א(דברים כד כ) כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ חוֹבְטִים זֵיתֵיהֶם וְהָיוּ נוֹהֲגִים בָּהֶם עַיִן יָפָה. מִכָּן אָמְרוּ: הַזַּיִת שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבְּנִים וּשְׁכָחוֹ – אֵינוֹ שִׁכְחָה.
בזֵיתְךָ, פְּרָט לַאֲחֵרִים. זֵיתְךָ, פְּרָט לְהֶקְדֵּשׁ.
גלֹא תְפַאֵר, לֹא תִּתְפָּאֵר לֶעָנִי בּוֹ. מִכָּן אָמְרוּ: מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לְלַקֵּט, אוֹ שֶׁמַּנִּיחַ אֶחָד וְאֶחָד אֵינוֹ מַנִּיחַ, אוֹ שֶׁמְּסַיֵּעַ אֶת אֶחָד מֵהֶם, הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כב כח): ״אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם״.
דאַחֲרֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שִׁכְחָה.
האַחֲרֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּאָה.
ולַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, נֶאֱמַר כָּאן גֵּר וְיָתוֹם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן גֵּר וְיָתוֹם, מַה גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר לְהַלָּן בְּעוֹשֶׂה סָאתַיִם אַף גֵּר וְיָתוֹם הָאָמוּר כָּאן בְּעוֹשֶׂה סָאתַיִם.