א(דברים כה א) כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, אֵין שָׁלוֹם יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (בראשית יג ז): ״וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט״, מִי גָרַם לְלוֹט לִפָּרֵשׁ מִן הַצַּדִּיק? הֱוֵי אוֹמֵר מְרִיבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים, מִי גָרַם לָזֶה לִלְקוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מְרִיבָה.
בבֵּין אֲנָשִׁים, אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים, אִישׁ עִם אִשָּׁה וְאִשָּׁה עִם אִישׁ וּשְׁתֵּי נָשִׁים זוֹ עִם זוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט מִכָּל מָקוֹם.
גוּשְׁפָטוּם, בְּעַל כָּרְחָם.
דוְהִצְדִּיקוּ, יָכוֹל כָּל הַמֻּרְשָׁעִים לוֹקִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כה ב): וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, פְּעָמִים לוֹקֶה פְּעָמִים אֵינוֹ לוֹקֶה. וַעֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אֵלּוּ הֵם הַלּוֹקִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כה ד): ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״, מַה חֲסִימַת שׁוֹר מְיֻחֶדֶת מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וַהֲרֵי הוּא לוֹקֶה, כָּךְ כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה הֲרֵי הוּא לוֹקֶה. אוֹ כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה יְהֵא לוֹקֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר״, מַה חֲסִימַת שׁוֹר מְיֻחֶדֶת שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה וַהֲרֵי הוּא לוֹקֶה, כָּךְ כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ קוּם עֲשֵׂה הֲרֵי הוּא לוֹקֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק, צַדְּקֵהוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹקֶה. וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, פְּעָמִים לוֹקֶה פְּעָמִים אֵינוֹ לוֹקֶה.
הוְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט, אֵין מַלְקִים מֵעוֹמֵד.
ווְהִכָּהוּ, מַלְקֶה שְׁלִישׁ לְפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מֵאַחֲרָיו.
זלְפָנָיו, שֶׁיְּהֵא לוֹקֶה וְעֵינָיו בּוֹ, וְלֹא שֶׁיְּהֵא לוֹקֶה וְעֵינָיו בְּדָבָר אַחֵר. יָכוֹל יְהֵא לוֹקֶה וָמֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ, אֵין לוֹקֶה וָמֵת. יָכוֹל יְהֵא לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ, אֵין לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם.
ח(דברים כה ג) אַרְבָּעִים, יָכוֹל אַרְבָּעִים שְׁלֵמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: אַרְבָּעִים בְּמִסְפָּר, מִנְיָן שֶׁהוּא סוֹכֵם אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעִים שְׁלֵמוֹת, הֵיכָן הוּא לוֹקֶה אֶת הַיְּתֵרָה? בֵּין כְּתֵפָיו.
טיַכֶּנּוּ, וְלֹא עַל הַקַּרְקַע. יַכֶּנּוּ, וְלֹא עַל כְּסוּתוֹ. יַכֶּנּוּ, אֵין מַלְקִים שְׁנַיִם כְּאֶחָד.
ילֹא יֹסִיף, אִם הוֹסִיף עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁמּוֹסִיף עַל הַמִּנְיָן עַל כָּל אֹמֶד וְאֹמֶד שֶׁאֲמָדוּהוּ בֵּית דִּין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: פֶּן יֹסִיף מִכָּל מָקוֹם.
יאמַכָּה רַבָּה, אֵין לִי אֶלָּא מַכָּה רַבָּה, מַכָּה מוּעֶטֶת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַל אֵלֶּה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מַכָּה רַבָּה? מְלַמֵּד שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנָה מַכָּה רַבָּה.
יבוְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, מִכָּן אָמְרוּ: נִתְקַלְקֵל בֵּין בִּרְעִי בֵּין בְּמַיִם פָּטוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָאִישׁ בִּרְעִי וְהָאִשָּׁה בְּמַיִם.
יגדָּבָר אַחֵר: וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ, מִשֶּׁלָּקָה הֲרֵי הוּא אָחִיךָ. מִכָּן אָמְרוּ: כָּל חַיָּבֵי כְרֵתוֹת שֶׁלָּקוּ נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרֵתָם.
ידרַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל הַיּוֹם הַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתוֹ רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ב): וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת הָרָשָׁע, אֲבָל מִשֶּׁלָּקָה הַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתוֹ אָחִיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה ג): וְנִקְלָה אָחִיךָ.
טורַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִמְּקוֹמוֹ הוּא מֻכְרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח כט): ״כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשׂוֹת מִקֶּרֶב עַמָּם״, וְאוֹמֵר (ויקרא יח ה): ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם״. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מוּעֶטֶת, הַנִּטְפָּל בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה דִּינוֹ כְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, הַנִּטְפָּל לְעוֹשֵׂי מִצְוָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
טזרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים יב כג): ״רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם״, מָה הַדָּם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם חָתָה מִמֶּנּוּ, הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מְקַבֵּל שָׂכָר טוֹב, גֵּזֶל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶם וּמְחַמַּדְתָּן, הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.
יזרַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (תהלים טו א-ה): ״ה׳ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק, לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ, נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס, כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ״, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (יחזקאל יח ה): ״וְאִישׁ כִּי יִהְיֶה צַדִּיק״ וְגוֹ׳, וּבְסוֹף הָעִנְיָן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל יח ט): ״צַדִּיק הוּא חָיֹה יִחְיֶה״, וְכִי מַה עָשָׂה זֶה? הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְאֵינוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה נוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה.