אא) [סעיף א'] מי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת וכו' שאם יצא לדעת כבר נתבאר בסי' הקודם סעי' ח' שאפי' אם החזירוהו עכו"ם אין לו אלא ד"א. ב"י ועיין לקמן או' י"ד.
בב) שם. והוצרך לנקביו יכול לצאת וכו' משום דגדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה, עירובין מ"א ע"ב. ולא בהוצרך לנקביו לבד הקילו כן אלא אף אם גשמים יורדים עליו או שהחמה זורחת עליו ומצערתו כמ"ש לעיל ססי' ת"ד בהגה. ר"ז או' ג'.
גג) שם. עד שימצא מקום צנוע וכו' ר"ל מקום שאין בני אדם מצויין שם לראות פירועו. ועיין לעיל סי' ג' סעי' ח' דאחורי הגדר חשיב מקום צנוע ובשדה יתרחק עד מקום שאין חבירו יכול לראות פירועו יעו"ש.
דד) עד שימצא מקום צנוע וכו' ויכול ללכת עד בית היהודים לפנות שם ראב"ן. מ"א סק"א. א"ר או' א' תו"ש או' א' וכגון שיותר טוב מקום מוצנע אצל היהודים. א"א או' א' וה"ה אם יש לו פחד במקום צנוע שימצא אם לא ילך לבית היהודים שרי להלוך עד בית היהודים.
הה) ואם ימצא מקום צנוע חוץ לד"א חוץ לתחומו יש לו שם ד"א. ונראה דאפי' אם אותם ד"א הם מובלעים תוך ד"א הראשונות לא אמרינן הבלעת ד"א מלתא היא לחזור לד"א הראשונות דדוקא בתחומין הקילו חז"ל שיחזור לתחומו אבל לא לענין ד"א דמאי אולמי' דהני מהני. תו"ש שם.
וו) ונראה דאם נתרחק מהשיירא עד שמצא מקום צנוע ומתיירא להתעכב שם לבדו שרי לחזור למקומו דבמקום צערא ופחדא לא גזרו רבנן. ועיין לקמן או' י"ג
זז) שם. ועצה טובה לו וכו' ר"ל דאם יכול לחפש מקום צנוע בשאר רוחות טוב לו לחפש לרוח שיצא משם כדי שעי"ז יכול ליכנס לתחומו וכיון שנכנס הוי כאלו לא יצא
חח) שם. עד תחומו וכו' ואם מצא מקום צנוע קרוב לתחומו בתיך ד"א כיון דהד"א שניתנין לו מובלעין בתחומו הו"ל כאלו לא יצא. תו"ש או' ב' ועיין לעיל סי' ת"ה סוף או' ג'
טט) שם. ולאחר שנכנס וכו' הדבר ברור שלא הקילו אלא כשנכנס לתוך תחום העיר ששבת בה אבל אם נכנס לתחום עיר אחרת לא עשה ולא מידי כמ"ש בב"י מאמ"ר או' א'
יי) שם. הוי כאלו לא יצא. ויש לו אלפים אמה לכל רוח וכמ"ש לעיל סי' ת"ה סעי' ה' יעו"ש.
יאיא) שם. אבל אם מצא מקום צנוע קודם וכו' כ"כ הטור וכ"כ הלבוש. ר"ז או' א' ח"א כלל ע"ו או' ל"א ומ"ש הנה"ש או' א' להוכיח דאף אם ימצא מקום צנוע קודם יכול ליכנס לתחום אינו מוכרח כאשר יראה המעיין.
יביב) שם. עד שיכלה הריח. שחסו חכמים על כבודו ולא הצריכוהו לעמוד במקום מטונף או ריח רע. ר"ז שם.
יגיג) שם. ושם יש לו ד"א. כ"כ הרא"ש כי במקום שכלה הריח קנה ד"א חדשות מיהו הרמב"ם פכ"ז דין ט"ו כתב ונפנה וחוזר למקומו וכ"כ הרשב"א בס' עה"ק דחוזר לתוך ד' אמותיו ומשמע דהיינו לד"א הראשונים ולא קנה ד"א חדשות כדברי הרא"ש. וכ"כ הנה"ש או' ב' ומיהו כבר כתבנו לעיל או' ו' דאם מתיירא לישאר שם לבדו שרי לחזור למקימו הראשון יעו"ש.
ידיד) שם. ואם יצא לדעת אין לו תקנה. פי' שאף שבא לתחומו אין לו אלא ד"א כמ"ש סי' ת"ה סעי' ח' אבל מ"מ יכול לילך למקום צנוע ולפנות וכ"כ הר"ר יהונתן ואם בא לעירו עיין סי' ת"ח סעי' ח' דיש לו כל העיר ולעיר אחרת אין לו אלא ד"א וכ"כ ראב"ן. מ"א סק"ב. א"ר או' ב' תו"ש או' ג' ר"ז או' א' ועיין לעיל סי' ת"ה או' מ"ה ואו' מ"ח.
טוטו) שם. וי"א דוקא לגדולים. אבל קטנים אין כבוד הבריות כ"כ דמשתינין מים בפני רבים וגם א ן כ"כ טינוף דנבלעים במקומן. מ"א סק"ג. תו"ש או' ד' ר"ז או' ב' וכתב דיש להחמיר כדבריהם. וכ"ה דעת הש"ע כמ"ש לעיל סי' י"ג או' ו' דכל היכא שמביא י"א וי"א דעתו לפסוק כלישנא בתרא יעו"ש
טזטז) שם. וי"א דוקא לגדולים. ואם רוצה להקיא נראה דדמי לגדולים מה למעלה ומה למטה. רו"ח ומיהו עיין לעיל סי' ע"ו או' ב' לענין ק"ש שכתבנו שא"צ להרחיק מקיאה יעו"ש. ואפשר דהכא יש לחלק משום שלא יתמאסו הרואים וגדול כבוד הבריות ולפ"ז נראה דגם עד בית היהודים יכול לילך מפני שהמקיא הוא מחמת שנפשו מטורפת עליו ואפשר שאח"כ יצטרך לאיזה דבר שיעשו לו להשיב נפשו. ועיין לעיל או' ד'