אדין תחומין:
כבר ביארנו בה' תחומין שכשם שאין אדם רשאי להלך בשבת וי"ט אלא אלפים אמה כך כליו ובהמתו אין יכול שום אדם להוליכם חוץ לאלפים אמה של בעליהם ואם ערבו בעליהם לרוח א' אין שום אדם יכול להוליכם לרוח אחרת אפי' פסיעה א' במקום שאין הבעלים יכולים לילך (סי' תקכ"ח):
בולכן מי שהיה לו פירות מופקדים בעיר אחרת רחוקה ממנו וערבו בני אותה העיר לבא אצלו לא יביאו לו מפירותיו שפירותיו כמוהו ודוקא כשיחד להם קרן זויות אבל אם לא יחד להם הרי הם כרגלי זה שהם מופקדים אצלו. ודוק' כשלא קיבל הנפקד שמירתן אלא שייחד לו קרן זויות והם ברשות המפקיד אבל אם הם ברשות הנפקד בשמירתן שהוא מחוייב לשמור הם כרגלי הנפקד ואם ערבו מותרין הם להביא לו אבל אם עירב בעל הפירות לא מהני שהרי הם ברשות הנפקד (שצ"ז)
גשאר דיני תחומין בי"ט עיין לעיל בדין תחומין בשבת דשבת וי"ט שוין בזה:
דדין מת בי"ט מבואר בחבורי חכמת אדם כלל ק"ע: