א(דברים כד כא) כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, מִכָּן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֶּרֶם שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֵלוֹת – לְבַעַל הַבַּיִת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לָעֲנִיִּים.
בלֹא תְעוֹלֵל, אֵיזוֹ הִיא עוֹלֶלֶת? כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף. יֵשׁ לָהּ כָּתֵף וְאֵין לָהּ נָטֵף, יֵשׁ לָהּ נָטֵף וְאֵין לָהּ כָּתֵף, הֲרֵי הִיא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת; וְאִם לָאו, הֲרֵי הֵם שֶׁל עֲנִיִּים.
גאַחֲרֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁכְחָה. אַחֲרֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּאָה. מִכָּן אָמְרוּ: אֵיזוֹ הִיא שִׁכְחָה בֶּעָרִיס? כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטְּלָהּ. בָּרַגְלִיּוֹת, מִשֶּׁיַּעֲבֹר הֵימֶנָּה.
דגֵּר יָתוֹם, נֶאֱמַר כָּאן גֵּר וְיָתוֹם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן גֵּר וְיָתוֹם, מַה גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר לְהַלָּן בְּעוֹשֶׂה סָאתַיִם אַף גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר כָּאן בְּעוֹשֶׂה סָאתַיִם.