אנִסָּיוֹן הַשְּׁמִינִי, (בראשית יז, א): ״וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים״. אָמַר לוֹ: עַד עַכְשָׁו לֹא הָיִיתָ תָמִים, אֶלָּא מוֹל בְּשַׂר עָרְלָתְךָ מֵעָלֶיךָ, וְהִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. שֶׁהָעָרְלָה טְמֵאָה הִיא מִכָּל הַטֻּמְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נב, א): ״לֹא יוֹסִיף יָבֹא בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא״. שֶׁהָעָרְלָה מוּם מִכָּל מוּמִים. מוֹל בְּשַׂר עָרְלָתְךָ וֶהְיֵה תָמִים.
ברַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שָׁלַח וְקָרָא לְשֵׁם בֶּן נֹחַ וּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וּבְשַׂר עָרְלַת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, כו): ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ״. מַה הוּא ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״? בִּגְבוּרַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַיּוֹם. וְלֹא עוֹד, אָתְיָא ״עֶצֶם״ מִ״עֶצֶם״ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים, מַה לְּהַלָּן (ויקרא כג, כח): ״כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא״, שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִמּוֹל אַבְרָהָם, וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה דַּם הַבְּרִית שֶׁל מִילָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וּמְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא טז, ל): ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם״. וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם וְנִשְׁאַר דָּמוֹ, שָׁם נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ, וּלְכָךְ נֶאֱמַר (ויקרא ד, כה): ״וְאֶת כָּל דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ״, (יחזקאל טז, ו): ״וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי״.
גרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: כָּל הַנִּמּוֹלִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כָּאֵב לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, כה): ״וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים״. וּלְכָךְ שָׁנוּ חֲכָמִים: מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּשְּׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְכָל צָרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בְּשַׁבָּת.
ד(שמות יב, מח): ״וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ״. וְלֹא יִגַּע בַּמִּקְדָּשׁ, הַפּוֹרֵשׁ מִן הָעָרְלָה כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר.
הרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: בַּיּוֹם שֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם אָבִינוּ, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כְּאֵב הָיָה לוֹ מְאֹד כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? נָקַב חוֹר אֶחָד בַּגֵּיהִנֹּם, וְהִרְתִּיחַ אֶת הַיּוֹם כְּיוֹמָן שֶׁל רְשָׁעִים. וְיָצָא וְיָשַׁב לוֹ בְּפֶתַח הָאֹהֶל לְרוּחַ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, א): ״וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: ״בּוֹאוּ וּנְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, שֶׁמִּדַּת גְּמִילוּת חֲסָדִים גְּדוֹלָה לְפָנַי״. מִיָּד יָרְדוּ הַמַּלְאָכִים וּבִקְּרוּ אֶת אַבְרָהָם. בּוֹא וּרְאֵה כֹּחָהּ שֶׁל מִילָה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא נִימּוֹל אַבְרָהָם הָיָה נוֹפֵל (עַל פָּנָיו), וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יז, יז): ״וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו״. עַכְשָׁו שֶׁנִּמּוֹל הוּא יוֹשֵׁב וַאֲנִי עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל״ וְכוּ'. וּכְתִיב ״וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו״.
ורַבִּי זְעֵירָא אוֹמֵר: חָמֵשׁ עָרְלוֹת בָּעוֹלָם, אַרְבַּע בָּאָדָם וְאַחַת בָּאִילָן. אַרְבַּע בָּאָדָם מִנַּיִן? עָרְלַת הָאֹזֶן, שֶׁנֶּאֱמַר ״הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם״. עָרְלַת שְׂפָתַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם״. עָרְלַת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר ״וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם״. עָרְלַת בָּשָׂר מִנַּיִן? ״וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ״. וְאוֹמֵר ״כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב״. וְעָרְלַת הַלֵּב אֵינָהּ מַנַּחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ, וּלְעָתִיד לָבֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִיר אֶת עָרְלַת הַלֵּב מֵעֲלֵיהֶן, וְאֵינָן מַקְשִׁין אֶת עָרְפָּם לִפְנֵי בּוֹרְאָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר״. וְאוֹמֵר ״וּנְמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת בְּשַׂרְכֶם״. אַחַת בָּאִילָן, (מִנַּיִן?), שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ״.
זרַבִּי זְרִיקָא אוֹמֵר: אֵין עֵץ הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא עֵץ הַגֶּפֶן. אִם אֵינָן כּוֹרְתִין עֵץ עָרְלָתוֹ, כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עוֹלְלוֹת קְטוּפִין וְלֹא טוֹבִים לְמַרְאֶה, וְנִפְסָל יֵינוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְאִם כּוֹרְתִין עֵץ עָרְלָתוֹ, כָּל פֵּרוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבִים לְמַרְאֶה, וְנִבְחַר יֵינָם לְהַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. כָּךְ אָבִינוּ אַבְרָהָם, עַד שֶׁלֹּא נִמּוֹל, הַפְּרִי שֶׁעָשָׂה לֹא הָיָה טוֹב בְּמַעֲשָׂיו וְנִפְסַל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וּכְשֶׁנִּמּוֹל הַפְּרִי שֶׁעָשָׂה הָיָה טוֹב בְּמַעֲשָׂיו וְנִבְחַר לְהַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ כְּיֵין נֶסֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַיִן לַנֶּסֶךְ״ וְכוּ'.
חרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא עִכֵּב אַבְרָהָם מִכָּל אֲשֶׁר צִוָּהוּ, וּכְשֶׁנּוֹלַד יִצְחָק בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים הִגִּישׁוֹ לַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים״. וְהִגִּישׁוֹ לַמִּנְחָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְעָשָׂה שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: חַיָּב אָדָם לַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁזָּכָה לָמוּל אֶת בְּנוֹ כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק״.
טרַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: כָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים בְּיִשְׂרָאֵל נִמּוֹלִים בְּטוֹבָתָם וּבִרְצוֹנָם וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם הֵם נִמּוֹלִים, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין מַאֲמִינִים בַּגּוֹיִם עַד שִׁבְעָה דוֹרוֹת שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ הַמַּיִם לְמוֹצָאֵיהֶם. אֲבָל עֲבָדִים נִמּוֹלִים שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם וְשֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָם, וְאֵין אֱמוּנָה בָּעֲבָדִים. כָּךְ כָּל עֲבָדִים שֶׁנִּמּוֹלוּ עִם אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִתְקַיְּמוּ לֹא הֵם וְלֹא זַרְעָם בְּיִשְׂרָאֵל. וּמִנַּיִן שֶׁמָּלָן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בַּיִת נִמּוֹלוּ״. וְלָמָּה מָלָן? בִּשְׁבִיל הַטָּהֳרָה שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ אֶת אֲדֹנֵיהֶם בְּמַאֲכָלֵיהֶם וּבְמִשְׁתֵּיהֶם, שֶׁכָּל מִי שֶׁאוֹכֵל עִם הֶעָרֵל כְּאִלּוּ אוֹכֵל עִם הַכֶּלֶב. מָה הַכֶּלֶב שֶׁלֹּא נִמּוֹל כָּךְ הֶעָרֵל שֶׁלֹּא נִמּוֹל, וְכָל הַנּוֹגֵעַ בֶּעָרֵל כְּנוֹגֵעַ בַּמֵּת. וְכָל הָרוֹחֵץ עִמּוֹ כְּרוֹחֵץ עִם הַמְּצֹרָע שֶׁהֵם בְּחַיֵּיהֶם כְּמֵתִים, וּבְמוֹתָם כְּנִבְלַת הַשָּׂדֶה וְאֵין תְּפִלָּתָן נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ״. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן נִמּוֹלִין תְּפִלָּתָן נִכְנֶסֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: ״וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ״.
ירַבִּי אָמַר: יִצְחָק מָל אֶת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו, וְעֵשָׂו מָאַס בַּמִּילָה כְּשֵׁם שֶׁמָּאַס אֶת הַבְּכוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה״. וְיַעֲקֹב דָּבַק בִּבְרִית מִילָה וּמָל אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בָנָיו. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב נִמּוֹלִין? שֶׁנֶּאֱמַר ״אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים״ וְכוּ'. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁבְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ נִמּוֹלִין וּמָלוּ לִבְנֵיהֶם וְהִנְחִילוּם לְחֹק עוֹלָם, עַד שֶׁעָמַד פַּרְעֹה וְגָזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וּמָנַע מֵהֶם בְּרִית מִילָה. וּבְיוֹם שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם נִמּוֹלוּ כֻּלָּם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים״ וְכוּ'.
יאוְהָיוּ לוֹקְחִים דַּם מִילָה וְדַם פֶּסַח, וְהָיוּ נוֹתְנִין עַל מַשְׁקוֹף בָּתֵּיהֶן, וּכְשֶׁעָבַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה דַּם הַבְּרִית וְדַם הַפֶּסַח, נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר: ״וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי״.
יבאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי מָה רָאָה הַכָּתוּב לוֹמַר שְׁנֵי פְּעָמִים ״בְּדָמַיִךְ חֲיִי״? אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״בִּזְכוּת דַּם בְּרִית מִילָה וְדַם פֶּסַח גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וּבִזְכוּתָם אַתֶּם עֲתִידִין לִיגָּאֵל בְּסוֹף מַלְכוּת רְבִיעִית״. לְכָךְ נֶאֱמַר שְׁנֵי פְּעָמִים ״בְּדָמַיִךְ חֲיִי״.
יגשָׁלֹשׁ עִנּוּיִין הֵן: עִנּוּי הַצּוֹם, וְעִנּוּי בֵּית הָאֲסוּרִין, וְעִנּוּי הַדֶּרֶךְ. עִנּוּי הַצּוֹם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי״. עִנּוּי בֵּית הָאֲסוּרִים מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ״. עִנּוּי הַדֶּרֶךְ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי״. וּמֵעִנּוּי הַדֶּרֶךְ לֹא מָלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ.
ידרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי עֲרֵלִים שָׁמְעוּ קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַר סִינַי, וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה? אֶלָּא חַס וְשָׁלוֹם, נִמּוֹלִין הָיוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם פְּרִיעָה. וְכָל מִי שֶׁמָּל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה, כְּאִלּוּ לֹא מָל.
טווּכְשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוֹשֻׁעַ: ״אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִמּוֹלִין כְּתִקְנָן? חֲזוֹר וּמוֹל אוֹתָם פַּעַם שְׁנִיָּה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מוֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית״. וְקִבֵּץ כָּל הָעֲרָלוֹת עַד שֶׁעָשָׂה אוֹתָם כְּגִבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת״. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל לוֹקְחִין אֶת הָעָרְלָה וְאֶת הַדָּם וּמְכַסִּין אוֹתָן בַּעֲפַר הַמִּדְבָּר, וּכְשֶׁבָּא בִּלְעָם הַקּוֹסֵם רָאָה אֶת כָּל הַמִּדְבָּר מָלֵא מֵעָרְלָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אָמַר: ״מִי יוּכַל לַעֲמֹד בִּזְכוּת בְּרִית דַּם מִילָה, שֶׁהוּא מְכֻסֶּה בַּעֲפַר (הָאָרֶץ)?״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב״.
טזמִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים, מְכַסִּין אֶת הָעָרְלָה וְאֶת הַדָּם בַּעֲפַר הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ״. וְכָךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל נְהוּגִין לָמוּל עַד שֶׁנֶּחְלְקוּ לִשְׁנֵי מַמְלָכוֹת, וּמַלְכוּת אֶפְרַיִם מָנְעוּ מֵהֶם אֶת הַמִּילָה, וְעָמַד אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב וְקִנֵּא קִנְאָה גְּדוֹלָה, וְנִשְׁבַּע עַל הַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא לְהוֹרִיד טַל וּמָטָר עַל הָאָרֶץ, וְשָׁמְעָה אִיזֶבֶל וּבִקְּשָׁה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, עָמַד אֵלִיָּהוּ וְהָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
יזאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (אֵלִיָּהוּ) טוֹב אַתָּה מֵאֲבוֹתֶיךָ? עֵשָׂו בִּקֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב לַהֲרֹגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר ״יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי״. וּבָרַח מִלְּפָנָיו וְנִמְלַט, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם״. פַּרְעֹה בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, וּבָרַח מִלְּפָנָיו וְנִמְלַט, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה״. שָׁאוּל בִּקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת דָּוִד, וּבָרַח מִלְּפָנָיו וְנִמְלַט, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט״. לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא בּוֹרֵחַ נִמְלָט. עָמַד אֵלִיָּהוּ וּבָרַח מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִמְלַט, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּקָם וַיֹּאכַל וַיִּשְׁתֶּה״. (וְשָׁם) נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ, ״מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ? קַנֹּא קִנֵּאתִי״. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״לְעוֹלָם אַתָּה מְקַנֵּא. קִנֵּאתָ בַּשִּׁטִּים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן״. וְכָאן אַתָּה מְקַנֵּא? חַיֶּיךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין בְּרִית מִילָה עַד שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ״.
יחמִכָּאן הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂין מוֹשָׁב כָּבוֹד לְמַלְאַךְ הַבְּרִית, (שֶׁנִּקְרָא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב מַלְאַךְ הַבְּרִית), שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא״ וְכוּ'. אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יָחִישׁ וְיָבִיא בְחַיֵּינוּ מָשִׁיחַ לְנַחֲמֵנוּ וִיחַדֵּשׁ לְבָבֵנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים״.