א(דברים כד ט) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, וְכִי מָה עִנְיָן זֶה לָזֶה? נְתָנוֹ הָעִנְיָן לוֹ לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין נְגָעִים בָּאִים אֶלָּא עַל לְשׁוֹן הָרָע, וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה מִרְיָם שֶׁלֹּא דִבְּרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא בְּפָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה, וְלַהֲנָיָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וּלְשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּלְבִנְיָנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ נֶעֶנְשָׁה, הַמְדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּעָנֵשׁ.
בבַּדֶּרֶךְ, בִּשְׁעַת טֵרוּפְכֶם.
גבְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, בִּשְׁעַת גְּאֻלַּתְכֶם, אֶלָּא שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב בְּמִרְיָם לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָיוּ הַדְּגָלִים נוֹסְעִים לֹא הָיוּ הוֹלְכִים עַד שֶׁמִּרְיָם מַקְדֶּמֶת לִפְנֵיהֶם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (מיכה ו ד): ״וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם״.