסור הנאה ממלאכת גוי בשבת
  34. סימן שכו – דיני רחיצה בשבת
  35. סימן שכו – צחצוח השינים בשבת
  36. סימן שכז – דיני סיכה בשבת
  37. סימן שכח – דיני חולה שאין בו סכנה בשבת
  38. סימן שכח – דיני לקיחת תרופות בשבת
  39. דיני חבישת מכה בשבת
  40. דיני זריקות בשבת
  41. סימן שכח – דיני חולה שיש בו סכנה – בשבת
  42. סימן שכט – על מי מחללין את השבת
  43. סימן שכט – תשלום לרופא על טיפול בשבת
  44. סימן שכט ס"ו – דין מלחמה בשבת
  45. דינים הקשורים למשטרה – בשבת
  46. סימן של – דיני יולדת בשבת
  47. סימן שלא – הלכות מילה בשבת
  48. סימן שלד – דיני דליקה בשבת
  49. סימן שלה – דין מעמר
  50. סימן שלו – מלאכת קוצר

אמעיקר הדין מותר לסוך תינוק במשחה בשבת, באופן שהמשחה תבלע בגופו, ואין לחוש לאיסור ממרח. וגם אין בזה משום רפואה בשבת, כיון שהוא תינוק. ומכל מקום נכון לנהוג כדברי החזון איש, ליתן את המשחה במקום הצריך, בלא למורחה, והיא תתמרח מאליה. [ילקו"י שבת ד עמוד עו. וז"ל מרן בש"ע (סי' שטז סי"א:) לא ישפשף ברגלו רוק ע"ג קרקע, משום דמשוה גומות, אבל דורסו לפי תומו, שאינו מתכוין למרח. וכתב המג"א, וצ"ע דליתסר משום מירוח עצמו, וי"ל דממרח לא שייך אלא כשכוונתו שיתמרח דבר ע"ג חבירו, אבל הכא רוצה שיבלע בקרקע. ע"כ. ומבואר, דכל היכא שרוצה שהדבר יבלע בתוכו, לא שייך איסור מירוח. ומרן בש"ע (סי' שכח סכ"ה) כתב: רטיה שנפלה מעל המכה ע"ג קרקע לא יחזירנה וכו'. וכתבו הט"ז והמג"א דהיינו טעמא שמא ימרח על גבה להחליק הגומות שיש בה, ומירוח רטיה מלאכה דאורייתא היא, משום שהוא בכלל ממחק. ע"ש. והיינו כשרוצה במירוח, ואינו חפץ שהמירוח יכניסו לתוכו, ומניחים משחה על התחבושת והיא מרפאת את המכה. אבל משפשף הרוק ברגלו רצונו שיבלע בקרקע, ולא ישאר שם הדבר המתמרח. ונמצא דבמשחה שרצונו שתשאר על המכה, אלא שתבלע במקום המכה, שרי. ומ"מ עדיף לנהוג כדברי החזו"א, ליתן המשחה במקום הצריך, והיא תתמרח מאליה].

בחולה החש כאבים בגופו ועל פי הוראת רופא צריך למרוח קרם רפואי לשיכוך הכאבים, והגיע למצב שנעשה חולה שאין בו סכנה, מעיקר הדין מותר לו למרוח את הקרם על גופו, ובלבד שימרח רק מעט קרם באופן שיבלע בגופו. ומכל מקום עדיף שיתן את הקרם על אותו מקום בלי מירוח. ויניח מהמשחה בכמה מקומות טיפין טיפין. [ילקו"י שבת ד עמוד עז].

גמותר לאדם לסוך את ידיו בשבת בשמן לתענוג, ואם עורו סדוק בגב היד, אם הוא רגיל למשוח שמן, אין בזה איסור רפואה בשבת, אבל אם אינו רגיל בזה, אין לו למרוח על ידו שמן וכדומה, משום איסור רפואה בשבת. [ילקוט יוסף שבת ד' עמוד עט. ועיין בהליכות עולם ח"ד עמו' ר. ודו"ק].

דיש אומרים שמותר לאשה לסוך את שערה בשבת בשמן, ויש אומרים שיש בזה חיוב חטאת משום ממרח. ולדינא, אף שאין בזה איסור מן התורה, מכל מקום איסורא דרבנן מיהא איכא.

האסור לסוך את הגוף בשמן ולמשמש בכח לרפואה, ולפיכך אסור לעשות מסג' בשבת, אם ממשמש בכח ומתכוין להזיע, אך מותר לעשות כן בנחת. והבריא מותר לסוך בשמן וכן התינוק מותר לסוכו בשמן. [ילקוט יוסף שבת כרך ד עמוד עט].

ומי שנתפס גבו או צוארו, וחש כאבים עד שנחלש כל גופו ונפל למשכב, דינו כדין חולה שאין בו סכנה, ומותר לעשות לו מסג' אפילו בחוזק. [ילקוט יוסף שבת כרך ד עמוד עט].

זמותר לתת בשבת מי בושם על הפנים או על הידים, ואין בזה איסור סיכה. ואף ביום הכפורים יש להקל בזה. ואף על השערות יש להקל. אולם כבר נתבאר שאסור ליתן בשבת ריח טוב על גבי מטפחת או בגד, משום מוליד ריחא. אבל בבשר האדם כגון בידים ובפנים לא שייך האיסור דמוליד ריחא, משום שאין הריח מתקיים אלא לפי שעה, שהזיעה מעברתו. ואפילו בשערו אין איסור בזה. ומכל מקום מי שהתיזו על גופו מי בושם מיוחדים להעברת הזיעה [דיאודורנט] מותר לו להחליף בשבת בגד אחר, אף שהריח יעבור על הבגד, שהרי אינו מתכוין להולדת הריח בבגד, והוי פסיק רישיה דלא איכפת ליה באיסור דרבנן. והיינו באופן שלא איכפת לו מהריח שיש בבגדיו. [ילקוט יוסף שבת כרך ד' עמוד עט, ועמוד תו].

חאסור לצחצח המנעלים בשבת, וכן אסור לצוות לשפחה נכרית לעשות כן בשבילו. ואם עברה וצחצחה המנעלים בשבת שלא על פי הוראתו, מותר לנועלם בשבת. [ילקו"י שבת ד עמ' פא]

טמותר להעביר את האבק מעל המנעלים בשבת. וכן מותר להעביר במטלית יבשה את האבק מעל הרהיטים, אך אם יש בזה טורח רב אין ראוי לעשות כן בשבת. [ילקו"י שבת ד' עמ' פא]

ימותר להתיז ספריי על הרהיטים בשבת, כדי להבריקם על ידי נייר עיתון, כל שכוונתו להעביר הלכלוך שהצטבר על החלונות. ויעשה בנחת ובלא טורח רב, ומיהו אם יכול להחמיר שלא לטרוח בשבת, תבוא עליו ברכה. [ילקו"י שבת ד' עמ' פב. וראה לעיל עמוד תרצז].

הורדת הספר (PDF)

בחנו את עצמכם: חידון ילקוט יוסף הלכות שבת: חלק א · חלק ב · חלק ג · חלק ד

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.