אוַיַּקְהֵל מֹשֶׁה. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה. מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְמַעְלָה, כְּשֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אִתִּי בְּהַר סִינַי, הֵם הַדְּבָרִים שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת בִּימֵי הַחֹל.
בוּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ. וְלֹא תַעֲשׂוּ בוֹ אֲפִילּוּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן.
כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְלֶאכֶת מִצְוָה:
גלֹא תְבַעֲרוּ אֵש. אַף עַל פִּי שֶׁהַהַבְעָרָה בְּעַצְמָהּ הִיא קִלְקוּל עַל הָרֹב, מִכָּל מָקוֹם בִּהְיוֹתָהּ כְּלִי לְכָל הַמְּלָאכוֹת אוֹ לְרֻבָּן הִיא אֲסוּרָה בְּשַׁבָּת.
הקְחוּ מֵאִתְּכֶם. אַתֶּם בַּחֲרוּ אֲנָשִׁים שֶׁיְּקַבְּלוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה':
כֹּל נְדִיב לִבּוֹ. לֹא יֵלְכוּ גַּבָּאִים לִגְבּוֹתָהּ בִּזְרוֹעַ.
יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה'. יָבִיא הַנְּדָבָה עִם אוֹתָהּ תְּרוּמַת ה' שֶׁאֵינָהּ נְדָבָה, וְהִיא תְּרוּמַת בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת.
יאֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת אָהֳלוֹ. אוֹתָם שֶׁכְּבָר פֵּרַשׁ לְיִשְׂרָאֵל בְּאָמְרוֹ "וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אִתּוֹ בְּהַר סִינָי" (שמות לד:לב).
כבוַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים. עִם הַנָּשִׁים הַמִּתְנַדְּבוֹת בָּאוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלָּהֶן לְהַסְכִּים בִּנְדָבָה, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ הַגַּבָּאִין מֵהֶן, שֶׁאֵין מְקַבְּלִים מִן הַנָּשִׁים אֶלָּא דָּבָר מוּעָט (ב"ק קיט:).
וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב. וְעִם הַנָּשִׁים אֲשֶׁר הִתְנַדְּבוּ תַּכְשִׁיטֵי זָהָב, בָּא גַּם כֵּן כָּל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב, כְּעִנְיַן אָמְרָם "שׁוּרָה שֶׁכָּלָה כֶּסֶף כֶּסֶף, שֶׁכָּלָה זָהָב זָהָב", לֹא הָיוּ מְעֹרָבִים.
כוטָווּ אֶת הָעִזִּים. מֵעַל הָעִזִּים, כְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת צט.) לְמַעַן יִהְיֶה בַּטְּוִי זֹהַר נוֹסָף, כִּי בְּהַרְבֵּה מֵהַפְּשׁוּטִים יִמְעַט קְצָת מִטּוּב אֵיכוּתָם כַּאֲשֶׁר יֵעָקְרוּ מִמְּקוֹם גִּדּוּלָם, כְּמוֹ שֶׁיִּקְרֶה בִּדְבַשׁ דְּבוֹרִים וּבְקַאסִיאָ"ה וּבְחָלָב וּבְזוּלָתָם: