אאַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע. לַחְתּוֹם עִמּוֹ עַל שְׁטָר, כְּאָמְרָם עַל אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלֹּא הָיוּ חוֹתְמִים עַל הַשְּׁטָר אֶלָּא אִם כֵּן יוֹדְעִים מִי חוֹתֵם עִמָּהֶם (סנהדרין כג.).
לִהְיוֹת עֵד חָמָס. שֶׁתִּהְיֶה מֵעִיד יְחִידִי, שֶׁאֵין הָרָשָׁע רָאוּי לְהָעִיד, וְיוֹצִיא הַדַּיָּן כָּל הַמָּמוֹן מֵהַנִּתְבָּע עַל פִּיךָ בִּלְבַד שֶׁלֹּא כַדִּין.
בלֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת. לְהַכְרִיעַ לְכַף חוֹבָה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, שֶׁאֵין דָּנִין עַל פִּי דַּיָּן אֶחָד בִּלְבַד לְחוֹבָה.
וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב. כְּשֶׁיִּשְׁאָלוּךָ חֲבֵרֶיךָ הַדַּיָּנִים מָה דַּעְתְּךָ:
לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים. לֹא תִהְיֶה תְּשׁוּבָתְךָ שֶׁרָאוּי לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים, אִם הָיוּ עֲשָׂרָה מְזַכִּים וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִים.
לְהַטּוֹת. כְּדֵי לְהַכְרִיעַ עַל פִּיךָ לְכַף חוֹבָה, שֶׁתִּהְיוּ אָז שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּבִים, אֶלָּא אֱמוֹר דַּעְתְּךָ וְסִבְרָתְךָ, וְלֹא יַסְפִּיק לְךָ שֶׁתֹּאמַר שֶׁרָאוּי לִנְטוֹת אַחַר דַּעַת הָרַבִּים מִבִּלְתִּי שֶׁתֹּאמַר בָּזֶה שׁוּם סְבָרָא, אֶלָּא זוֹ שֶׁהֵם עוֹדְפִים עַל הַמְזַכִּים, וּלְהַכְרִיעַ אָז עַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה.
ולֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט שֶׁבַּעֲלֵי דִינִים מְסַפְּרִים טַעֲנוֹתֵיהֶם, וּכְמוֹ כֵן שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב וְדוֹמֵיהֶם.
זמִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. מִכָּל דָּבָר שֶׁיּוּכַל לְסַבֵּב שֶׁקֶר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות א:ט) "הֱוֵי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ, שֶׁמָּא מִתּוֹכָם יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר".
יאתִּשְׁמְטֶנָּה. שְׁמִטַּת כְּסָפִים, כְּאָמְרוֹ "וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה, שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ" (דברים טו:ב).
וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ. בִּשְׁמִטַּת קַרְקַע יֹאכְלוּ גַּם הָעֲנִיִּים.
וְיִתְרָם. שֶׁל עֲנִיִּים.
תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה. שֶׁהָעֲנִיִּים קוֹדְמִים, כְּאָמְרָם מַאֲכַל אָדָם אָסוּר לְהַאֲכִילוֹ לִכְלָבִים (תענית כ).
יבתִּשְׁבֹּת. אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְלָאכָה, אֲבָל הֵם טֹרַח כְּדֶרֶךְ חוֹל, כַּאֲמָרוֹ (ישעיהו נח:יג) "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר".
לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ. כְּשֶׁתִּשְׁבּוֹת גַּם מִכְּמוֹ אֵלֶּה.
וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. וּמִזֶּה יִמָּשֵׁךְ שֶׁיִּנָּפֵשׁ גַּם כֵּן בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר, עַל הֵפֶךְ מַה שֶּׁקָּרָה לְךָ בְּמִצְרַיִם כְּשֶׁהָיִיתָ שָּׁם עֶבֶד שֶׁלֹּא הָיְתָה לְךָ מְנוּחָה, כַּאֲמֹרוֹ "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים" (שמות ה:ט). וּבָזֶה תִּזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּדִבְּרוֹת מִשְׁנֵה תוֹרָה "וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ" (דברים ה:יד).
יגוּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ. בְּכָל הָאַזְהָרוֹת שֶׁאָמַרְתִּי צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עֲלֵיהֶן, אֲבָל בְּאַזְהָרַת עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יַסְפִּיק לְהִשָּׁמֵר מֵעֲבֹר עָלֶיהָ, אֲבָל צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר אֲפִלּוּ מֵהַזְכִּיר שְׁמָהּ.
לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים לֹא יִשָּׁמַע בְּהַסְכָּמָתְךָ.
ידתָּחֹג לִי. כְּעִנְיַן "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו" (תהלים קמט:ב), עַל הֶפֶךְ "וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת" (שמות לב:יט).
טואֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמוֹר. כְּעִנְיַן "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח" (דברים טז:א), כְּמוֹ שֶׁאָמַר בָּזֶה לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, שְׁמוֹר שֶׁיִּהְיֶה בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, עַל יְדֵי עִבּוּרֵי הַשָּׁנִים וְהֶחֳדָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה.
טזבְּצֵאת הַשָּׁנָה. שֶׁכְּבָר נֶאֶסְפוּ כָּל תְּבוּאוֹתֶיהָ:
יזשָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה. לְהוֹדוֹת עַל הַחֵרוּת, וְעַל הָאָבִיב וְעַל הַקָּצִיר וְעַל הָאָסִיף, כִּי מִמֶּנּוּ הַכֹּל.
אֶל פְּנֵי הָאָדוֹן. יֵאָמֵר אָדוֹן עַל מַנְהִיג עִנְיָנִים הַנִּפְסָדִים. אָמַר אִם כֵּן שֶׁהוּא אָדוֹן פְּנֵי הָעָם הַנִּרְאִים בִּפְרָט, וּבְהֵרָאוֹתָם לְפָנָיו הֵם כְּעֶבֶד הַמְקַבֵּל פְּנֵי רַבּוֹ, וְהוּא גַּם כֵּן אֲדוֹן הַקַּרְקַע, כְּאָמְרוֹ (ויקרא כה:כג) "כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי", וְשֶׁלָּזֶה רָאוּי לְהוֹדוֹת לְפָנָיו עַל הָאָבִיב הַקָּצִיר וְהָאָסִיף בִּיבוּל הָאָרֶץ. וּלְפִיכָךְ.
יטרֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ. מִבְחַר הַבִּכּוּרִים, כְּמוֹ "וְרֵאשִׁית שְׁמָנִים יִמְשָׁחוּ נְקוּבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם" (עמוס ו:ו), וְהֵם בִּכּוּרֵי שִׁבְעַת הַמִּינִים כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בַּקַּבָּלָה.
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. לֹא תַעֲשֶׂה כְּמוֹ אֵלֶּה הַפְּעֻלּוֹת לְהַרְבּוֹת הַפֵּירוֹת כְּמַחֲשֶׁבֶת עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא, כְּאָמְרוֹ "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל, וְכָל תְּרוּמַת כֹּל וְגוֹ', לְהַנִּיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" (יחזקאל מד:ל).
כאהִשָּׁמֶר מִפָּנָיו. שֶׁלֹּא לְחַלֵּל כְּבוֹדוֹ, כְּעִנְיַן "שַׁל נְעָלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ" הָאָמוּר בִּיהוֹשֻׁעַ (יהושע ה:טו).
וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ. לָצֵאת בְּעִקְּבוֹתָיו, הֵפֶךְ מַה שֶּׁאָמְרוּ "אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים" (דברים א:כח).
אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם. אִם אִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא יִלְקוּ הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּעָכָן, כְּאָמְרוֹ (יהושע כב:כ) "הֲלֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם, וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ".
כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. וְאֵין לְאֵל יָדוֹ לִמְחוֹל עַל כְּבוֹדִי.
כבכִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ. וְלֹא אָחוּס עֲלֵיהֶם כְּדַרְכִּי טוּבִי, עַל הֵפֶךְ "וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה" (יונה ד:יא).
כגכִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ. שֶׁלֹּא יִשָּׂא לְפִשְׁעֵי הָאוֹיְבִים.
כדלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם. שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֲמַצְיָהוּ אַחַר שֶׁכָּבַש אֶת שֵׂעִיר, "וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה" (דברי הימים ב כה:יד), שֶׁאוּלַי חָשַׁב לְרַצּוֹתָם שֶׁלֹּא יִקְצְפוּ עָלָיו עַל שֶׁהָרַג אֶת עוֹבְדֵיהֶם.
כהוַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם. וּבְזֶה הָאֹפֶן תַּעַבְדוּהוּ, כִּי אַחַר שֶׁיֹּאבְדוּ הָאֻמּוֹת וּפְסִילֵיהֶם וְהַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם, לֹא יִהְיֶה לָכֶם מֵסִית וּמַדִּיחַ מֵעֲבוֹדָתִי.
וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ. שֶׁיְּזוּנוֹ, וְלֹא יוֹלִידוּ מוֹתָרוֹת מַחֲלִיאוֹת:
וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. הַבָּאָה מִצַּד הָאֲוִיר אוֹ הַמַּעֲרֶכֶת.
כולֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה. בְּאֹפֶן שֶׁתּוּכְלוּ לְלַמֵּד אֶת בְּנֵיכֶם.
אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. שֶׁתִּחְיוּ כְּמִדַּת הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר בְּנֵר אֱלֹהִים, וְהוּא הַלַּחוּת הַשָּׁרְשִׁי בַּתּוֹלָדָה. וְהֵפֶךְ זֶה יִקְרֶה עַל הָרֹב שֶׁיָּמוּת הָאָדָם קֹדֶם שֶׁיִּכְלֶה הַלַּחוּת הַשָּׁרְשִׁי בָּחֳלָאִים, יִקְרוּ מֵרֹעַ בְּחִירָה אוֹ מִצַּד הַמַּעֲרֶכֶת וְהַיְסוֹדוֹת. וְהִנֵּה בִּמְלֹאת לְאָדָם מִסְפַּר יָמָיו יִרְאֶה עַל הָרֹב בָּנִים לְבָנָיו וְיוּכַל לְלַמְּדָם, כַּאֲמָרוֹ (דברים ד:ט) "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ". וִיתֻקַּן בְּחַיֵּי הַזְּקֵנִים עִנְיְנֵי הַדּוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁסִּפֵּר שֶׁקָּרָה בְּעִנְיַן לֵוִי, קְהָת וְעַמְרָם.
כזוְהַמֹּתִי. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּמִצְרַיִם "אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי ה' נִלְחָם" (שמות יד:כה).
וְנָתַתִּי אֶת כָּל אוֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף. מִפְּנֵי הָאֵימָה וְהַמְּהוּמָה שֶׁיָּעַד בְּאָמְרוֹ אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ:
לאכִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ. הַדָּבָר מָסוּר בְּיֶדְכֶם, וְאַתֶּם אַל תִּתְעַצְּלוּ בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בָּהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּאָמְרוֹ "עַד אָנָה אַתֶּם מִתְרַפִּים לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם" (יהושע יח:ג).
לגלֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ. בְּאוֹתוֹ הַחֵלֶק מִהָאָרֶץ שֶׁתִּכְבּוֹשׁ וְתֵשֵׁב בּוֹ אַתָּה, לֹא יֵשְׁבוּ הֵם, הֵפֶךְ מַה שֶּׁעָשׂוּ, כְּמוֹ שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרוֹ "וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ בְּגֶזֶר" (שופטים א:כט), "וַיֵּשֶׁב בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" (שופטים א:לג).
כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ. שִׁבְתָם בְּאַרְצְךָ, שֶׁיִּגְרֹם שֶׁתַּעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם.