אכָּל הַמַּלְשִׁין אֶת חֲבֵירוֹ בַּסֵּתֶר אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית״, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: ״מַכֵּה רֵעֵהוּ בַסָּתֶר״. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, בֹּא וּרְאֵה מִנָּחָשׁ שֶׁהִלְשִׁין בֵּין אָדָם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָרְרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּאֲכָלוֹ יִהְיֶה עָפָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ״.
ברַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף יִשְׂרָאֵל הִלְשִׁינוּ עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ, ״תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לָזוּן אוֹתָנוּ בַּמִּדְבָּר?״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים (וּבְמֹשֶׁה), אָמְרוּ הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר?״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם״. שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִלְשִׁינוּ עַל כְּבוֹדוֹ, וּמִכְּבוֹדוֹ שֶׁהוּא אֵשׁ אוֹכְלָה שָׁלַח בָּהֶם אֵשׁ וְאָכְלָה אוֹתָם סָבִיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה״. הָלְכוּ לָהֶם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מֹשֶׁה וְאָמְרוּ: ״מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הִנְנוּ בְיַד ה' כַּצֹּאן לַטִּבְחָה וְלֹא לָאֵשׁ אוֹכְלָה אֵשׁ״. וְרָאָה מֹשֶׁה בְּצָרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עָמַד וְנִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְנֶעְתַּר לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ״.
גרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אוֹתָהּ אֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם שָׁקְעָה בָּאָרֶץ וְלֹא חָזְרָה עוֹד בִּמְקוֹמָהּ לַשָּׁמַיִם, אֶלָּא נִכְנְסָה לָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד. וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים בַּמִּדְבָּר – אוֹתָהּ אֵשׁ הָיְתָה יוֹצֵאת וְאוֹכֶלֶת אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה'״. ״וַתֵּרֶד אֵשׁ״ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא ״וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה'״. וְאוֹתָהּ הָאֵשׁ יָצְתָה וְאָכְלָה בְּנֵי אַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֵּצֵא אֵשׁ״. יָצְתָה וְאָכְלָה עֲדַת קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה'״.
דוְאֵין אָדָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מֵאוֹתָהּ הָאֵשׁ שֶׁשָּׁקְעָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ״.
הוַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אוֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכּוּשִׁית אֲשֶׁר לָקַח, וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? אֶלָּא מָה כּוּשִׁי זֶה גּוּפוֹ מְשֻׁנֶּה מִכָּל הַבְּרִיּוֹת כָּךְ צִפּוֹרָה מְשֻׁנָּה בְּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים, לְפִיכָךְ נִקְרֵאת כּוּשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח״.
ורַבִּי תַּחְנָא אוֹמֵר: אַף יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ כּוּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר ״הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי״. וְכִי כּוּשִׁים הָיוּ? אֶלָּא מָה כּוּשִׁי זֶה גּוּפוֹ מְשֻׁנֶּה מִכָּל הַבְּרִיּוֹת, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּדַרְכֵיהֶם וּבְמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ כּוּשִׁים. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר ״וַיֹּאמֶר עֶבֶד הַמֶּלֶךְ הַכּוּשִׁי״. וְכִי עֶבֶד כּוּשִׁי הָיָה? וַהֲלֹא בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הָיָה! אֶלָּא מָה כּוּשִׁי זֶה גּוּפוֹ מְשֻׁנֶּה מִן הַבְּרִיּוֹת, כָּךְ בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה מְשֻׁנֶּה בְּדַרְכָּיו וּבְמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, לְפִיכָךְ נִקְרָא כּוּשִׁי.
זוְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: ״וַיֹּאמֶר יוֹאָב לַכּוּשִׁי לֵךְ הַגֵּד לַמֶּלֶךְ״. וְכִי כּוּשִׁי הָיָה? וַהֲלֹא בֶּן יְמִינִי הָיָה! אֶלָּא מָה כּוּשִׁי זֶה גּוּפוֹ מְשֻׁנֶּה מִכָּל הַבְּרִיּוֹת, כָּךְ הָיָה בֶּן יְמִינִי מְשֻׁנֶּה בִּדְרָכָיו וּבְמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים. לְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ כּוּשִׁי.
חרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה יָשְׁרוֹ וְתֻמּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאָמַר לְיוֹאָב, ״אֲפִלּוּ אַתָּה נוֹתֵן לִי זָהָב וָכֶסֶף הַרְבֵּה מְאֹד אֵינִי עוֹבֵר עַל מִצְוַת הַמֶּלֶךְ״. אָמַר לוֹ יוֹאָב: ״בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ שֶׁתַּרְאֵנִי הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה אַבְשָׁלוֹם תָּלוּי בּוֹ״, וְלֹא קִבֵּל. הִתְחִיל כּוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר יוֹאָב לֹא כֵן אֹחִילָה פָנֶיךָ״, וְלָקַח אוֹתוֹ בַּזְּרוֹעַ וְהֶרְאָה לוֹ אֶת הַמָּקוֹם שֶׁאַבְשָׁלוֹם תָּלוּי בּוֹ. וְכָל הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת ״כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ (וְאֶת אִמֶּךָ)״ כְּאִלּוּ עוֹבֵר עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, לְפִיכָךְ נִדְקְרוּ בּוֹ עֲשָׂרָה רְמָחִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יח, טו): ״וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב וַיַּכּוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיְמִיתֻהוּ״.
טשִׁשָּׁה נִדְמוּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן וְכֻלָּם נֶהֶרְגוּ, וְאֵלּוּ הֵן: שִׁמְשׁוֹן בְּכֹחוֹ וְנֶהֱרַג, שָׁאוּל בְּקוֹמָתוֹ וְנֶהֱרַג, עֲשָׂהאֵל בִּמְרוּצָתוֹ וְנֶהֱרַג, יֹאשִׁיָּהוּ בִּנְחִירָיו וְנֶהֱרַג, צִדְקִיָּהוּ בְּעֵינָיו וְנֶהֱרַג, אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ וְנֶהֱרַג. וְאַבְשָׁלוֹם גִּבּוֹר כֹּחַ הָיָה בַּמִּלְחָמָה וְחֶרֶב מְצֻמֶּדֶת עַל מָתְנָיו, וּמִפְּנֵי מָה לֹא שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְכָרַת אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְיָרַד, אֶלָּא שֶׁרָאָה שֶׁנִּפְתְּחָה גֵּיהִנֹּם תַּחְתָּיו, אָמַר: מוּטָב לִי לִתְלוֹת בִּשְׂעָרִי וְלֹא לֵירֵד בָּאֵשׁ, לְפִיכָךְ הָיָה תָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה רָאִיתִי אֶת אַבְשָׁלוֹם תָּלוּי בָּאֵלָה״.
ירַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁבְעָה פְּתָחִים לַגֵּיהִנֹּם, וְנִכְנַס אַבְשָׁלוֹם עַד חֲמִשָּׁה פְּתָחִים. וְשָׁמַע דָּוִד וְהִתְחִיל בּוֹכֶה וּמְיַלֵּל וּמְסַפֵּד, וְקָרָא ״אַבְשָׁלוֹם בְּנִי״ חֲמִשָּׁה פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב יט, א): ״וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ וַיַּעַל עַל עֲלִיַּת הַשַּׁעַר וַיֵּבְךְּ וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי״. וְהֶחֱזִירוּ מֵחֲמִשָּׁה פְּתָחִים. וְרָאָה דָּוִד שֶׁנִּצַּל מֵחֲמִשָּׁה פְּתָחִים וְהִתְחִיל מְהַלֵּל וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר לְיוֹצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שׂוֹנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה ה' עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי״. עֲזַרְתַּנִי מִמִּלְחֶמֶת אַבְשָׁלוֹם, וְנִחַמְתַּנִי עַל אַבְשָׁלוֹם, וְנִחַמְתַּנִי עַל אֶבְלִי.