אא) [סעיף א'] ולא ידע שהוא בתחום העיר וכו' כלומר שאעפ"י שלא היה יודע שהעיר בתוך תחומו ונתכוין לשבות במקומו כיון שאילו היה יודע שהעיר תוך תחומו לא היה קונה שביתה אלא עם בני העיר הרי הוא כמי שקנה שביתה עמהם ונכנס לעיר ומהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה. ב"י עי"ש או' א' מאמ"ר או' א' ומ"ש הפרישה דהרמב"ם לא ס"ל הכי והב"י לא ראה לשון רש"י עיין מה שהשיג עליו המאמ"ר שם. וכן מ"ש הב"ח דע"פ פי' רש"י שלא נתכוין לקנות שביתה וכו' צ"ע דהא פירש"י שבסוף המשנה הוא בהדיא כמ"ש ב"י וכ"כ הפרישה והמאמ"ר שם וכ"פ הר"ז כדברי ב"י וכ"כ האחרונים.
בב) שם. למדינה זו. ר"ל לעיר זו.
גג) שם קנה שביתה במקומו וכו' ואפי' אם לא נתכוין לקנות שביתה כאן כגון שהיה ישן בבה"ש ובשבת כשננער מצא עצמו שהוא בתוך תחום העיר אעפ"י כן לא נחשב כאנשי העיר אלא א"כ היה בדעתו ליכנס לעיר זו. כ"מ בהרמב"ם פכ"ז דין יו"ד ועיין בסי' שאח"ז.
דד) שם. בחצי העיר וכו' ואם כלתה מדתו בסוף העיר כל העיר נחשב כד"א כמ"ש רסי' ת"ח. מ"א סק"א א"ר או' א' ר"ז או' א'.
הה) שם הגה. וה"ה אם היה בדעתו וכו' היינו כשהיה בדרך היה בדעתו ליכנס לעיר וביה"ש אמר שביתתי במקומי. מ"א סק"ב תו"ש או' ג' ר"ז שם. ומשמע דאעפ"י שלא היה יודע שהוא בתחום העיר אפ"ה כיון שאמר בפי' שביתתי במקומי קנה שביתה במקומו וכן מבואר בחי' הרשב"א והריטב"א בשם הראב"ד יעו"ש מיהו בר' יהונתן על הרי"ף מבואר דאפי' אמר בפיו שביתתי במקומי כיון שהיתה בטעות שלא היה יודע שהוא בתחום העיר הרי הוא כאנשי העיר יעו"ש אבל דעת האחרונים כדברי מור"ם ז"ל כיון שכ"ה דעת הראב"ד והרשב"א והריטב"א ומ"ש הא"ר או' ב' לפרש בדברי הראב"ד הוא לפי שלא ראה בחי' הרשב"א והריטב"א כ"כ האחרונים.
וו) שם בהגה. נמי דינא הכי. ר"ל שקנה שביתה במקומו ואין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום ששבת ואפי' כלה בחצי העיר.