אוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. הִנֵּה בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה הָיְתָה הָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא תַחְמוֹד כָּל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ (שמות כ:יד), וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר בָּם יֵדַע הָאָדָם מָה הוּא כָּל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. שֶׁאֵין בָּהֶם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמוֹ בְּאַזְהָרוֹת הַפָּרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא כְּשֶׁיִּקָּרֶה הַצֹּרֶךְ לִשְׁפֹּט יִשְׁפְּטוּ בָּזֶה הָאֹפֶן.
זלֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים. אֵין רָאוּי לְאָדָם כָּשֵׁר לִקְנוֹת עִבְרִיָּה לְשִׁפְחָה שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, אֲבָל תִּהְיֶה מִקְנָתוֹ לְקַחְתָּהּ לְאִשָּׁה לוֹ אוֹ לִבְנוֹ, וְכֶסֶף דָּמֶיהָ יִהְיוּ נְתוּנִים לְקִדּוּשִׁין לְאָבִיהָ שֶׁהוּא זַכַּאי בָּהֶם, כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בְּקַבָּלָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות מו:).
חאִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ. אַף עַל פִּי כֵן אִם לֹא תִישַׁר בְּעֵינָיו לֹא יִשָּׂאֶנָּה, שֶׁמָּא יִשְׂנָאֶהָ, אֲבָל יִשְׁתַּדֵּל הָאָב וְהָאָדוֹן לְהַפְדּוֹתָהּ.
לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמׇכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ. הָאָב בִּהְיוֹתוֹ בוֹגֵד בְּבִתּוֹ לְמׇכְרָהּ, כַּאֲמָרוֹ "הֲלוֹא נׇכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ" (בראשית לא:טו), וְזֶה אַחַר שֶׁיִּרְאֶה פֹּעַל אִישׁ נׇכְרִי בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁקָּנָה אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת, לֹא יִמְשֹׁל לְמׇכְרָהּ אַחַר כָּךְ לְעַם נׇכְרִי כָּזֶה.
טכְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ. בְּנוֹ, שֶׁהֵם שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא קָנָה אוֹתָהּ וְלֹא קִדְּשָׁהּ:
ילֹא יִגְרָע. שֶׁאֵין מֻתָּר לְהַרְבּוֹת נָשִׁים אֶלָּא הֵיכָא דִּמְצִי לְמֵיקָם בְּסִפּוּקַיְיהוּ (יבמות סה.), בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִגְרַע אֶת הָרָאוּי לָרִאשׁוֹנָה.
יגוְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ. שֶׁלֹּא פָּשַׁע לַעֲשׂוֹת דָּבָר גּוֹרֵם זֶה, אֶלָּא שֶׁמְּגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב, כְּאָמְרוֹ "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה" (משלי טז:ד).
וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס. לְכַפֵּר עֲוֹנוֹ בְּגָלוּתוֹ.
ידמֵעִם מִזְבְּחִי. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל מַחֲנֵה לְוִיָּה הָיָה קוֹלֵט בַּמִּדְבָּר.
תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת. כְּעִנְיַן "הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה" (ירמיהו ז:יא).
כנָקוֹם יִנָּקֵם. דַּם הָעֶבֶד, כִּי לֹא הוּרְשָׁה הָאָדוֹן לְהַכּוֹת מַכַּת אַכְזָרִי כָּזֹאת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ לְיַסְּרוֹ, כַּאֲמָרוֹ (משלי כט:יט) "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד".
כאכִּי כַסְפּוֹ הוּא. וְעָלָיו לְיַסְּרוֹ, וּפְעָמִים יַמְרֶה הָעֶבֶד עַד שֶׁיִּקְצֹף הָרַב לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה רַבָּה, כְּאָמְרוֹ (משלי יז:יא) "אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע".
כדעַיִן תַּחַת עַיִן. כָּךְ הָיָה רָאוּי כְּפִי הַדִּין הַגָּמוּר, שֶׁהִיא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּבָאָה הַקַּבָּלָה שֶׁיְּשַׁלֵּם מָמוֹן (בבא קמא פג:), מִפְּנֵי חֶסְרוֹן הַשְׁעָרָתֵנוּ, פֶּן נִסְכַּל וְנוֹסִיף עַל הַמִּדָּה לְאַשְׁמָה בָּהּ.
כטוְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. בְּדִינֵי שָׁמַיִם חַיָּב, כְּשֶׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁיְּחַיְּבוּהוּ בְּכֹפֶר.
לאִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו. אִם יָעִידוּ עֵדִים בְּאֹפֶן שֶׁיְּחַיְּבוּהוּ דַּיָּנִים בְּכֹפֶר.
לבכֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים. כְּעֵרֶךְ הַנְּקֵבָה, כִּי כָמוֹהָ עִנְיַן הָעֶבֶד בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּדְאִיתָא בַּחֲגִיגָה פֶּרֶק קַמָּא.