אדין מלאכה לצורך נכרי (תקיב):
מדכתיב יעשה לכם קבלו חז"ל לכם ולא לנכרי לפיכך אסור לבשל ולאפות וכן כל המלאכו' המותרות לעשות בשביל ישראל לצורך קצת אבל לצורך נכרי אסור מדאורייתא ואפי' להזמין נכרי לביתו שיאכל מה שבשל לצורך עצמו אסור גזרה שמא יבשל לצורך נכרי בקדרה אחרת כיון שרוצה לכבדו ואוכל על שלחנו אבל מותר לשלוח לו לביתו ואפי' דרך ר"ה שלנו ע"י נכרי דכיון דשולח לביתו לא חיישי' שיבשל בשבילו בקדרה אחרת ודוקא כששולח לו ממה שהכין לעצמו אבל אסור להרבות בשביל אפי' באותו קדרה שמבשל לעצמו דאע"ג דבענין זה מותר להרבות לצורך מחר כמו שנבאר אי"ה בכלל צ"ט אפ"ה לצורך נכרי אסור דכשבישל לעצמו י"ל דממליך ואכל כולו היום וגם מחמ' ריבוי בשר מוטעם התבשיל שאוכל היום ביותר טעם משובח או משום חד טרחא אבל כיון שכוונתו לצורך נכרי חיישי' שאם נתיר לו להרבות בשבילו אף הוא יבשל בקדרה אחרת:
בומזה תראה גודל המכשלה שנוהגין רבים לשלוח בי"ט דורון לנכרי שרוצה לכבדו ומוסיפין בשבילו ולא מיבעיא שאסור לאפות בשבילו חלה אחת כמו שנוהגין ומכ"ש שנותנין לתוכו צמוקים שאינן בדוקים מתולעים ואסור לישראל לאכלו או לעשות בשבילו חרעמזל ובלינצעס דכ"א ואחד צריך טרחא לעצמו וגם אין א' משביח מחמת הריבוי (כמ"ש המ"א בשם רשב"א בסי' תק"ג וע' לקמן כלל צ"ט) אלא אפי' מה שמרבין לבשל בשבילו דגם אפי' כשמבשל גם לצורך עצמו אסור להרבות בשביל נכרי:
גודוקא לנכרי שרוצה לכבדו גזרינן אבל נכרי שבא לו בשליחות או כיוצא בו שאינו חשוב בעיניו לכבדו וכ"ש עבדו ושפחתו מותר להרבות באותה קדרה שמבשל לצורך עצמו מפני שמחמת הריבוי מתקן התבשיל או משום שהוא חד טרחא כמו שנבאר בכלל הסמוך ואפי' אין לו דבר אחר ליתן להם אבל אסור לאפות אפי' בשביל עבדו פת וכיוצא בו שהרי כ"א וא' צריך טרחא בפ"ע וכ"ש בתנורים שלנו שאין הפת מושבח ממה שיש הרבה פת בתנור או מעט ואפי' אם יש לו דבר אחר למאכלם ונוכל לומר שכל הפת ראוי לישראל ויתן להם דבר אחר לאכול אפ"ה אסור וכ"ש דאסור לבשל בשבילם בקדרה מיוחדת ופשיטא לבשל בשבילם דבר איסור דאינו ראוי כלל לישראל:
דבני החיל אסור לבשל בשבילם כמו שנתבאר ואם הם נותנים קמח שלהם לישראל לאפות להם פת אם אינם מקפידים כשישראל נותן ממנו לתינוק בשכר האפייה מותר לאפות שהרי אם לא יאפו כל הפת לא יוכלו ליתן לתינוק אפי' מעט פת וא"כ נחשבת כל האפיה בשביל פת זה שנותנים לתינוק וכיון שאינו מיוחד איזה פת יתנו לתינוק מצינן למימר על כל א' וא' זה הוא שיתנו לתינוק (במ"א שם ס"ק ד' כ' שכ"כ תוס' וצ"ע דלא מצינו זאת בתוס' דתוס' אדרבה ס"ל רמב"ם ע"ש בב"י ובט"ז ס"ק ו' וגם בא"ר שם ס"ק ז' צ"ע כי נראה שנוסחא אחרת היתה לו בתוס' ד"ה חזינן):
האבל ישראל ונכרי שיש להם עיסה בשותפות אסור לאפות חלק הנכרי עם חלקו שהרי שיחלקו קודם האפייה (ובפסחים מ"ו בתוס' ד"ה הואיל כתבו דמ"מ אינו אלא מדרבנן) ובהמה חציה של נכרי מבואר לעיל סוף כלל פ"ט:
ואסור לישראל להוציא שום דבר ביו"ט לצורך נכרי אבל מותר לשלוח לו ע"י נכרי כגון שצריך להחזיר משכון לנכרי וכיוצא בזה (תקי"ח):