בוְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ. כִּי לוּלֵא זֶה הָיוּ רוֹב דַּלַּת הָעָם גַּנָּבִים, שֶׁאִם יַפְסִידוּ הַגְּנֵבָה אוֹ יֹאכְלוּהָ אֵין אוֹמֵר הָשֵׁב, מִבְּלִי אֵין בְּיָדָם לְשַׁלֵּם, וְתִמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס.
דכִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם. בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ:
וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר. אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאָה הַבְּהֵמָה מֵאֵלֶיהָ אֶל שְׂדֵה אַחֵר.
מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם. שֶׁהַשֵּׁן וְהָרֶגֶל מוּעָדוֹת בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק (בבא קמא ב.).
וכֶּסֶף אוֹ כֵלִים. שֶׁסְּתָם אֵלֶּה יִשְׁמְרֵם אִישׁ עָשִׁיר בְּחִנָּם.
זאִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ. שֶׁאִם שָׁלַח חַיָּב אֲפִילוּ בָּאֳנָסִין:
חאֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה. וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁיֹּאמַר בַּעַל דִּין הַנִּתְבָּע זֶה הוּא אֱמֶת, וְלֹא שְׁאָר טְעָנוֹתֶיךָ, וְזֶהוּ מוֹדֶה בְּמִקְצָת.
עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם. הַתּוֹבֵעַ וְהַנִּתְבָּע לִשְׁבוּעָה, בֵּין שֶׁהֵם מַפְקִיד וְנִפְקָד בֵּין שֶׁהֵם מַלְוֶה וְלוֶֹה שֶׁמּוֹדֶה בְּמִקְצָת.
אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם. אֲבָל מִי שֶׁיַּרְשִׁיעוּהוּ אֱלֹהִים לְגַנָּב, שֶׁהָיָה טוֹעֵן טַעֲנַת גַּנָּב לַשֶּׁקֶר, יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם כְּדִין גַּנָּב.
טחֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה. סְתָם אֵלֶּה יִשְׁמְרוּ אוֹתָם עֲנִיֵּי עָם בְּשָׂכָר.
יביְבִיאֵהוּ עֵד. כְּבָר אָמְרוּ (סוטה ב:) כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עֵד הֲרֵי כָאן שְׁנַיִם. וְאָמַר אִם כֵּן אִם טָרֹף יִטָּרֵף. עַל יְדֵי חַיָּה רָעָה שֶׁסְּתָמָהּ יֵשׁ רוֹאֶה, כִּי יִקָּרֵא עָלֶיהָ מְלֹא רוֹעִים, הִנֵּה אָז יָבִיא אֶת הַנִּטְרָף וְאֵיזֶה זוּג עֵדִים שֶׁיָּעִידוּ שֶׁזּוֹ הִיא שֶׁנִּטְרְפָה בְּאֹנֶס.
הַטְּרֵפָה. בְּאֹנֶס:
לֹא יְשַׁלֵּם. אֲבָל אֲכָלוּהָ חַיּוֹת מֵחֶסְרוֹן שְׁמִירָה יְשַׁלֵּם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא צג:) זְאֵב אֶחָד אֵינוֹ אֹנֶס, כֶּלֶב אֶחָד אֵינוֹ אֹנֶס, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חָתוּל וְנְמִיָּה וְדוֹמֵיהֶם שֶׁיָּכוֹל לְהַצִּיל.
ידאִם בְּעָלָיו עִמּוֹ. בִּמְלַאכְתּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה.
לֹא יְשַׁלֵּם. שֶׁסְּתַם מַשְׁאִיל בְּקָרוֹב דַּעַת כָּזֶה הוּא נוֹתֵן מַתָּנָה עַל דַּעַת שֶׁיַּחֲזִיר, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הִתְנָה אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶלָּא כְּשֶׁהִיא נִמְצֵאת בְּעַיִן. שֶׁאֲפִילוּ לְדַעַת הָאוֹמֵר שֶׁבְּמַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחֲזִיר חַיָּב בָּאֳנָסִין, זֶהוּ מִטַּעַם שֶׁהַתְּנַאי שֶׁל עַל מְנָת מְבַטֵּל אֶת הַמַּתָּנָה אִם לֹא יְקֻיַּם הַתְּנַאי. אֲבָל בָּזֶה שֶׁהִיא מַתָּנָה עַל דַּעַת לְהַחֲזִיר בִּלְתִּי תְנַאי שֶׁיְּבַטֵּל הַמַּתָּנָה אִם לֹא יַחֲזִירֶנָּה, הִנֵּה כָּל זְמַן שֶׁהִיא בִּידֵי הַמְקַבֵּל הִיא שֶׁלּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יַחֲזִירֶנָּה אַחַר כָּךְ, וְלֹא יִתְחַיֵּב עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּאֱרַע בָּהּ אֲפִילוּ בִּפְשִׁיעָה. וּבְכֵן בָּאָה הַקַּבָּלָה שֶׁיִּהְיֶה פָּטוּר כָּל שׁוֹמֵר בִּבְעָלִים אֲפִילוּ בִּפְשִׁיעָה.
יטזוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים. לְכָל הָאֱלֹהוּת יַחְדָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁבִּכְלָלָם יְכַוֵּן לִכְלוֹל אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
יָחֳרָם. מִנֶּפֶשׁ וְעַד בָּשָׂר, כִּי חֵרֶם הֵם, אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה כֻּלָּם, וּמִצַּד מַה שֶׁיְּקַבְּלוּם לֶאֱלוֹהַּ, הַמְקַבֵּל הוּא חֵרֶם הָאָמוּר בָּהֶם, כֶּאֱמֹרוֹ "וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ" (דברים ז:כו).
לַה' לְבַדּוֹ. בְּלֹא שִׁתּוּף אֱלֹהִים אֲחֵרִים:
כאלֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אוֹתוֹ, אִם כְּשֶׁתְּעַנֶּה אֶת הַיָּתוֹם תִּהְיֶה כַּוָּנָתְךָ לְעַנּוֹתוֹ בִּלְבַד; אֲבָל אִם תְּעַנֶּהוּ לְיַסְּרוֹ וּלְהֵיטִיב לוֹ, אֵין זֶה אֶלָּא גְּמִילוּת חֲסָדִים.
כגוְחָרָה אַפִּי. אֲרַחֵם עַל הַצּוֹעֵק וְאֶקְצֹף עַל הַמְעַנֶּה, כְּעִנְיַן יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, וְיִהְיֶה הָעֹנֶשׁ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁמִּי שֶׁעִנָּה אֶת אַלְמָנָה וְיָתוֹם בִּרְצוֹנוֹ יְסַבֵּב עַל כׇּרְחוֹ עִנּוּי אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.
כדאִם כֶּסֶף תַּלְוֶה. אִם יִהְיֶה זֶה שֶׁלֹּא יִתְקַיֵּם בְּיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (דברים טו:ד) "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן", אֲבָל יִתְקַיֵּם בָּהֶם (דברים טו:יא) "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן", וְאָז יִקְרֶה שֶׁתַּלְוֶה.
כווְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יוּכַל לִצְעֹק עָלֶיךָ חָמָס, שֶׁהֲרֵי הוּא חַיָּב לְךָ, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁיִּצְעַק אֵלַי עַל עֲנִיּוּתוֹ הַגּוֹרֵם לוֹ לִהְיוֹת עָרוֹם בְּלִי לְבוּשׁ עַל יָדְךָ, אֶתֵּן לוֹ קְצָת מִמַּה שֶׁהָיִיתִי חוֹנֵן אוֹתְךָ יוֹתֵר עַל סִפּוּקְךָ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְפַרְנֵס בּוֹ אֲחֵרִים.
כִּי חַנּוּן אָנִי. וְהִנְנִי חוֹנֵן כָּל צוֹעֵק כְּשֶׁאֵין לוֹ חוֹנֵן זוּלָתִי, לְפִיכָךְ טוֹב לְךָ שֶׁאַתָּה תְּחָנְנֵהוּ בַּהֲשָׁבַת עֲבוֹט, בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְמִיד לְךָ הַחֵן מֵאִתִּי, שֶׁתּוּכַל אַתָּה לְהַלְווֹת וּלְפַרְנֵס אֲחֵרִים.
כזאֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל. אַף עַל פִּי שֶׁתַּחְשׁוֹב שֶׁהִטָּה אֶת דִּינְךָ הַדַּיָּן, לֹא תְקַלְלֵהוּ, שֶׁאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ.
וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר. כִּי אָמְנָם קִלְלַת הַמֶּלֶךְ וּרְעָתוֹ תִּהְיֶה עַל הָרֹב סִבַּת רָעָה רַבָּה וְהֶזֵּק לַצִּבּוּר, כְּאָמְרוֹ "יְרָא אֶת ה' בְּנִי וָמֶלֶךְ, וְעִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב" (משלי כד:כא).
כחמְלֵאָתְךָ. תְּרוּמַת הַדָּגָן, כְּעִנְיַן "מְלֵאוֹת וְטֹבוֹת" (בראשית מא:כב).
וְדִמְעֲךָ. תְּרוּמַת הַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר הַנּוֹזְלִים.
בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי. לְכָל עֲבוֹדַת קֹדֶשׁ, לַעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ וּלְתַלְמוּד תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה אַחַר כָּךְ בַּכֹּהֲנִים, כַּאֲמָרוֹ (מלאכי ב:ז) "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ".
כטכֵּן תַּעֲשֶׂה לְשׁוֹרְךָ לְצֹאנֶךָ. שֶׁתִּתֵּן לִי הַבְּכוֹר כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִכְּלַל נֵפֶל, כְּאָמְרָם בִּבְכוֹרוֹת: "כָּל שֶׁשָּׁהָא שְׁלֹשִׁים יוֹם בְּאָדָם אֵינוֹ נֵפֶל, שְׁמוֹנָה יָמִים בִּבְהֵמָה אֵינוֹ נֵפֶל" (שבת קלה).
לוְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי. וּבְאֹפֶן זֶה תִּהְיוּ אַנְשֵׁי קֹדֶשׁ, כִּי כְשֶׁתַּפְרִישׁוּ בְּכוֹרוֹת הַבָּנִים וּמַתְּנוֹתֵיהֶם לַעֲבוֹדָתִי, הִנֵּה הַבְּכוֹרוֹת יְלַמְּדוּ דַעַת אֶת הָעָם, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים (ויקרא כ:ז).
וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה. אֲפִלּוּ הַטְּרֵפָה שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה כְּלָל: