Geula Quiz logo חידון גאולה English

לשטוח בגד רטוב בשבת

ילקוט יוסף · הלכות שבת · 19 סעיפים

כל פרקי הלכות שבת (187)

סימן רמב – להזהר בכבוד שבת–רצג – דיני ערבית של מוצאי שבת · סימן רצג – זמן צאת השבת–שיח – בישול בחמה ותולדותיה · סימן שיח – בישול בכלי ראשון–שלו – מלאכת קוצר · סימן שלו – עלייה באילן ודריכה על עשבים בשבת – דין מקלקל וחצי שיעור בשבת

  1. סימן רצג – זמן צאת השבת
  2. סימן רצד – דיני הבדלה בתפלה
  3. סימן רצה – הבדלה שעושה השליח צבור
  4. סימן רצו – דיני הבדלה על היין
  5. סימן חצר [רצח] – דיני נר להבדלה
  6. סימן רצט – מלאכה קודם ההבדלה
  7. סימן ש' – דין סעודה רביעית
  8. סימן שא – דין ריצה והתעמלות בשבת
  9. סימן שא – דיני הוצאה בשבת
  10. לשטוח בגד רטוב בשבת
  11. סימן שב – ניקוי וקיפול הבגדים בשבת
  12. סימן שב, שטז – מכה בפטיש בבגדים
  13. סימן שג – תכשיטי אשה
  14. סימן שד – במה בהמה יוצאת בשבת
  15. סימן שה – חליבת בהמה בשבת
  16. סימן שו – באיזה חפצים מותר לעסוק בשבת
  17. סימן שו סעיף ד' – דיני שכר שבת
  18. סימן שו סעיף ז' בש"ע – מקח וממכר בשבת
  19. סימן שז סעיף א' – דיני שבת התלויים בדיבור
  20. סימן שז סעיף י"ב – מה מותר לקרוא בשבת
  21. סימן שז – דין אמירה לגוי בשבת
  22. סימן שז – אמירה לגוי בדבר שאינו מתכוין למלאכה
  23. סימן שז – עכו"ם העושה מלאכה מעצמו לצורך הישראל
  24. סימן שז – אמירה לגוי להנצל מהפסד וכדומה
  25. סימן שז – אמירה לעכו"ם במקום צער
  26. סימן שז – אמירה לעכו"ם במקום מצוה
  27. סימן שז – אמירה לעכו"ם לצורך חולה
  28. סימן שכה, שז – איסור הנאה ממלאכת גוי
  29. סימנים שח, שיא – דיני מוקצה בשבת – כללים בהלכות מוקצה
  30. סימן שח סעיף א' בש"ע – מוקצה מחמת חסרון כיס
  31. סימן שח סעיף ו' – מוקצה מחמת גופו
  32. סימן שח סעיף ג' – מוקצה בכלי שמלאכתו לאיסור
  33. סימן שח ס"ד – כלי שמלאכתו להיתר
  34. סימן שי סעיף ו' – בסיס לדבר האסור
  35. סימן שח – דין מוקצה מחמת מצוה
  36. סימן שי, תצה – דיני מוקצה ביום טוב
  37. סימן שיד – איסור בנין וסתירה בשבת
  38. סימן שטו – דברים האסורים משום אוהל
  39. סימן שטז – צידה בשבת, ודין חובל בשבת
  40. סימן שיז – מלאכת קושר ומתיר
  41. סימן שיח סעיף א' – דין הנאה ממעשה שבת
  42. דין הנאה מחשמל המיוצר בשבת
  43. הנאה ממעשה שבת – בדברים שיש בהם מחלוקת
  44. הנאה ממעשה שבת – בדברים האסורים מדרבנן
  45. הנאה ממעשה שבת – בדבר שלא נעשה איסור בגוף הדבר
  46. הנאה בימות החול מדברים שנעשו בשבת
  47. סימן שיח סעיף ב – השוחט והמבשל לחולה
  48. סימן שיח סעיף ג' והלאה – דיני בישול בשבת
  49. סימן שיח – בישול בתולדות האש
  50. סימן שיח – בישול בחמה ותולדותיה

פדבגד שנרטב או נשרה במים, אסור לסוחטו בשבת משום מלבן. ואם נרטב ביין או בשאר משקים, יש אומרים שהאיסור לסוחטו הוא מדרבנן. ויש חולקים. [שם עמוד סג]

פהבגד שנפל למים, וכדומה, אסור לטלטלו בשבת, שיש לחוש שמא יסחוט את המים שבו בשבת. אבל מותר לאוחזו על ידי שני בני אדם. ובגד שאינו מקפיד על מימיו, וכן השרוי שרייה מועטת, שאין דרך לסוחטו, מותר לטלטלו בשבת. [ילקו"י שבת כרך ב עמוד סד].

פובגד שאדם לבוש בו שנרטב בגשם עז, וכדומה, אין צריך להסירו, ומותר לילך עמו בשבת, ואין לחוש שמא יסחוט את המים שבבגד. ומכל מקום אין ללבוש בגד רטוב לכתחלה אם יש לו בגד אחר, ורק אם הוא כבר לבוש בו אין צריך להסירו. [ילקו"י שבת כרך ב עמוד סד].

פזמי שנפל לשלולית מים בשבת ובגדיו נתרטבו, יכול לילך בהם ואינו חושש שיבא לידי סחיטה בשבת. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד סד].

פחאסור לשטוח כביסה רטובה על חבל כביסה בשבת, כדי לייבשה, מפני מראית העין, שיחשדוהו שכיבסן בשבת, והתורה אמרה "והייתם נקיים מה' ומישראל". ולא אסרו אלא לשטחן בשבת, אבל אם שטח על חבל כביסה מערב שבת בגדים המכובסים, יכול להשאירם על החבל במשך יום השבת, ואינו חייב להסירם. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד סד].

פטאסור להניח בשבת כביסה רטובה סמוך לתנור או ההסקה מרכזית. משום שעל ידי כך המים מתבשלים, ואף על פי שאינו מתכוין לכך, מכל מקום חשיב פסיק רישיה, והוי איסורא דאורייתא. ומכל מקום אם אין לו בגד אחר, מותר לומר לגוי שינגבם ע"י שיתנם סמוך לאש. כי אף על פי שדין פסיק רישיה הוא איסור מן התורה, אף שאינו מתכוין, מכל מקום כל פסיק רישיה שנעשה על ידי עכו"ם, מותר, בפרט לצורך השבת. [ילקו"י שבת כרך ב עמוד סה, ועמוד תרכג].

צאין לתלות כביסה בשבת גם בצינעא, כגון באמבטיא, אף שאין רואים אותו כשהוא תולה את הכביסה, שכל דבר שאסרו חכמים משום מראית העין, אסרו גם בחדרי חדרים. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד סה].

צאמותר לשטוח בגדים יבשים שאינם רטובים כלל, על החבל ששוטחים עליו בגדים אחר כביסה, שמאחר שהבגדים יבשים, אין מקום לחשד. ומהיות טוב נכון לשוטחם שלא כדרך ששוטחים בגדים מכובסים. אבל אם הם רטובים מן הזיעה, או מחמת גשמים, אפילו היו הגשמים מועטים אסור לשטחם מפני החשד, שיאמרו שכיבס בגדיו בשבת ולכן שטחם כדי לייבשם. [ילקו"י שבת ב' עמ' תרכב, ע"פ המבואר בהליכות עולם סוף חלק ג'. ואף שכתבנו בילקו"י שבת ב' בלשון איסור אף בבגד יבש, הנה אחר שבהליכות עולם כתב בלשון מהיות טוב, כן עיקר לדינא].

צבגם חיתולים של תינוק שכיבסו אותם מערב שבת, בזמן הזה אסור לשוטחם בשבת כדרך ששוטחים כביסה, וכן לא ישטחם בשבת בגלל מי רגלים שעליהם, שהרי כיום אין דרך לתלות חיתולים אלה כשהם מלוכלכים, ויבואו לחושדו שכיבסם בשבת. ומכל מקום אם אין לו חיתולים אחרים, מותר לתלותם על ידי גוי כנגד הסקה מרכזית או תנור חם. ועדיף שיעשה כן בצינעא ולא בפני רבים. [ילקו"י שבת כרך ב עמוד סו].

צגגם אם נשפך מים על מקצת מהבגד, אסור לתלות את הבגד לייבוש בשבת סמוך לתנור חם או הסקה מרכזית. וכן בגד שנרטב מחמת הזיעה, אסור לתלותו כנ"ל. [ילקו"י שבת ב' עמוד סז].

צדבגד שנשפך עליו מים או משקה בשבת, וכן בגד שנספג בזיעה, מותר להניחו על גב הכסא, כדי שיתייבש. ובלבד שלא יהיה סמוך לתנור דלוק או הסקה מרכזית. אבל לא יניח כמה כסאות בסמוך זה ליד זה, כדי לתת בשבת בגד שנרטב על גב הכסאות, שהרי ניכר שמתכוין לייבשה. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד סז].

צהמעיל חורפי שאין דרך אותו המקום לכבסו כי אם בניקוי יבש, אם נשפך עליו מים בשבת, המיקל לתלותו דרך שטיחה על החבל כדי לייבשו, יש לו על מה שיסמוך, שמאחר שאין דרך לכבסם אלא בניקוי יבש, לא חיישינן בזה למראית העין שיאמרו שכיבסם בשבת. ובלבד שלא יהיה סמוך לתנור או הסקה מרכזית. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד סז].

צואף בימי הגשמים אין לתלות בגדים שנתרטבו בגשם בשבת כדי לייבשם, שגם בזה יש לחוש שיחשדוהו שכיבס בשבת. אך יכול להניחם במקום שרגיל להניחו שם. ובלבד שלא יניחו סמוך לתנור או הסקה. ובמעיל גשם שהדבר ניכר יותר שנתרטב מהגשם, וגם אין דרך אותו המקום לכבסו כלל, אלא בניקוי יבש, אפשר להקל לתלותו לייבוש, אף על חבל כביסה. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד סח].

צזבגדים שכיבסו אותם מערב שבת, ונתלו על החבל מערב שבת, מותר להורידם מהחבל בשבת לצורך לבישתם בשבת, ואף אם בשעת בין השמשות הבגדים היו רטובים קצת, והיה בהם טופח על מנת להטפיח, אע"פ כן מותר להורידם מהחבל בשבת, כדי ללובשם בו ביום, ולא אמרינן מגו דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולי יומא. ואין הבדל בזה בין ימות החורף לקיץ, כל שיש לתלות שהבגדים יתייבשו במהלך השבת. [ילקוט יוסף שבת ב' עמוד סט].

צחכביסה הנמצאת על החבל וחושש שירדו גשמים בשבת, מותר להורידה בשבת, ואין לחוש בזה לאיסור מכין משבת לחול. [ילקו"י שבת כרך ב עמוד סט].

צטוכל שכן אם שטחו על החבל חיתולים ושאר בגדי קטנים שנתכבסו בערב שבת, אפילו היו רטובים קצת בבין השמשות באופן שיש בהם טופח על מנת להטפיח, מותר להוציאם מעל החבל בשבת לאחר שנתייבשו, על מנת להשתמש בהם בשבת. [ילקוט יוסף שבת ב' עמ' ע].

קמגבות שנתלחלחו הרבה מרוב הניגוב בהם, מותר לתלותם בשבת על חבל כביסה, גם דרך שטיחה, אם ניכר בהם קצת זוהמא. וכן מטפחות שמקנחין בהם את האף, אם ניכר בהן קצת לכלוך של צואת החוטם מותר לשוטחן בשבת על חבל כביסה, וכל שכן שמותר להניחם על גבי גב הכסא, כדי לייבשם. [ילקו"י שבת כרך ב עמוד ע].

קאמי שעבר ותלה כביסה רטובה בשבת על חבל כביסה, ועבר על האיסור הנ"ל, המיקל להשאירם על החבל בשבת יש לו על מה לסמוך, ומכל מקום טוב להסירן [באופן שאינו בא לידי סחיטה, כגון שתופס ממקום שהבגד נתייבש, או על ידי שני בני אדם]. ואם עבר ושטחם בשבת במזיד ונתייבשו, אסור לו ללובשם בשבת, אבל אחר השבת מותר. ומכל מקום, אם לא ידע שאסור לשטוח בגדים רטובים בשבת, ושטחם בשוגג, ונתייבשו, מותר ללובשם בשבת. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד עא, ועמוד תרכא].

קבמותר לרחוץ ידיו בשבת בנהר הנמצא בכרמלית, ובלבד שלא יצא עם המים שעליהם חוץ לנהר ד' אמות. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד עא].

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.