א(דברים כה ט) וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְיָרְקָה בְּפָנָיו, רֹק הַנִּרְאֶה לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, מְלַמֵּד שֶׁמִּתְיַחֶדֶת עִמּוֹ לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים.
בוְחָלְצָה נַעֲלוֹ, אֵין לִי אֶלָּא נַעֲלוֹ שֶׁלּוֹ, שֶׁל אֲחֵרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֲלוּץ הַנָּעַל״ (דברים כה י) מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וְחָלְצָה נַעֲלוֹ? פְּרָט לְגָדוֹל שֶׁאֵין יָכוֹל לְהַלֵּךְ בּוֹ, וְקָטָן שֶׁאֵין חוֹפֶה אֶת רֹב רַגְלוֹ, וְסוֹלְיָיס שֶׁאֵין לוֹ עָקֵב, שֶׁחֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
גמֵעַל רַגְלוֹ, נֶאֱמַר כָּאן רַגְלוֹ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא יד יד) רַגְלוֹ, מַה רַגְלוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן יְמָנִית אַף רַגְלוֹ הָאָמוּר כָּאן יְמָנִית. מֵעַל רַגְלוֹ, מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר: מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַטָּה חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה, מִן הָאַרְכֻּבָּה וּלְמַעְלָה חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.
דוְיָרְקָה בְּפָנָיו, יָכוֹל בְּפָנָיו מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים, רֹק הַנִּרְאֶה לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים. מִכָּן אָמְרוּ: חָלְצָה וְרָקְקָה וְלֹא קָרְאתָה – חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה. קָרְאתָה וְרָקְקָה וְלֹא חָלְצָה – חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. חָלְצָה וְקָרְאתָה וְלֹא רָקְקָה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.
הוְעָנְתָה וְאָמְרָה, נֶאֶמְרָה כָּאן עֲנִיָּה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן עֲנִיָּה, מָה עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, אַף עֲנִיָּה הָאֲמוּרָה כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.
וכָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲשֶׁר לֹא בָנָה וַאֲשֶׁר לֹא עָתִיד לִבְנוֹת.
ז[כָּכָה יֵעָשֶׂה] אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כָּכָה יֵעָשֶׂה – בְּדָבָר שֶׁמַּעֲשֶׂה מְעַכֵּב. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מִשָּׁם רְאָיָה? כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ דָּבָר שֶׁמַּעֲשֶׂה בָּאִישׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חֲלִיצָה מְעַכֶּבֶת וּרְקִיקָה מְעַכֶּבֶת. וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: חֲלִיצָה בִּשְׁכִיבָה וּרְקִיקָה כְּדֵי שִׁכְבַת זֶרַע.
חוְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל, נֶאֱמַר כָּאן בְּיִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּיִשְׂרָאֵל, מַה בְּיִשְׂרָאֵל הָאָמוּר לְהַלָּן פְּרָט לְבֵית דִּין שֶׁל גֵּרִים, אַף בְּיִשְׂרָאֵל הָאָמוּר כָּאן פְּרָט לְבֵית דִּין שֶׁל גֵּרִים.
טבֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל, מִצְוָה בַּדַּיָּנִים וְלֹא מִצְוָה בַּתַּלְמִידִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִצְוָה עַל כָּל הָעוֹמְדִים שָׁם לוֹמַר: חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִים לִפְנֵי רַבִּי טַרְפוֹן, וְאָמַר לָנוּ: עֲנוּ כֻּלְּכֶם וְאִמְרוּ: חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל.