אא) [סעיף א'] שתי גזוזטראות וכו' פי' נסרים בולטים משפת תקרת העלייה לרה"ר. רש"י. ב"י ט"ז סק"א:
בב) שם, זו כנגד זו. ר"ל האחת ממזרח למערב והאחרת ממערב למזרח. ר' יהונתן על הרי"ף. ועיין בהרש"ש שם שכתב דפי' זה מוכרח ופירש"י שכתב זו אצל זו הוא דחוק יעו"ש:
גג) שם. ונתן ביניהם נסר וכו' ובעינן שיקבע הנסר במסמר שלא יוכל ליטלו בשבת. שה"ג. מ"א סק"א. א"ר או' א' תו"ש או' ב' ר"ז או' א' או שביטלו בפי' לכל השבת. ר"ז שם:
דד) שם. נסר רחב ד' וכיון דהנסר רחב ד' אפי' רחוקין זה מזה הרבה מערבין יחד אם רצו. עו"ש או' א':
הה) שם. הרי הוא כפתח וכו' פי' וע"י זה מותר לטלטל בשני החצירות מזה לזה אם ירצו לערב יחד ט"ז סק"ב. והיינו דוקא כמו שצייר הש"ע שהיו הגזוזטראות בולטות מן העליות שיש בהן דיורין וק"ל לעיל בסי' שע"ב סעי' ה' דשתי בתים יכולין לערב דרך פתח שביניהם אפי' אם הוא למעלה מי"ט אבל אם היו כה"ג בולטות משתי חצירות לא מהני עירוב כיון שהוא למעלה מי"ט כנז' שם בסעי' ד' מש"ז או' א'
וו) שם הגה. ואם אין המרחק ביניהם ד' וכו' כ"כ המ"מ פ"ג שהוכיח הרשב"א מהתו' שאם אין ביניהם מרחק ד' א"צ נסר מזו לזו אלא אף בלא נסר מערבין א' ואין מערבין שנים כל שהן זו כנגד זו עכ"ל ומביאו ב"י וכתב הב"ח דמיירי דהמרחק פחות מד' הוא כל אורך הגזוזטראות ביותר מיו"ד אמות אבל אם מרחק זה בפחות מד' אינו אלא באורך יו"ד אמות בלבד ולא יותר חשוב פתח ואם רצו מערבין א' רצו מערבין שנים יעו"ש. וכ"כ המ"א סק"ב וכתב המ"א דה"ה כשכל משך אורך הגזוזטראות סמוך פחות מד"ט אפי' פחות מיו"ד אמות מערבין דוקא א' דהוי כנפרץ במילואו. וכ"כ א"ר או' ג' חו"ש או' ג' ר"ז או' א' בד"א לטלטל בגזוזטראות עצמן אבל העליות שאצלך יכולה כל אחת לערב לעצמה עם הבתים שבחצרה אעפ"י שגזוזטראותיהם סמוכות זו לזו רק שלא יטלטלו בגזוזטראות ואם ירצו יכולין אפי' כל הבתים שבחצר עליה זו לערב עם כל הבתים שבחצר עליה זו לפי שהגזוזטראות הן פתח ביניהן רק שיהיו סולמות כדינם מהבתים לעליות וה"ה אם הגזוזטראות רחוקות אלא שנתן נסר מזו לזו. ר"ז שם:
זז) שם. ואם רצו כל אחת מערבת לעצמה ואז כל אחת מותר לטלטל מכלי ביתו לשטח הגזוזטרא השייך לו אבל על הנסר בעצמה אסור כיון שהוא פרוץ למקום האסור לו:
חח) שם. ואם רצו כל א' מערבת לעצמה. והיינו לענין לטלטל כלי הבית לגזוזטרא אבל כלים ששבתו בגזוזטרא מותר לטלטל בגזוזטרא עצמה אפי' בלא עירוב כמ"ש רס"י שע"ב לגבי גגין וחצירות וה"ה לגזוזטרא:
טט) שם. אבל אם היו זו שלא כגגד זו וכו' אפי' אם זו ברוח זו וזו ברוח שכנגדו כגון שזו בצפון וזו בדרום אלא שאחת משוכה למזרח ואחת למערב ואינם מכוונות זו כנגד זו אינם יכולין לערב יחד ר"ז:
יי) שם. אינם יכולים לערב יחד. דכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זוית של זו לשל זו ולא חשיב פתח דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. טור. ומשמע כל שאינו בקרן זוית מהני נסר אף שהוא בעיקום וכ"מ בתו' ט"ז סק"ג. אבל בר' יהונתן כתב לפי שאין הגשר ישר אלא באלכסון ומתירא אדם לעבור אפי' ע"י נסר ע"כ. משמע דאין חילוק וכ"מ בש"ע ומתו' לאו ראיה דחולקין אפירש"י שם וכבר תמהתי עליהם מירושלמי דמפורשת. א"ר או' ד' וכ"כ הנה"ש או' ג' דהרשב"א פליג אתו' וכ"ה דעת הטור ג"כ יעו"ש. וכ"ה דעת הריטב"א והריא"ז כפירש"י וכ"כ האחרונים:
יאיא) שם. אבל אם הם תוך ג' וכו' דכשאינם משוכות זו מזו ג"ט לא מקרי אלכסון והוי כאלו הם בשוה ולכן לא אמרינן בפי הא דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי. מאמ"ר או' ב' וכתב ודלא כהעו"ש. וכך הם דברי המ"א סק"ד:
יביב) שם בין בריחוק בין בגובה וכו' היינו שמרוחק זו מזו יותר מד"ט באויר שבין זו לזו אלה שזו גבוה מזו בפחות מג"ט ואז אמרינן דהוי כאלו שניהם הם זו כנגד זו ונותן נסר מזו לזו כיון שהמרחק שביניהם יותר מד"ט וה"ה נמי כשמרוחק זו מזו בפחות מג"ט בריחוק שזו לצד מזרח וזו לצד מערב ואינם זו כנגד זו ממש רק שהמרחק פחות מג"ט אמרינן לבוד והוי כאלו הם זו כנגד זו ואז אף שעדיין יש אויר רחוק בין זו לזו יותר מד"ט מותר ע"י נסר שנותן מזו לזו תו"ש או' ה':