אהכותב (סימן תקמ"ה):
אסור לכתוב בחוה"מ ואפי' להגיה אות בספר אסור. ודוקא בכתב שכותבין בו סת"מ דהוה מעשה אומן ואפילו הוא צורך רבים אם אינו צריך להם במועד אבל אם אין להם ספר אחר לקרות בו בצבור מותר דהוי דבר האבד שהרי זה מצוה עוברת. משא"כ בנין בהכנ"ס בכלל ק"ו ואפי' לכתוב לכתחילה על ידי סופרים הרבה או להשלים כשאין להם ספר אחר מותר:
בכותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו אפילו להניחן לאחר המועד ואם אין לסופר מה יאכל מותר לכתוב ולמכור לאחרים עד שיהיה לו הוצאותיו בריוח לשמחת י"ט. ולהניחן במועד במקום שמניחין תפילין מותר בכל ענין ואינו אסור אלא הכתיבה דהוי מעשה אומן אבל העשייה מותר לעולם:
גמותר לכתוב חשבנותיו ויציאותיו וכתבים שכותבים כשמלוים על משכנות דכ"ז הוא דבר האבד דאם לא יכתוב ישכחם ואם אינו דבר האבד אסור אא"כ הוא לצורך המועד דאז שרי לכתוב בכתב שלנו דהוי מעשה הדיוט:
דאגרת שלום מאדם לחבירו יש אוסרין ונהגו להקל כיון דכתב שלנו הוא מעשה הדיוט. ונוהגין לשנות קצת לכתוב שורה עליונה עקומה דאף על גב דכה"ג לא מקרי שינוי ולכן כל דבר שאסור לכתוב לא מהני זה מ"מ בזה כיון דבלא"ה יש מתירין נוהגין להקל:
האין כותבין שט"ח במועד אם לא נתן לו עדיין המעות אבל כשנתן לו כבר המעות דיש לחוש שמא ימותו העדים ויבא להפסד וכן אם אינו מאמינו מלוה ללוה והלוה צריך למעות בחוה"מ אפילו שאינו לצורך המועד מותר אבל כשלוה לצורך אחר המועד אסור. ואם לא ימצא אחר המועד מעות ללות מותר לכתוב דהוי דבר האבד או שאין לו לסופר מה לאכול ה"ז כותב. ומותר לכתוב שטר מכירה כשמוכר במועד לצורך המועד אבל כשמכר קודם למועד אסור לכתוב במועד דאף שיחזרו בהן ליכא פסידא דיכול לקנות במקום אחר ואסור לכתוב שטרי אריסות וקבלנות שקיבל קודם המועד:
ומי ששלחו לשאול ממנו שאלה ואין השליח רוצה להתעכב עד אחר המועד מותר לכתבה ולהעתיקה אם לא ימצא לאחר המועד וה"ה אם למד בעצמו דבר חידוש מותר לכתוב שלא ישכח וכן אם שמע דבר חידוש או ראה ספר מחודש ולא ימצא לאחר המועד מותר. ובלבד שלא יכתוב שום אות בכתיבת סת"מ רק דוקא בכתיבה שלנו כתב משיט"א שקורין גימאסאכץ (ט"ז שם) אבל אם כבר כתובים אצלו רק שאינם מסודרי' אצלו נ"ל דאסו' לסדרם דהיינו לחזור ולכתבם אבל מותר לסדרם ובלבד שלא יחברם ולא יתפרם יחד (עיין בא"ר וצ"ע):
זכל דבר שמותר לכתוב מותר בלא שינוי ולעשות הקולמוס ודיו ואסור לתקן קונטרסים לכתוב עליו אחר המועד (מגן אברהם שם):
חנ"ל דאם שלח שלוחו ליריד מותר למשולח לכתוב לו אגרת בענין סחורתו לכ"ע כמו בסימן ג' דכ"ז הוי דבר אבד: