אהממחק:
הממחק העור אסור לכ"ע וכן למרח רטיה וכל מה שאסור בשבת אסור בי"ט. ומ"מ מותר למרח פי התנור בטיט דהוי כאוכל נפש עצמו (כ"כ רשב"א בעה"ק שער ב' וכ"כ הר"ן הביאו הב"י סימן תק"ז אבל מדברי הרא"ש והב"י שם שכתב בשם ר"ח דעפר אסור שמא ימרח מוכח להדיא דמירוח אסור ומדברי רא"ש שסיים מיהו בכולי שמעתא כו' אין הכרע ע"ש ובש"ע סימן תק"ז כתב ג"כ רק מותר לסתום פי התנור משמע רק לסתום בלא מירוח ומכ"ש לדעת רמב"ם שכתבתי דכל מלאכה שאינה של אוכל נפש אסור מדאורייתא אע"ג דהוי בא"נ אסור למרח רק לסתום בלא מירוח דזה אינו מפורש בגמ' שימרח):
באסור לחמם נר של שעוה או חלב לדבקו במנורה או בכותל שמא ימרח (סימן תקי"ד) ונ"ל דאם השפופרת סתום בחלב מותר לנקות בסכין וכיוצא בו
גהמחתך והמשרטט והכותב והמוחק כל מה שאסור בשבת אסור בי"ט ולכן אעפ"י דמותר ללוש ולאפות בי"ט כל מה שצריך אבל אסור לחקוק בדפוס בעיסה איזה צורה. וז"ל רוקח סימן ר"פ יש שחוקקין עץ א' בחקיקה מצה או עוף א' אע"ג דלענין גט קיי"ל וכתב ולא וחקק אבל בי"ט אסור לא מבעיא לר' יוסי דמחייב משום רושם אלא לד"ה לא גרע מקומוס וקנקנתום ובאבק דרכים שאסור כו' עכ"ל ולפ"ז אסור לעשות לעקיך בדפוס שיש בו איזה ציור. ונ"ל דאפי' ביד אסור לעשות מן העיסה כמין צורת עוף או שאר צורה: