א(דברים כו א) וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ, אֵין ״וְהָיָה״ אֶלָּא מִיָּד. כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ, עֲשֵׂה מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָעִנְיָן שֶׁבִּשְׂכָרָהּ תִּכָּנֵס לָאָרֶץ.
באֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ, מַה שֶּׁתִּירַשׁ תִּכְבֹּשׁ.
גוִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ, מִשֶּׁתִּירַשׁ תֵּשֵׁב.
ד(דברים כו ב) וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה, יָכוֹל כָּל הַפֵּרוֹת יְהוּ חַיָּבִים בַּבִּכּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: מֵרֵאשִׁית וְלֹא כָּל רֵאשִׁית. וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִין חַיָּב וְאֵיזֶה מִין פָּטוּר. הֲרֵינִי דָּן: נֶאֱמַר הָבֵא בִּכּוּרֵי צִבּוּר וְהָבֵא בִּכּוּרֵי יָחִיד, מַה בִּכּוּרֵי צִבּוּר הָאֲמוּרִים לְהַלָּן (ויקרא כג יז) מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, אַף בִּכּוּרֵי יָחִיד הָאֲמוּרִים כָּאן מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים. מַה לְּהַלָּן חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, אַף כָּאן חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר מִינִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כג יט): ״בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ״ רִבָּה. אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט, הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן אֶלָּא כַּדִּין הָרִאשׁוֹן: נֶאֱמַר הָבֵא בִּכּוּרֵי צִבּוּר וְהָבֵא בִּכּוּרֵי יָחִיד, מַה בִּכּוּרֵי צִבּוּר מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים הָאֲמוּרִים בְּשֶׁבַח הָאָרֶץ, אַף בִּכּוּרֵי יָחִיד מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים הָאֲמוּרִים בְּשֶׁבַח הָאָרֶץ. וְאֵלּוּ הֵם (דברים ח ח): ״חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ״.
הזַיִת זֶה זַיִת אֲגוּרִי.
ווּדְבָשׁ זֶה דְּבַשׁ תְּמָרִים.
זמֵרֵאשִׁית, אֲפִלּוּ אֶשְׁכּוֹל אֶחָד וַאֲפִלּוּ גַּרְגִּיר אֶחָד.
חפְּרִי, פְּרִי אַתָּה מֵבִיא בִּכּוּרִים וְאִי אַתָּה מֵבִיא יַיִן וְשֶׁמֶן בִּכּוּרִים.
טהָאֲדָמָה, פְּרָט לַעֲרִיסִים וְלַחֲכוֹרוֹת וְלַסִּקְרִיקוֹן וְלַגַּזְלָן שֶׁאֵין מְבִיאִים מִשּׁוּם אוֹתוֹ הַטַּעַם שֶׁנֶּאֱמַר ״רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ״. יָכוֹל אַתָּה מֵבִיא כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה קוֹרֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ, כָּל זְמַן שֶׁהֵם מְצוּיִים עַל פְּנֵי אַרְצְךָ. יָכוֹל שֶׁאַתָּה קוֹרֵא כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה מֵבִיא? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָמַרְתָּ... וְשָׂמַחְתָּ, אֵין קְרִיאָה אֶלָּא בִּשְׁעַת שִׂמְחָה. כְּשֶׁתִּמְצָא אוֹמֵר: מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג מֵבִיא וְקוֹרֵא, מֵהֶחָג וְעַד חֲנֻכָּה מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: מֵבִיא וְקוֹרֵא.
יאֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, פְּרָט לְנוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמַבְרִיךְ בְּתוֹךְ שֶׁל יָחִיד אוֹ בְּתוֹךְ שֶׁל רַבִּים, וְהַמַּבְרִיךְ מִתּוֹךְ שֶׁל רַבִּים אוֹ מִתּוֹךְ שֶׁל יָחִיד לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְהַנּוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְהַמַּבְרִיךְ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְדֶרֶךְ הָרַבִּים וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד בָּאֶמְצַע – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מֵבִיא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּזֶה מֵבִיא. מֵאֵיזֶה טַעַם אֵינוֹ מֵבִיא? מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג יט): ״בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ״ – עַד שֶׁיְּהוּ כָּל הַגִּדּוּלִים מֵאַדְמָתְךָ.