פרק לה

א״טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ״ (קהלת ז, ח), הַבְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבֵּרַךְ יִצְחָק לְיַעֲקֹב עַל טַלְלֵי שָׁמַיִם וְעַל דְּגַן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם״. הַבְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת בִּרְכוֹת יְסוֹד עוֹלָם וְאֵין בָּהֶם הֶפְסֵק לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ״, וְעוֹד הוֹסִיף לוֹ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ״ הֱוֵי אוֹמֵר טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. ״טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגְּבַהּ רוּחַ״, דָּבָר זֶה אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא מַאֲרִיךְ אֶת רוּחוֹ וְאוֹמֵר כָּל דִּבְרֵי נְגִינוֹת. ״מִגְּבַהּ רוּחַ״ זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה אוֹכֵל מִצֵּידוֹ וּמִגַּסּוּת רוּחוֹ לֹא הָיָה נוֹתֵן מִמַּאֲכָלוֹ לְיַעֲקֹב מְאוּמָה. פַּעַם אַחַת יָצָא לָצוּד צַיִד וְלֹא עָלְתָה בְיָדוֹ וְרָאָה יַעֲקֹב אוֹכֵל מַאֲכַל עֲדָשִׁים וְחָמַד אוֹתָם בְּלִבּוֹ וְאָמַר לוֹ ״הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה״. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: אָדֹם יָצָאתָ מִמְּעֵי אִמֶּךָ וּמַאֲכָל אָדֹם חָמַדְתָּ לֶאֱכֹל, עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם.

ברַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָעֲדָשִׁים מַאֲכַל צָרָה הֵם וְאֵבֶל. תֵּדַע לְךָ, כְּשֶׁנֶּהֱרַג הֶבֶל הָיוּ אֲבוֹתָיו אוֹכְלִין עַל אֶבְלוֹ מַאֲכַל עֲדָשִׁים בְּאֵבֶל וּבְצָרָה. וּכְשֶׁנִּשְׂרַף הָרָן בְּאוּר הַכַּשְׂדִּים, הָיוּ הוֹרָיו אוֹכְלִין עַל אֶבְלוֹ מַאֲכַל עֲדָשִׁים בְּאֵבֶל וּבְצָרָה. וְיַעֲקֹב הָיָה אוֹכֵל מַאֲכַל עֲדָשִׁים בְּאֵבֶל וְצָרָה עַל שֶׁהָיְתָה מַלְכוּת וְשְׂרָרָה וּבְכוֹרָה שֶׁל עֵשָׂו, וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵת אַבְרָהָם אָבִינוּ זְקֵנוֹ. וְיִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין מַאֲכַל עֲדָשִׁים בְּאֵבֶל וְצָרָה עַל אֵבֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאֵין בְּנֵי עֵשָׂו נוֹפְלִין עַד שֶׁיָּבֹא שָׂרִיד מִיַּעֲקֹב וְיִתֵּן לִבְנֵי עֵשָׂו מַאֲכַל עֲדָשִׁים בְּאֵבֶל וּבְצָרָה, וְיִקַּח מֵהֶם שְׂרָרַת מַלְכוּת וּבְכוֹרָה שֶׁקָּנָה יַעֲקֹב מִמֶּנּוּ בִּשְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ״.

גרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ הוֹלְכִים, הָיְתָה הַבְּאֵר מְהַלֶּכֶת לִפְנֵיהֶם. וְחוֹפְרִין שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ לִפְנֵיהֶם. וְחָפַר יִצְחָק בָּאָרֶץ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּמָצָא אוֹתָהּ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם״. חָפַר בָּאָרֶץ שְׁנֵי פְעָמִים וּמָצָא אוֹתָהּ לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל״. וְכָתוּב בִּירוּשָׁלַיִם: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלַיִם״. הִיא הַבְּאֵר שֶׁעֲתִידָה לַעֲלוֹת בִּירוּשָׁלַיִם וּלְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל סְבִיבוֹתֶיהָ. וְעַל שֶׁמָּצְאוּ אוֹתָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים, קָרְאוּ אוֹתָהּ שִׁבְעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה״. וְעַל שֵׁם הַבְּאֵר נִקְרֵאת הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

דבֶּן שִׁבְעִים וָשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה יַעֲקֹב בְּצֵאתוֹ מִבֵּית אָבִיו, וְהָיְתָה הַבְּאֵר מְהַלֶּכֶת לְפָנָיו מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד הַר הַמּוֹרִיָּה מַהֲלַךְ שְׁנֵי יָמִים. וְהִגִּיעַ בַּחֲצִי הַיּוֹם לְשָׁם, וּפָגַע בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מָקוֹם? אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים שָׁם, הוּא נִמְצָא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי״. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״יַעֲקֹב, הַלֶּחֶם בְּצִקְלוֹנְךָ וְהַבְּאֵר לְפָנֶיךָ, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה״. אָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַד עַכְשָׁו לֹא יָרַד הַשֶּׁמֶשׁ חֲמִשִּׁים יְרִידוֹת, וַאֲנִי שׁוֹכֵב בַּמָּקוֹם, וּבְלֹא עִתּוֹ בָּא הַשֶּׁמֶשׁ בַּמַּעֲרָב״. וְהִבִּיט יַעֲקֹב וְרָאָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בָּא בַּמַּעֲרָב, וַיָּלֶן שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״.

הלָקַח יַעֲקֹב שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנֶּעֱקַד עָלָיו יִצְחָק אָבִיו, וַיָּשֶׂם אוֹתָם מְרַאֲשֹׁתָיו בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְהוֹדִיעוֹ שֶׁעֲתִידִין לַעֲמֹד מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. וְנַעֲשׂוּ כֻלָּן אֶבֶן אַחַת לְהוֹדִיעוֹ שֶׁכֻּלָּם עֲתִידִין לִהְיוֹת גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״.

ורַבִּי לֵוִי אוֹמֵר: בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת כָּל הָאוֹתוֹת. הֶרְאָהוּ סֻלָּם עוֹמֵד מִן הָאָרֶץ וְעַד הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם״ וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ, וְרוֹאִין פָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב וְאוֹמְרִים: ״זֶה הַפָּנִים כִּפְנֵי הַחַיָּה שֶׁבְּכִסֵּא הַכָּבוֹד״. אֵלּוּ עוֹלִים וְאֵלּוּ יוֹרְדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ״. וְהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן וְאוֹבְדָן, וְהֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת בָּבֶל עוֹלֶה שִׁבְעִים עֲוָקִים וְיוֹרֵד, וְהֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת מָדַי עוֹלֶה חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם עֲוָקִים וְיוֹרֵד. וְהֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת יָוָן עוֹלֶה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים עֲוָקִים וְיוֹרֵד. וְהֶרְאָהוּ שַׂר מַלְכוּת אֱדוֹם עוֹלֶה וְאֵינוֹ יוֹרֵד וְאוֹמֵר: ״אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן״. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב: ״אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרַד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר״. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר״.

זהִשְׁכִּים יַעֲקֹב בְּפַחַד גָּדוֹל וְאָמַר: ״בֵּיתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּמָּקוֹם הַזֶּה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה״. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הַמִּתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם הַזֶּה בִּירוּשָׁלַיִם כְּאִלּוּ הִתְפַּלֵּל לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁשַּׁעַר הַשָּׁמַיִם שָׁם הוּא וּפֶתַח פָּתוּחַ לִשְׁמֹעַ תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״.

חוַיָּשָׁב יַעֲקֹב לִלְקֹט אֶת הָאֲבָנִים, וּמָצָא אוֹתָם כֻּלָּם אֶבֶן אַחַת, וְשָׂם אוֹתָהּ מַצֵּבָה בְּתוֹךְ הַמָּקוֹם, וַיֵּרֶד לוֹ שֶׁמֶן מִן הַשָּׁמַיִם וַיִּצֹק עָלֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ״. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? נָטָה רֶגֶל יְמִינוֹ וְטָבְעָה הָאֶבֶן עַד עִמְקֵי תְהוֹמוֹת, וְעָשָׂה אוֹתָהּ סְנִיף לָאָרֶץ כְּאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה סְנִיף לְכִפָּה. לְפִיכָךְ נִקְרָא אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, שֶׁמִּשָּׁם הוּא טַבּוּר הָאָרֶץ, וּמִשָּׁם נִמְתְּחָה כָּל הָאָרֶץ, וְעָלֶיהָ הֵיכַל ה' עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים״.

טוַיִּפֹּל יַעֲקֹב עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, אִם תְּשִׁיבֵנִי לַמָּקוֹם הַזֶּה בְּשָׁלוֹם אֶזְבְּחָה לְפָנֶיךָ זִבְחֵי תוֹדוֹת וְעוֹלוֹת״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר״. וְשָׁם הִנִּיחַ אֶת הַבְּאֵר וּמִשָּׁם נָשָׂא רַגְלָיו, וּכְהֶרֶף עַיִן בָּא לְחָרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו״, וְאוֹמֵר: ״וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שֶׁבַע״ וְכוּ'. וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה, וְעָנוּ הָעֶלְיוֹנִים וְאָמְרוּ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָאֵל הַקָּדוֹשׁ.