בלְכָבוֹד. לִכְבוֹד הָאֵל יִתְבָּרַךְ בִּהְיוֹתָם בִּגְדֵי קֹדֶשׁ לַעֲבוֹדָתוֹ:
וּלְתִפְאָרֶת. שֶׁיִּהְיֶה כֹּהֵן מוֹרֶה נוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו, שֶׁהֵם תַּלְמִידָיו הַחֲקוּקִים עַל לִבּוֹ וּכְתֵפָיו:
גוְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב. שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה:
וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן. וְיַעֲשׂוּ גַם כֵּן אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן.
לְקַדְּשׁוֹ. לְשֵׁם כָּךְ יַעֲשׂוּ הַבְּגָדִים.
הוְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב. וּכְמוֹ שֶׁיִּכָּוְנוּ בְּעֵת הָעֲשִׂיָּה, כֵּן יִכָּוְנוּ כְּשֶׁיִּקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְכוּ'.
ואֵפוֹד. מַלְבּוּשׁ מִמָּתְנֵי אָדָם וּלְמַטָּה, וּשְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹן עָשׂוּי כְּמִין אֵזוֹר מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, וּבוֹ יַחְגֹּר הַלּוֹבֵשׁ אֶת הָאֵפוֹד עַל הַמְּעִיל, כְּאָמְרוֹ (ויקרא ח:ז) "וַיַּחְגֹּר אוֹתוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וַיֶּאְפֹּד לוֹ בוֹ".
זשְׁתֵּי כְתֵפוֹת חֹבְרֹת. מְכֻוָּנוֹת בִּמְלֶאכֶת צִיּוּרֵיהֶם:
אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו. אֶל מְלֶאכֶת שְׁתֵּי קְצוֹת רָחְבּוֹ:
וְחֻבָּר. הָאֵפוֹד יְחֻבָּר עִם הַכְּתֵפוֹת עַל אֹפֶן מְכֻוָּן בִּמְלַאכְתּוֹ עִם מְלֶאכֶת הַכְּתֵפוֹת.
יבעַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרוֹן. לְהַשִּׂיג רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּתָם:
ידמִגְבָּלוֹת. מְכֻוָּנוֹת מִקְצֵה הַכְּתֵפוֹת אֶל קְצֵה הַחֹשֶׁן בְּצִמְצוּם.
כאוְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּשֶׁיַּקְדִּישׁוּם הַמִּתְנַדְּבִים, יִהְיֶה הֶקְדֵּשָׁם לְשֵׁם כָּךְ שֶׁיִּכָּתְבוּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים.
שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמוֹתָם. וְתִהְיֶינָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד שְׁמוֹתָם, לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר:
פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ. וְכֵן הַמְפַתֵּחַ יְפַתַּח אֶת הָאֶבֶן שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל שְׁמוֹ, וְלֹא יַחֲלִיף לֹא הָאֶבֶן וְלֹא הַכַּוָּנָה מִזֶּה לָזֶה:
כבגַּבְלֻת. לֹא שַׁרְשְׁרוֹת לְהַאֲרִיךְ וּלְקַצֵּר.
כזמִמּוּל פָּנָיו. שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוּל פָּנָיו:
לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ. נֹכַח מַחְבַּרְתּוֹ, בְּקַו יָשָׁר נֶגֶד מְקוֹם חִבּוּר הַכְּתֵפוֹת עִם הָאֵפוֹד.
כטלְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד. שֶׁיִּזְכֹּר ה' זְכוּתָם וְיִפְקֹד אֶת בְּנֵיהֶם לְשָׁלוֹם בִּזְכוּתָם.
למִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ. שֶׁיִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּזְכּוּ בַּמִּשְׁפָּט.
לבלֹא יִקָּרֵעַ. לֹא יִהְיֶה לוֹ בֵּית הַצַּוָּאר נִפְתָּח לְאָרְכּוֹ לְפָנָיו, אֲבָל יִהְיֶה עָגוֹל. וּלְשׁוֹן יִקָּרֵעַ יֵאָמֵר עַל הַדָּבָר הַפָּתוּחַ לְאָרְכּוֹ, כְּמוֹ "וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי" (ירמיהו כב:יד) שֶׁהָיְתָה פְּתִיחַת הַחַלּוֹנוֹת אֲרֻכָּה וְצָרָה:
מאוּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם. תַּשְׁלִים אוֹתָהּ, בְּעִנְיָן שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמָה וּרְאוּיָה לַעֲבוֹד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ: