א(דברים כד ז) כִּי יִמָּצֵא, בְּעֵדִים.
באִישׁ, פְּרָט לְקָטָן.
גגּוֹנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו, וְלֹא מֵאֲחֵרִים.
דמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְהָבִיא הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ וּמוֹכְרוֹ שֶׁהוּא חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ וּמוֹכְרוֹ פָּטוּר.
הוְהִתְעַמֶּר בּוֹ, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ.
ווּמֵת הַגַּנָּב, בִּסְתַם מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה בְּחֶנֶק.
זהַהוּא, וְלֹא הַגּוֹנֵב אֶת הָעֶבֶד.
חהַהוּא, וְלֹא הַגּוֹנֵב מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִים.
טוּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ, בַּעֵר עוֹשֵׂי הָרָעוֹת מִיִּשְׂרָאֵל!