אדין מלאכה ע"י נכרי ודין לשכור פועלים (סי' תקמ"ג):
כל דבר שאסור לעשותו אסור לומר לנכרי לעשותו אבל מותר ליתן לנכרי מלאכה בקבלנות או בשכיר יום שיעשנה אחר המועד ובלבד שלא ימנה וישקול וימדוד כדרך שעושה בחול ואף אם יעשה הנכרי אחר כך המלאכה במועד אין צריך למחות לו הואיל והתנה עמו בהדיא שיעשנה אחר המועד ומותר ליתן בגדים לכובס נכרי ובלבד שלא ימנה (שם):
בודוקא מלאכת תלוש אבל מלאכת מחובר אפילו אם הנכרי קבל המלאכה מערב יו"ט אסור להניחו לעשותה במועד אפילו חוץ לתחום דחיישינן שמא יבואו יהודים ממקום אחר. אבל נכרי שהיה אריסו ונוטל חלק מהתבואה כאריס מותר לעשות בשדה ואפילו אם יש לישראל עבדים נכרים והם אוכלים אצלו ומסייעין לאריס זה שרי כיון שאין הישראל נותן להם שכר על כך. ומלאכת תלוש שנתן לנכרי מערב יו"ט אין צריך למחות אם הוא בביתו של נכרי (שם):
גלצורך מצוה הצריך בחול המועד מותר לומר לנכרי לעשותו במועד (עיין מ"א ריש סימן תקמ"ג):
דמותר לשכור פועלים ואפילו יהודים שיעשו מלאכתו אחר המועד (שם):