Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן שז – אמירה לעכו"ם במקום צער

ילקוט יוסף · הלכות שבת · 7 סעיפים

כל פרקי הלכות שבת (187)

סימן רמב – להזהר בכבוד שבת–רצג – דיני ערבית של מוצאי שבת · סימן רצג – זמן צאת השבת–שיח – בישול בחמה ותולדותיה · סימן שיח – בישול בכלי ראשון–שלו – מלאכת קוצר · סימן שלו – עלייה באילן ודריכה על עשבים בשבת – דין מקלקל וחצי שיעור בשבת

  1. סימן רצג – זמן צאת השבת
  2. סימן רצד – דיני הבדלה בתפלה
  3. סימן רצה – הבדלה שעושה השליח צבור
  4. סימן רצו – דיני הבדלה על היין
  5. סימן חצר [רצח] – דיני נר להבדלה
  6. סימן רצט – מלאכה קודם ההבדלה
  7. סימן ש' – דין סעודה רביעית
  8. סימן שא – דין ריצה והתעמלות בשבת
  9. סימן שא – דיני הוצאה בשבת
  10. לשטוח בגד רטוב בשבת
  11. סימן שב – ניקוי וקיפול הבגדים בשבת
  12. סימן שב, שטז – מכה בפטיש בבגדים
  13. סימן שג – תכשיטי אשה
  14. סימן שד – במה בהמה יוצאת בשבת
  15. סימן שה – חליבת בהמה בשבת
  16. סימן שו – באיזה חפצים מותר לעסוק בשבת
  17. סימן שו סעיף ד' – דיני שכר שבת
  18. סימן שו סעיף ז' בש"ע – מקח וממכר בשבת
  19. סימן שז סעיף א' – דיני שבת התלויים בדיבור
  20. סימן שז סעיף י"ב – מה מותר לקרוא בשבת
  21. סימן שז – דין אמירה לגוי בשבת
  22. סימן שז – אמירה לגוי בדבר שאינו מתכוין למלאכה
  23. סימן שז – עכו"ם העושה מלאכה מעצמו לצורך הישראל
  24. סימן שז – אמירה לגוי להנצל מהפסד וכדומה
  25. סימן שז – אמירה לעכו"ם במקום צער
  26. סימן שז – אמירה לעכו"ם במקום מצוה
  27. סימן שז – אמירה לעכו"ם לצורך חולה
  28. סימן שכה, שז – איסור הנאה ממלאכת גוי
  29. סימנים שח, שיא – דיני מוקצה בשבת – כללים בהלכות מוקצה
  30. סימן שח סעיף א' בש"ע – מוקצה מחמת חסרון כיס
  31. סימן שח סעיף ו' – מוקצה מחמת גופו
  32. סימן שח סעיף ג' – מוקצה בכלי שמלאכתו לאיסור
  33. סימן שח ס"ד – כלי שמלאכתו להיתר
  34. סימן שי סעיף ו' – בסיס לדבר האסור
  35. סימן שח – דין מוקצה מחמת מצוה
  36. סימן שי, תצה – דיני מוקצה ביום טוב
  37. סימן שיד – איסור בנין וסתירה בשבת
  38. סימן שטו – דברים האסורים משום אוהל
  39. סימן שטז – צידה בשבת, ודין חובל בשבת
  40. סימן שיז – מלאכת קושר ומתיר
  41. סימן שיח סעיף א' – דין הנאה ממעשה שבת
  42. דין הנאה מחשמל המיוצר בשבת
  43. הנאה ממעשה שבת – בדברים שיש בהם מחלוקת
  44. הנאה ממעשה שבת – בדברים האסורים מדרבנן
  45. הנאה ממעשה שבת – בדבר שלא נעשה איסור בגוף הדבר
  46. הנאה בימות החול מדברים שנעשו בשבת
  47. סימן שיח סעיף ב – השוחט והמבשל לחולה
  48. סימן שיח סעיף ג' והלאה – דיני בישול בשבת
  49. סימן שיח – בישול בתולדות האש
  50. סימן שיח – בישול בחמה ותולדותיה

נזהמהלך בדרך בשבת במקומות שיש בהם עירוב, והמטר ניתך ארצה, ויש לו צער מזה, מותר לומר לגוי שיפתח את המטריה וישאנה מעליו בשבת. והמחמיר תבא עליו ברכת טוב. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד ערב].

נחזגוגיות של משקפיים [עדשות] שנפלו מהמסגרת שלהם, ראוי להחמיר שישראל לא יחזרינה למקומה אפילו ברפיון באופן זמני מבלי להדק את הבורג, אלא אם כן יש בדבר צורך גדול, שאז מותר להחזירה למקומה ברפיון באופן זמני, מבלי להדק את הבורג. ואם יש שם נכרי, יש להתיר לומר לו להחזיר את הזכוכית למסגרת המשקפיים, ובפרט לצורך מצות תלמוד תורה. והיכא דאפשר טוב לעשות כן על ידי אמירה לעכו"ם שיאמר לעכו"ם חבירו לעשות כן. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד רעב].

נטמערכת אזעקה של חנות או של רכב שנתקלקלה והתחילה לפעול בליל שבת, מותר לומר לגוי שיפסיק את פעילות האזעקה. ומותר להראות לגוי את המתג הסודי לכיבוי מערכת האזעקה. [ואף אם על ידי פתיחת דלת המכונית תידלק המנורה שברכב, יש להקל, דלגבי הבערה חשיב כפסיק רישיה דשרינן על ידי גוי. וכיבוי מערכת האזעקה היא מלאכה דרבנן, דשרינן על ידי גוי לצורך הרבה]. [ילקוט יוסף, שבת כרך ב' עמוד רעג].

סאם שכחו לחתוך נייר טואלט לקינוח מערב שבת, מותר לומר לגוי שיקרע הנייר בשבת. ואם אין שם גוי יכול אף הישראל לחתוך את הנייר בשינוי דרך מרפקו, ולא יקפיד לחותכו בנקבי הנייר. ואם הנייר נחתך בנקבים, אין בכך כלום. [ילקוט יוסף שבת ב' עמ' רעד].

סאיש אומרים שאם עכבר מסתובב בבית, והדבר מבהיל את בני הבית, ואי אפשר לסלקו על ידי מקל, מותר לומר לגוי שיצוד אותו, ויסלקנו מהבית, שמאחר שזו מלאכה שאינה צריכה לגופה, מותר לומר לגוי לעשותה. ויש חולקים. והעיקר לדינא להקל בזה, בפרט אם הדבר מונע מבני הבית לאכול סעודות שבת, או כשאירע כן בבית הכנסת והדבר מפריע למהלך התפלה או השיעור. [ילקוט יוסף, שבת כרך ב' עמוד רעז].

סבמנורה פלורוסנטית [ניאון] שנתקלקלה והיא מהבהבת [נדלקת ונכבית], והדבר מפריע הרבה ליושבים בחדר הרוצים לישון או ללמוד [לאור מנורה נוספת שבחדר], מותר לומר לגוי שיכבה מנורה זו, כיון שמלאכת הכיבוי היא מדרבנן. [ולא יאמר לו להוציא את המנורה, מחשש סותר]. אך אם הגוי טעה וכיבה את כל המנורות שבחדר, אסור לומר לו שיחזור להדליק את המנורה הטובה, שהרי מלאכת ההדלקה היא מלאכה האסורה מן התורה. [שם עמ' רעח].

סגנעל שאי אפשר לנועלה מחמת מסמר שבולט בה, ואין לו נעל אחרת, אם אפשר להניח שם ספידה ועל ידי כך יוכל לילך במנעלים אלו, הנה מה טוב, ואם אי אפשר, מותר לומר לגוי שידפוק את המסמר בשבת באבן, כדי שיוכל לנועלה. [שם, עמוד רעט].

הורדת הספר (PDF)

בחנו את עצמכם: חידון ילקוט יוסף הלכות שבת: חלק א · חלק ב · חלק ג · חלק ד

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.