אהַנִּסָּיוֹן הָעֲשִׂירִי, ״וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם״ וְכוּ', הָיָה מְנַסֶּה בְּכָל פַּעַם וּפַעַם לֵידַע אֶת לִבּוֹ אִם יָכוֹל לַעֲמֹד וְלִשְׁמֹר הַמִּצְווֹת שֶׁל תּוֹרָה וְאִם לָאו. וְעַד שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה שָׁמַר אַבְרָהָם מִצְווֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי״. וַיֵּצֵא יִשְׁמָעֵאל מִן הַמִּדְבָּר לִרְאוֹת אֶת אַבְרָהָם אָבִיו.
ברַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו וְאָמַר לוֹ, ״אַבְרָהָם, קַח נָא אֶת בִּנְךָ״. וְאַבְרָהָם חָס עַל יִצְחָק, אָמַר לְפָנָיו: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לְאֵי זֶה בֵּן אַתָּה גּוֹזֵר אֵלַי? לַבֵּן הֶעָרֵל אוֹ לַבֵּן הַמִּילָה?״ אָמַר לוֹ: ״אֶת יְחִידְךָ״. אָמַר לוֹ: ״זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ״. אָמַר לוֹ: ״אֲשֶׁר אָהַבְתָּ״. אָמַר לוֹ: ״שְׁנֵיהֶם אֲנִי אוֹהֵב״. אָמַר לוֹ: ״אֶת יִצְחָק״.
גוְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעוֹלָה, אָמַר לוֹ: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, בְּאֵי זֶה הַר אָמַרְתָּ לִי?״ אָמַר לוֹ: ״בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה אֶת כְּבוֹדִי עוֹמֵד וּמַמְתִּין לְךָ שָׁם, וְאוֹמֵר: זֶה הוּא הַר הַמּוֹרִיָּה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ״.
דהִשְׁכִּים אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וְלָקַח אֶת יִשְׁמָעֵאל וְאֶת אֱלִיעֶזֶר וְאֶת יִצְחָק בְּנוֹ עִמּוֹ, וְחָבַשׁ אֶת הַחֲמוֹר. הוּא שֶׁרָכַב עָלָיו אַבְרָהָם, הוּא הַחֲמוֹר בֶּן הָאָתוֹן שֶׁנִּבְרֵאת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״. הוּא הַחֲמוֹר שֶׁרָכַב עָלָיו מֹשֶׁה בְּבֹאוֹ לְמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמוֹר״. הוּא הַחֲמוֹר שֶׁעָתִיד בֶּן דָּוִד לִרְכֹּב עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט, ט): ״עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר״.
הבֶּן שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה הָיָה יִצְחָק בְּלֶכְתּוֹ אֶל הַר הַמּוֹרִיָּה, וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה. נִכְנַס תַּחֲרוּת בֵּין אֱלִיעֶזֶר וְיִשְׁמָעֵאל. אָמַר יִשְׁמָעֵאל לֶאֱלִיעֶזֶר: ״עַכְשָׁו אַבְרָהָם הִקְרִיב אֶת יִצְחָק בְּנוֹ מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וַאֲנִי בְּכוֹרוֹ יוֹרֵשׁ אַבְרָהָם״. אָמַר לוֹ אֱלִיעֶזֶר: ״כְּבָר גֵּרְשָׁךְ כְּאִשָּׁה שֶׁהִיא מְגֹרֶשֶׁת מִבַּעְלָהּ וְשִׁלְּחֲךָ לַמִּדְבָּר, אֲבָל אֲנִי עַבְדּוֹ מְשָׁרֵת אוֹתוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וַאֲנִי הוּא הַיּוֹרֵשׁ אֶת אַבְרָהָם״. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָה אוֹתָם וְאוֹמֶרֶת לָהֶם: ״לֹא זֶה יוֹרֵשׁ וְלֹא זֶה יוֹרֵשׁ״.
ובַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הִגִּיעוּ לַצּוֹפִים, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לַצּוֹפִים רָאָה כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הָהָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם״. וּמָה רָאָה? עַמּוּד שֶׁל אֵשׁ עוֹמֵד מִן הָאָרֶץ וְעַד הַשָּׁמַיִם. וְהֵבִין אַבְרָהָם שֶׁנִּתְרַצָּה הַנַּעַר לְעוֹלָה תְּמִימָה. אָמַר לְיִשְׁמָעֵאל וְלֶאֱלִיעֶזֶר: ״רוֹאִים אַתֶּם מְאוּמָה בְּאַחַד מִן הֶהָרִים הַלָּלוּ?״ אָמְרוּ לוֹ: ״לָאו״. וְחָשַׁב אוֹתָם כַּחֲמוֹר. אָמַר: ״הוֹאִיל וְאֵין אַתֶּם רוֹאִים מְאוּמָה, שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר״, עִם הַדּוֹמִים לַחֲמוֹר.
זנָטַל אֶת הָעֵצִים וְנָתְנָן עַל גַּבֵּי יִצְחָק בְּנוֹ, וְלָקַח אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הַמַּאֲכֶלֶת בְּיָדוֹ וְהָיוּ מְהַלְּכִין שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו. אָמַר יִצְחָק לְאָבִיו: ״אַבָּא, הֲרֵי הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, הֵיכָן הוּא הַכֶּבֶשׂ לָעֹלָה?״ אָמַר לוֹ: ״בְּנִי, אַתָּה הוּא הַכֶּבֶשׂ לָעֹלָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה״.
חרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בָּאֶצְבַּע הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הַמִּזְבֵּחַ וְאָמַר לוֹ ״זֶה הוּא הַמִּזְבֵּחַ״. וְהוּא הָיָה הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ קַיִן וְהֶבֶל, וְהוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ נֹחַ וּבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ״. אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא ״וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ״ – הוּא הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִקְרִיבוּ בּוֹ הָרִאשׁוֹנִים.
טאָמַר יִצְחָק לְאָבִיו: ״אַבָּא, קְשֹׁר לִי שְׁתֵּי יָדַי וּשְׁתֵּי רַגְלַי, שֶׁלֹּא אוֹתְךָ כְּגוֹן הַדִּבּוּר הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּה עַל שׁוּם אֹנֶס מִיתָה, וְנִמְצֵאתִי מְחַלֵּל כְּבוֹד אָב״. וְקָשַׁר שְׁתֵּי יָדָיו וּשְׁתֵּי רַגְלָיו וַעֲקָדוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאִמֵּץ אֶת שְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו וְאֶת שְׁתֵּי אַרְכֻּבּוֹתָיו עָלָיו, וְעָרַךְ אֶת הָאֵשׁ וְאֶת הָעֵצִים, וְשָׁלַח יָדוֹ וְלָקַח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת. וּכְכֹהֵן גָּדוֹל הִגִּישׁ אֶת מִנְחָתוֹ וְאֶת נִסְכּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב וְרוֹאֶה הָאָב מְעַקֵּד בְּכָל לֵב וְהַבֵּן נֶעֱקָד בְּכָל לִבּוֹ. וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת צוֹעֲקִים וּבוֹכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה״. וְאָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, נִקְרֵאתָ רַחוּם וְחַנּוּן, מִי שֶׁרַחֲמָיו עַל מַעֲשָׂיו, רַחֵם עַל יִצְחָק שֶׁהוּא אָדָם וּבֶן אָדָם וְנֶעֱקַד לְפָנֶיךָ כִּבְהֵמָה. אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה, אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'״.
ירַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַחֶרֶב עַל צַוָּארוֹ, פָּרְחָה וְיָצְאָה נַפְשׁוֹ שֶׁל יִצְחָק. וְכֵיוָן שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ מִבֵּין הַכְּרוּבִים וְאָמַר לוֹ ״אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ״, נַפְשׁוֹ חָזְרָה לְגוּפוֹ, וְקָם וְעָמַד יִצְחָק עַל רַגְלָיו. וְיָדַע יִצְחָק שֶׁכָּךְ הַמֵּתִים עֲתִידִים לְהֵחָיוֹת, וּפָתַח וְאָמַר: ״בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים״.
יארַבִּי זְכַרְיָה אוֹמֵר: אוֹתוֹ הָאַיִל שֶׁנִּבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת הָיָה, וּבָא לְהִתְקָרֵב תַּחַת יִצְחָק, וְהָיָה סָמָאֵל עוֹמֵד וּמַסְטִינוֹ כְּדֵי לְבַטֵּל קָרְבָּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְנֶאֱחַז בִּשְׁנֵי קַרְנוֹתָיו בֵּין הָאִילָנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו״. מֶה עָשָׂה אוֹתוֹ הָאַיִל? פָּשַׁט אֶת יָדוֹ וְאָחַז בְּטַלִּיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנֶאֱחַז בִּשְׁתֵּי קַרְנוֹתָיו בֵּין הָאִילָנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אַיִל אַחַר״. וְהִבִּיט אַבְרָהָם וְרָאָה הָאַיִל וְהָלַךְ וְהִתִּירוֹ וְהִקְרִיבוֹ תַּחַת יִצְחָק בְּנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל״ וְכוּ'.
יברַבִּי בְּרֶכְיָה אוֹמֵר: עָלָה קָרְבַּן הָאַיִל לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הָיָה רֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁל יִצְחָק, וְנִשְׁבַּע לְבָרְכוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה' כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם״. ״כִּי בָרֵךְ״ – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״אֲבָרֶכְךָ״ – לָעוֹלָם הַבָּא, ״וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם״ – לֶעָתִיד לָבֹא.
יגרַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר: אוֹתוֹ הָאַיִל שֶׁנִּבְרָא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ דָּבָר לְבַטָּלָה. אֶפְרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא יְסוֹד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, גִּידֵי הָאַיִל אֵלּוּ עֲשָׂרָה נְבָלִים שֶׁל כִּנּוֹר שֶׁהָיָה דָּוִד מְנַגֵּן בָּהֶם, עוֹרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא אֵזוֹר מָתְנָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר״ וְכוּ', קַרְנָיו שֶׁל אַיִל, שֶׁל שְׂמֹאל שֶׁתָּקַע בּוֹ בְּהַר סִינַי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל״, וְשֶׁל יָמִין שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִשֶּׁל שְׂמֹאל שֶׁהוּא עָתִיד לִתְקֹעַ בָּהּ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ״.
ידרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הַכֹּל לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשְׁתַּחֲוָיוֹת. אַבְרָהָם לֹא יָצָא מֵהַר הַמּוֹרִיָּה אֶלָּא בִּזְכוּת הַשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִשְׁתַּחֲוֶה וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם״. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַשְׁתַּחֲוָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוֹמְמוּ ה' אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו״.