אוְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי. אַחַר שֶׁיִּרְאוּ שֶׁלֹּא יִתֵּן אוֹתָם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלוֹךְ. כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה', כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי.
במַה זֶּה בְּיָדֶךָ. הִנֵּה הַמַּטֶּה הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וְהַיָּד הִיא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים, וַאֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה, כִּי אָמִית הַיָּד בַּצָּרַעַת, וְאֶתֵּן רוּחַ חַיִּים בַּמַּטֶּה הַמֵּת:
גוַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. כִּי אָמְנָם הָיָה אָז נָחָש גָּמוּר וְרוֹדֵף. אֲבָל תַּנִּינֵי הַחַרְטֻמִּים בְּלַהֲטֵיהֶם לֹא הָיְתָה בָּהֶם תְּנוּעָה, עִם הֱיוֹתָם עַל תְּמוּנַת תַּנִּינִים. כִּי אָמְנָם הַכְּשָׁפִים לֹא יַמְצִיאוּ נִמְצָא טִבְעִי בֶּאֱמֶת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סז:) הָאֱלֹהִים אֲפִילוּ כְּגַמְלָא לָא מָצוּ בָּרוֹ. וּלְפִיכָךְ אָמַר "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ" (שמות ז:טו), וְלֹא אָמַר לְתַנִּין.
חוְהֶאֱמִינוּ לְקוֹל הָאוֹת הָאַחֲרוֹן. כִּי יוֹתֵר רָחוֹק אֵצֶל הַטֶּבַע לְרַפֹּאת אֶת הַצָּרַעַת הָעַזָּה כַּשֶּׁלֶג, אֲשֶׁר הִיא כְּמוֹ מָוֶת לְאוֹתוֹ אֵבֶר אֲשֶׁר הִיא בּוֹ בְּלִי סָפֵק.
טוְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר. כִּי הֱיוֹת הַפָּשׁוּט נֶהְפָּךְ כֻּלּוֹ לְמוּרְכָּב בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, לֹא יִצֻּיַּר כְּלָל.
ילֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי. בִּלְתִּי מֻרְגָּל בִּמְלֶאכֶת לָשׁוֹן לְמוּדִים וְסִדְרָהּ לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
גַּם מִתְּמוֹל. בִּהְיוֹתִי גָר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה:
גַּם מִשִּׁלְשֹׁם. בִּהְיוֹתִי בְּבֵית פַּרְעֹה.
גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה נַפְשִׁי הַדִּבְרִית אָז בְּאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, לֹא קָנְתָה לְשׁוֹן לִמּוּדִים.
כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי. וְזֶה קָרָה לִי, כִּי בִּהְיוֹת כְּלֵי הַדִּבּוּר שֶׁלִּי בִּלְתִּי מוּכָנִים, לְפִיכָךְ לֹא פָּנָה לִבִּי לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר (ישעיהו נ:ד).
יאמִי שָׂם פֶּה לָאָדָם. מִי נָתַן הַהֲכָנוֹת הַטִּבְעִיּוֹת בְּכֹחַ טֶבַע הָאָדָם:
יבוְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ. לְהָכִין כְּלִי הַדִּבּוּר.
וְהוֹרֵיתִיךָ. לְשׁוֹן לִמּוּדִים.
יגשְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. בְּיַד מִי שֶׁיִּהְיֶה שָׁלִיחַ מוּכָן לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתְךָ, וְלֹא אִישׁ כָּמוֹנִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ שֶׁתִּהְיֶה עִם פִּי וְתוֹרֵנִי בְּאֹפֶן שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה הַמְדַבֵּר.
ידהֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי. אִם הָיְתָה הַכַּוָּנָה לִשְׁלֹחַ אִישׁ מוּכָן לְדַבֵּר, הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ שֶׁהוּא לֵוִי, בַּעַל חָכְמָה בְּלִי סָפֵק כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם:
יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא. שֵׁמֵעַצְמוֹ הוּא בַּעַל לָשׁוֹן לְמוּדִים:
וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא לִקְרָאתְךָ לְכַבֶּדְךָ מִפְּנֵי מַעֲלָתְךָ עָלָיו, יִשְׂמַח בְּלִי סָפֵק וְיִהְיֶה לְךָ לְמֵלִיץ בְּלֵב שָׁלֵם.
טווְשַׂמְתָּ אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיו וְכוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁתָּשִׂים אֶת הַדְּבָרִים בְּפִיו, לֹא יַסְפִּיק זֶה, אֲבָל יִצְטָרֵךְ שֶׁאֶהְיֶה אָנֹכִי עִם פִּיכֶם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּכָּנְסוּ דִּבְרֵיכֶם בְּלֵב פַּרְעֹה, וְלֹא יִתְקוֹמֵם עֲלֵיכֶם וְלֹא יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מֵעִם פָּנָיו.
טזלֵאלֹהִים. שֶׁיַּעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת בְּמִצְוֹתֶיךָ.
יזוְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִמִּין עֵץ חָשׁוּב, הִנֵּה קִדַּשְׁתִּיו לִהְיוֹת לְךָ לְאוֹת.
תִּקַּח בְּיָדֶךָ. לְשֵׁבֶט מוֹשֵׁל, שֶׁמִּנִּיתִיךָ לְשַׁנּוֹת אֶת הַטֶּבַע בְּמִצְוָתְךָ.
אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאוֹתוֹת. שֶׁתְּצַוֶּה לַטֶּבַע בְּמִצְוֹתַי, מִצַּד מַה שֶׁמִּנִּיתִיךָ לָזֶה.
יחאֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה. בֵּין כָּךְ יִהְיוּ אִשְׁתִּי וּבָנַי אֶצְלְךָ.
לֵךְ לְשָׁלוֹם. כִּי כֵן אֶעֱשֶׂה.
יטכִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים. הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ לְהָרְגְךָ, כַּאֲשֶׁר בֵּאַר לְמַעְלָה (שמות ב:כג) בְּאָמְרֹו "וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרָיִם".
כוַיַּרְכִּיבֵם עַל הַחֲמֹר. לְהוֹלִיכָם מִן הַמִּדְבָּר לְמִדְיָן וּלְבֵית חָמִיו.
וַיָּשָׁב אַרְצָה מִצְרָיִם. הוּא לְבַדּוֹ אַחַר שִׁלּוּחֵיהֶם:
כאבְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה. בְּכָל פַּעַם שֶׁאֶשְׁלָחֲךָ מֵאָהֳלְךָ שֶׁיִּהְיֶה חוּץ לְעִיר מִצְרַיִם, כְּאָמְרוֹ (שמות ט:כט) "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ כַּפַּי", וַאֲצַוְּךָ שֶׁתָּשׁוּב לְמִצְרַיִם לְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה.
רְאֵה כָּל הַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ. עַיֵּן בְּכָל פַּעַם בְּכָל הַמּוֹפְתִים שֶׁיִּהְיוּ אָז מוּשָׂמִים בְּיָדְךָ, לַעֲשׂוֹתָם עַל הָאֹפֶן וְהַסֵּדֶר אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ.
וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה. אָז תַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹתָם לִפְנֵי פַרְעֹה כְּשֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה. כִּי כְשֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם בְּמִצְוֹת בּוֹרְאוֹ בְּחָסֵר וּבְיָתֵר, יְקַלְקֵל הַכַּוָּנָה וְהִיא לֹא תִּצְלַח, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּמֵי מְרִיבָה. וְכֵן צִוָּה בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת (דברים ד:ב) "לֹא תֹסִפוּ וְלֹא תִגְרְעוּ".
וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ. כִּי בִּהְיוֹתוֹ בִּלְתִּי יָכוֹל לִסְבֹּל הַמַּכּוֹת, הָיָה מְשַׁלֵּחַ אֶת הָעָם בְּלִי סָפֵק, לֹא מִפְּנֵי שֶׁיִּכָּנַע לָאֵל יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, וְלָזֶה חִזֵּק אֶת לִבּוֹ שֶׁיִּתְאַמֵּץ לִסְבֹּל הַמַּכּוֹת וּלְבִלְתִּי שַׁלְּחָם.
כבבְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. אַף עַל פִּי שֶׁלְּקֵץ הַיָּמִין אֶהְפֹּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה', וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד (צפניה ג:ט), מִכָּל מָקוֹם יֵחָשֵׁב יִשְׂרָאֵל אֶצְלִי נִכְבָּד מִכֻּלָּם, בַּאֲשֶׁר הוּא בְּנִי, עוֹבֵד כְּמוֹ בֵן מֵאַהֲבָה, לֹא כְעֶבֶד מֵאַהֲבַת שָׂכָר וְיִרְאַת עֹנֶשׁ. וּמִצַּד מַה שֶּׁהוּא בְּכוֹרִי, רִאשׁוֹן לַעֲבוֹדָתִי, בִּתְעוֹת כָּל הָאֻמּוֹת מֵעָלַי, כַּאֲמָרוֹ "כִּי כָל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו, וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד וְכוּ'" (מיכה ד:ה).
כגהִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ. כְּפִי הַמִּשְׁפָּט הָאֱלֹהִי שֶׁהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כַּאֲמָרוֹ "וּכְאֹרַח אִישׁ יַמְצִאֶנּוּ" (איוב לד:יא). כִּי אָמְנָם מַכַּת בְּכוֹרוֹת לְבַדָּהּ הָיְתָה לְמִשְׁפָּט עֹנֶשׁ לְפַרְעֹה מִכָּל הַמַּכּוֹת, אֲבָל שְׁאָר הַמַּכּוֹת הָיוּ לְאוֹת וּלְמוֹפֵת לְמַעַן יָשׁוּבוּ, כִּי לֹא יַחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, כִּי לֹא נָעַל בִּפְנֵיהֶם דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה אֲמִתִּית כְּלָל, לוּ חָכְמוּ לָשׁוּב אֶל הָאֵל יִתְבָּרַךְ מֵאַהֲבַת טוּבוֹ וְיִרְאַת גָּדְלוֹ, שֶׁהִיא הַתְּשׁוּבָה הַמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, אֲשֶׁר הִיא הַמַּצֶּלֶת וְנוֹתֶנֶת חֵן בְּעֵינֵי אֱלֹהִים, כַּאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) "עֲוֹנוֹת נֶחְשָׁבִים לוֹ כִּזְכֻיּוֹת", אוֹ לְפָחוֹת לָשׁוּב כַּעֲבָדִים מִיִּרְאַת מַה שֶּׁיּוּכַל לְהַעֲנִישׁ. אֲבָל מַכַּת בְּכוֹרוֹת וּטְבִיעַת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם הָיוּ שְׁפָטִים אֱלֹהִיִּים לְקַיֵּם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
כדוַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן. בְּלֶכְתּוֹ מִן הַמִּדְבָּר לְמִדְיָן עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. וְסִפֵּר זֶה אַחַר שֶׁהִשְׁלִים כָּל מִצְוֹת הָאֵל יִתְבָּרַךְ אֵלָיו בִּדְבַר הַשְּׁלִיחוּת.
וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה'. קָרָה יוֹם מִילַת בְּנוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה לַעֲמוֹד בַּבְּרִית, כְּעִנְיַן "נִמּוֹלוּ אִתּוֹ וַיֵּרָא אֵלָיו ה'" (בראשית יז:כג-כו, יח:א). וְאוּלַי זֹאת הִיא סִבַּת הַמִּנְהָג לְהָכִין כִּסֵּא כָּבוֹד בִּמְקוֹם הַמִּילָה.
וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ. מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל זֶה בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה בִּשְׁבִיל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל.
כהוַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי. עָשִׂיתִי זֶה כִּי אַתָּה כְּשֶׁנְּשָׂאתַנִי וְהָיִיתָ חָתָן לִי הִתְנֵיתָ עִמִּי שֶׁנָּמוּל אֶת בָּנֵינוּ וְנוֹצִיא מֵהֶם דַּם בְּרִית, וְכָל זֶה אָמְרָה לְזַכּוֹת מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמְבַקֵּשׁ לַהֲמִית.
כווַיִּרֶף מִמֶּנּוּ. אֲבָל לֹא הִנִּיחוֹ לְגַמְרֵי.
אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת. כְּשֶׁהָיִיתָ חָתָן אָמַרְתָּ שֶׁנּוֹצִיא דָּמִים בִּשְׁתֵּי מִילוֹת, שֶׁהֵן כְּרִיתַת הַמִּילָה וְהַפְּרִיעָה:
כזלֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה. כְּתַלְמִיד מַקְבִּיל פְּנֵי הָרַב, כַּאֲמָרוֹ וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים:
וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים. בְּשׁוּבוֹ מִמִּדְיָן לָלֶכֶת לְמִצְרַיִם:
וַיִּשַּׁק לוֹ. כִּמְנַשֵּׁק דָּבָר קָדוֹשׁ, כְּעִנְיַן "וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ ה' עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד" (שמואל א י:א).