פרק מט

ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַכְרִית וּלְהַשְׁמִיד אֶת כָּל זֶרַע עֲמָלֵק, וְשָׁלַח לְשָׁאוּל בֶּן קִישׁ לְהַכְרִית וּלְהַשְׁמִיד כָּל זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק. וְשָׁאוּל וְהָעָם שָׁמְעוּ וְלֹא חָסוּ עַל אָדָם בָּזוּי אֶלָּא עַל אֲגַג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם״. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וַיֵּצֵא לִקְרָאתָם וְאָמַר לָהֶם: ״חֲמַלְתֶּם בַּעֲמָלֵק וְהוֹתַרְתֶּם שָׂרִיד מִמֶּנּוּ, וּמֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר״. אָמְרוּ: ״הַצֹּאן וְהַבָּקָר לַעֲשׂוֹת בּוֹ זְבָחִים לֵאלֹהֶיךָ״. אָמַר לָהֶם: ״אֵין חֵפֶץ לַמָּקוֹם בְּעוֹלוֹת וּזְבָחִים, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב״.

ברַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר: צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד מֵאֲגַג אִישׁ צַר וְאוֹיֵב גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְאֵי זֶה הוּא? זֶה הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צוֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים. וּמִזֶּרַע שָׁאוּל גּוֹאֵל וְנוֹקֵם לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵי זֶה הוּא? זֶה מָרְדְּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי.

גוְשָׁם עָמַד שְׁמוּאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר: רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים! אַל תִּשְׁכַּח חֲטָאַת עֵשָׂו שֶׁעָשָׂה לְאָבִיו, שֶׁלָּקַח נָשִׁים נָכְרִיּוֹת מְזַבְּחוֹת וּמְקַטְּרוֹת לַעֲבוֹדָה זָרָה, לְמָרֵר שְׁנֵי חַיֵּי אֲבוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה״. זְכֹר חֲטָאָתוֹ עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבֹתָיו אֶל ה' וְחַטַּאת אִמּוֹ אַל תִּמָּח״. וְשָׁמַע שָׁאוּל אֶת קוֹל אֲגָג לוֹחֵשׁ בְּפִיו וְאוֹמֵר: אֶפְשָׁר סָר מִמֶּנִּי מַר הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת״. אָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: כְּשֵׁם שֶׁשִּׁכְּלָה חֶרֶב עֲמָלֵק זְקֵנֶיךָ אֶת בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחוֹרֵי הֶעָנָן וַיֵּשְׁבוּ נְשֵׁיהֶם שְׁכוּלוֹת וְאַלְמָנוֹת, (וּ)כִתְפִלַּת אֶסְתֵּר וְנַעֲרוֹתֶיהָ נֶהֶרְגוּ כָּל בְּנֵי עֲמָלֵק וַיֵּשְׁבוּ נְשֵׁיהֶם שְׁכוּלוֹת וְאַלְמָנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ״ וְכוּ'.

דתְּפִלַּת שְׁמוּאֵל שִׁבְּרָה אֶת חֵילָם שֶׁל בְּנֵי אֲגָג מֵעַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל״.

ה(אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״עָשָׂה שְׁלִיחוּתִי״) [בְּכָל הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ,] בַּגְּבוֹהִים הוּא שׁוֹלֵחַ עֲלֵיהֶם דְּבָרִים נְמוּכִים לְהוֹדִיעָם שֶׁאֵין כֹּחַ גְּבוּרָתָם מְאוּמָה. טִיטוּס הָרָשָׁע נִכְנַס לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְאָמַר: ״אֵין צַר וְאוֹיֵב יָכוֹל לַעֲמֹד לְפָנַי״. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? שָׁלַח יַתּוּשׁ אֶחָד וְנִכְנַס בְּחוֹטְמוֹ וְהָיָה מְהַלֵּךְ וְאוֹכֵל עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמוֹחוֹ, וְנַעֲשָׂה אוֹתוֹ יַתּוּשׁ כְּמִין גּוֹזָל בֶּן יוֹנָה מִשְׁקַל שְׁנֵי לִיטְרִין, לְהוֹדִיעוֹ שֶׁאֵין כֹּחַ גְּבוּרָתוֹ מְאוּמָה. וְיִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בְּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים הָיוּ אוֹמְרִים: ״אֵין צַר וְאוֹיֵב יָכוֹל לַעֲמֹד בְּפָנֵינוּ״, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? שָׁלַח עֲלֵיהֶם אִישׁ גָּבְהוֹ כְּבַרְהַמִּים נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁמוֹ כְּבַרְהַמִּים, לְהוֹדִיעוֹ כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ.

ורַבִּי חֲכִינַאי אוֹמֵר: לֹא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִצְבָה לַמַּלְכֻיּוֹת אֶלָּא לְשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם וּלְמַלְכוּת בָּבֶל. לְשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״. וְעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו וְקִצֵּר חֶצְיָים – מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים. מַלְכוּת בָּבֶל מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה״.

זרַבִּי אֲבָהוּ אוֹמֵר: אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים מָלַךְ נְבוּכַדְנֶצַּר. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, בְּשָׁעָה שֶׁמָּלַךְ וְעָלָה לִירוּשָׁלַיִם וְכָבַשׁ אֶת יְהוֹיָקִים, וְאַחַד עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ עַל מַלְכוּת צִדְקִיָּהוּ – הֲרֵי תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵּן, בֹּא וּרְאֵה: מִגָּלוּת יְהוֹיָכִין עַד שֶׁמָּלַךְ אֱוִיל מְרֹדַךְ בְּנוֹ – שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה, בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וְשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ, נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכוּתוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הַכֶּלֶא״.

חרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: סוֹף מַלְכֵי מָדַי וּפָרַס הָיָה אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מֶלֶךְ בָּבֶל, וּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה מָלַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְכָל זֹאת לֹא הָיִיתִי בִירוּשָׁלִָם, כִּי אִם לִמְלֹאות שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לְאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מֶלֶךְ בָּבֶל, וּלְקֵץ הַיָּמִים נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ״.

טאָמַר רַבִּי תַּחֲנָא: בֹּא וּרְאֵה עָשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, שֶׁהָיָה עָשִׁיר מִכָּל מַלְכֵי מָדַי וּפָרַס, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר ״וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל״. וּמַה הָיָה עָשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? שֶׁהֶעֱמִיד מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף בִּרְחוֹב הָעִיר לְהַרְאוֹת לְכָל הָעַמִּים עָשְׁרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף״. וְכָל כְּלֵי תַשְׁמִישָׁיו שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לֹא הָיוּ בִּכְלֵי כֶסֶף אֶלָּא בִּכְלֵי זָהָב. וְהֵבִיא כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְכָל כְּלֵי בֵיתוֹ כֻּלָּן הָיוּ מִשְׁתַּנִּין וְנַעֲשִׂין כְּעוֹפֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים״.

יוְעַל רִצְפַּת פַּלְטֵרִין שֶׁלּוֹ הָיוּ אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל רִצְפַּת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת״.

יארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חֲצִי שָׁנָה עָשָׂה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ סְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת לְכָל הָעַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר ״יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם״. וְכָל עַם שֶׁהָיָה מַאֲכָלוֹ בְּטֻמְאָה – הָיָה נוֹתֵן מַאֲכָלוֹ בְּטֻמְאָה, וְכָל עַם שֶׁהָיָה מַאֲכָלוֹ בְּטָהֳרָה – הָיָה נוֹתֵן לוֹ מַאֲכָלוֹ בְּטָהֳרָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ״.

יברַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל מִנְהָגָן שֶׁל מַלְכֵי מָדַי, כְּשֶׁהָיוּ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, הָיוּ מְבִיאִין נְשֵׁיהֶם גְּלוּיוֹת בָּשָׂר עֶרְוָה, מְשַׂחֲקוֹת וּמְרַקְּדוֹת לְפָנִים וְלִרְאוֹת בְּיֹפִי תֹּאֲרָן. וּכְשֶׁנִּכְנַס יַיִן בְּלִבּוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן לְוַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה. וּבַת מְלָכִים הָיְתָה, וּבִקֵּשׁ שֶׁתָּבֹא לְפָנָיו עֲרֻמָּה. וְשָׁלְחָה לוֹ לֵאמֹר: ״אִישׁ שׁוֹטֶה וְשִׁכּוֹר! אִם אָבֹא לְפָנֶיךָ עֲרֻמָּה וְיִרְאוּ אוֹתִי בְּעֶרְוָה, יָבוּזוּ לְךָ בְּשֻׁלְחָנְךָ. וְאִם יִרְאוּ אוֹתִי שֶׁאֲנִי יְפַת תֹּאַר, אֶחָד מֵהַשָּׂרִים יַהֲרֹג אוֹתְךָ בִּשְׁעַת הַיַּיִן״. כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ לִדְבָרֶיהָ, צִוָּה לְהָרְגָהּ. וּכְשֶׁיָּצָא הַיַּיִן מִלִּבּוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, בִּקֵּשׁ לוֹ אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה וְלֹא מְצָאָהּ. הִגִּידוּ לוֹ הַשָּׂרִים הַגְּזֵרָה שֶׁגָּזַר עָלֶיהָ, וְהִתְחִיל וּבוֹכֶה עַל הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה עָלֶיהָ. וְלָמָּה נִגְזְרָה עָלֶיהָ גְּזֵרָה זוֹ? שֶׁהָיְתָה מְבִיאָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עֲרֻמּוֹת וְעוֹשׂוֹת בָּהֶן מְלָאכָה בְּשַׁבָּת. וְעַל זֶה נִגְזַר עָלֶיהָ גְּזֵרָה שֶׁתִּשָּׁחֵט עֲרֻמָּה בְּשַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשְׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ״.

יגרַבִּי זְכַרְיָה אוֹמֵר: מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי. עַל יַד דָּנִיֵּאל נִתְגַּלְגְּלָה מַלְכוּת אֶסְתֵּר, שֶׁאָמַר לַמֶּלֶךְ: אַל יִבְכֶּה עָלֶיהָ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ כַּדָּת וְכַשּׁוּרָה עָשִׂיתָ, שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם אֶת מַלְכוּתוֹ, שֶׁכָּךְ אָמְרָה תוֹרָה הָאִישׁ יִמְשֹׁל, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ״. וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת לַעֲשׂוֹת כִּדְבָרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ״לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ״. וְעוֹד אָמַר לַמֶּלֶךְ: ״יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה״, וְלֹא כָּל נְעָרוֹת אֶלָּא נְעָרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה. ״וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינָיו״ כְּתִיב כָּאן. וּכְתִיב לְהַלָּן ״וַתִּיטַב הַנַּעֲרָה בְּעֵינָיו״ – זוֹ אֶסְתֵּר, וְהִטָּה עָלֶיהָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ״.