אא) [סעיף א'] אם לא עירבו החצירות יחד ר"ל אף אם עירבו כל החצירות ביחד דאם עירבו כל החצירות דרך פתחים ביחד בלא"ה שרי דהו"ל כמו שיתוף כמ"ש בסי' הקודם:
בב) שם. מותר לטלטל בכל המבוי וכו' וה"ה דמותר לטלטל מן המבוי לחצר או מן החצר למבוי כלים ששבתו בתוכם כמ"ש לעיל רסי' שע"ב שלא תקנו חז"ל עירובי חצרות אלא כדי לטלטל כלים ששבתו בבתים להוציאם לחצר וכן תיקנו שיתופי מבואות כדי להוציא כלים ששבתו בבתים למבוי אבל כלים ששבתו בחצר או במבוי מותר לטלטלם מחצר למבוי או להיפך בלא עירוב ובלא שיתוף:
גג) שם. מותר לטלטל בכל המבוי וכו' והיינו אם המבוי מתוקן בלחי או קורה כמ"ש לעיל רסי' שמ"ב. וכ"כ הלבוש והר"ז בסי' זה.
דד) שם. בין עירבו חצירות עם הבתים. דמצויין כלי בתים בחצר ושייך למגזר דלמא אתי לאפוקי כלי בית שבחצר למבוי אפ"ה שרי. ועיין לעיל סי' שע"ב סוף סעי' א.
הה) שם. ולהרמב"ם דוקא בשלא עירבו וכו' כ"כ הרמב"ם פ"ה דין ט"ו והטעם כתב שם בהרמב"ם דמאחר שעירבו חצירות עם הבתים נעשה המבוי כאלו אינו פתוח לו אלא בתים בלבד בלא חצירות ולפיכך אין מטלטלין בכולו עכ"ל, ור"ל ואין חצר ניתר בלחי או קורא אלא א"כ בתים וחצירות פתוחים לתוכו והכא בתים איכא חצירות ליכא וכמ"ש המ"מ שם. וא"כ אם ניתר בצוה"פ או בשני פסים שרי. מ"א סק"א א"ר או' ב' תו"ש או' ב' א"א או' א' ועיין לעיל סי' שס"ג סעי' כ"ו
וו) שם. ולהרמב"ם וכו' וכל האחרונים פסקו כסברא ראשונה. מ"מ שם. א"ר או' א' א"א שם. וכ"פ הר"ז כסברא א' ולא הביא דעת הרמב"ם וכבר כתבנו לעיל סי' י"ג או' ז' דדעת הש"ע לפסוק כסברא שמביא בסתם ורק כשמביא י"א לחומרא חושש לו לתחלה וא"כ ה"נ שכתב ולהרמב"ם וכו' הוא כמו י"א שחושש לו לכתחלה דאל"כ למה הביאו בש"ע: