ארַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ אוֹמֵר: כְּשֶׁיָּרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַר סִינַי לִיתֵּן הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, יָרְדוּ עִמּוֹ שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאָכִים כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִידָם זִינוֹת וּפְטָרוֹת, וְעִטְּרוּ אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל כֶּתֶר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ. וְכָל אוֹתָן הַיָּמִים עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, הָיוּ טוֹבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְלֹא מָשַׁל בָּהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְלֹא הִשְׁלִיכוּ צוֹאָה כִּבְנֵי אָדָם. וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כָּעַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם וַיֹּאמֶר לוֹ: סָבוּר הָיִיתִי שֶׁתִּהְיוּ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם״. עַכְשָׁו ״אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ״.
ברַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵימָתַי? כְּשֶׁאָדָם לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי תִּפְאַרְתּוֹ, יָפֶה בְּמַרְאֵהוּ וּבִכְבוֹדוֹ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהָיוּ לוֹבְשִׁין אוֹתוֹ הַשֵּׁם, הָיוּ טוֹבִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְכֵיוָן שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, כָּעַס עֲלֵיהֶם. וּבְאוֹתָהּ הַלַּיְלָה יָרְדוּ אוֹתָם שִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְלָקְחוּ מֵהֶם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁנָּתְנוּ עֲלֵיהֶם, וְנִמְצְאוּ עֲרוּמִים שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם״. אֵין כְּתִיב כָּאן ״וַיְנַצְּלוּ״ אֶלָּא ״וַיִּתְנַצְּלוּ״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מֵאֵלָיו הָיָה נִקְלָף.
גרַבִּי אוֹמֵר: כָּל יְשִׁיבוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עָשׂוּ בָהֶם עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ״. מַה כָּתוּב שָׁם? ״וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק״ – הִתְחִילוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה. וּכְתִיב אַחַר אוֹמֵר: ״וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים״, מַה כָּתוּב שָׁם? ״וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת״ – הִתְחִילוּ בִּזְנוּת.
דרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּתִיב (איוב כב, יח): ״וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי״, זֶה עֲצָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁיָּעַץ לְמִדְיָן וְנָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף. שֶׁאָמַר לָהֶם: ״אֵין אַתֶּם יְכוֹלִין לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה כִּי אִם חָטְאוּ לִפְנֵי קוֹנֵיהֶם״. וְעָשׂוּ לָהֶם חֲנֻיּוֹת חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ מוֹכְרִין כָּל מִמְכָּרָן בַּשּׁוּק. וְכֵן עָשׂוּ, וְהָיוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִין חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וְרוֹאִין אֶת בְּנוֹת מִדְיָן שֶׁהָיוּ כּוֹחֲלוֹת עֵינֵיהֶן כְּזוֹנוֹת וְלָקְחוּ מֵהֶן נָשִׁים וְתָעוּ אַחֲרֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶת בְּנוֹת מוֹאָב״.
השִׁמְעוֹן וְלֵוִי קִנְּאוּ עַל הַזְּנוּת הַרְבֵּה מְאֹד, שֶׁאָמְרוּ ״וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ״, וְלָקְחוּ אִישׁ חַרְבּוֹ וְהָרְגוּ אֶת אַנְשֵׁי שְׁכֶם. וְהַנָּשִׂיא שֶׁל שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן לֹא זָכַר מַה עָשָׂה זְקֵנוֹ וְלֹא גָּעַר בְּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל. הוּא בְּעַצְמוֹ בְּפַרְהֶסְיָא בָּא בִּזְנוּת עַל הַמִּדְיָנִית, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה״ וְכוּ'.
ווְכָל הַנְּשִׂיאִים וּמֹשֶׁה וְאֶלְעָזָר וּפִינְחָס רָאוּ מַלְאַךְ הַמַּשְׁחִית לָעָם, וְהָיוּ יוֹשְׁבִים וּבוֹכִים וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת. רָאָה פִּינְחָס אֶת זִמְרִי שֶׁבָּא בְּפַרְהֶסְיָא בִּזְנוּת עַל הַמִּדְיָנִית, וְקִנֵּא קִנְאָה גְּדוֹלָה וְחָטַף מִיָּדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶת הָרֹמַח, וַיָּרָץ מֵאַחֲרָיו וּדְקָרוֹ מֵאַחֲרֵי בֵּיתוֹ, וַיַּנַּח הָרֹמַח בְּקֻבָּתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה. לְפִיכָךְ נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר טוֹב לוֹ וּלְבָנָיו בְּמַאֲכַל הַזְּרוֹעַ. וְנִתְפַּזְּרוּ הַלְּחָיַיִם, הַלֶּחִי שֶׁל הָאִישׁ וּלְחָיַיִם שֶׁל אִשָּׁה. לְפִיכָךְ נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר טוֹב לְבָנָיו בְּמַאֲכַל הַלְּחָיַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם״.
זקָם כְּדַיָּין גָּדוֹל וְשׁוֹפֵט וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״. מָה הַלָּשׁוֹן הַזֶּה ״וַיְפַלֵּל״? כְּדַיָּן גָּדוֹל. כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: ״וְנָתַן בִּפְלִלִים״. וְהָיָה מַכֶּה אֶת בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְיִירָאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ״. וְרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁעָשָׂה פִּינְחָס, וּמִיָּד נִתְמַלֵּא רַחֲמִים וְעָצַר הַמַּגֵּפָה.
חרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קָרָא שְׁמוֹ שֶׁל פִּינְחָס בִּשְׁמוֹ אֵלִיָּה, אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב מִתּוֹשָׁבֵי הַגִּלְעָד, שֶׁעָשָׂה יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה [עַל יָדוֹ] בְּהַר גִּלְעָד, וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר טוֹב וּלְבָנָיו הַצַּדִּיקִים לְמַעַן כְּהֻנַּת עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״.
טרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עָמַד פִּנְחָס וְחָרַם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּסוֹד שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וּבַכְּתָב הַנִּכְתָּב עַל הַלּוּחוֹת, וּכְחֵרֶם בֵּית דִּין הָעֶלְיוֹן וּכְחֵרֶם בֵּית דִּין הַתַּחְתּוֹן, שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מִיֵּינָם שֶׁל גּוֹיִם כִּי אִם בְּרֶפֶשׁ רַגְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְצֹאנִי מִרְמַס רַגְלֵיכֶם״. שֶׁכָּל יֵינָם שֶׁל גּוֹיִם לְעֲבוֹדָה זָרָה וְלִזְנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זְנוּת יַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב״, וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר: ״אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ״.
ירַבִּי פִּנְחָס אוֹמֵר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, ״זְכוּרִים אַתֶּם מָה שֶׁעָשׂוּ לָכֶם הַמִּדְיָנִים הַלָּלוּ, שֶׁנָּפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ? אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא תֵאָסֵף, קוּם נְקֹם נִקְמַת יִשְׂרָאֵל״.
יאמָה עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם? לָקַח אֶלֶף אִישׁ מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, הֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף, וְהַמְקַנֵּא עַל הַזְּנוּת נָשִׂיא עֲלֵיהֶם, וְלָקְחוּ אֶת כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצוֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ וְהָלְכוּ וְשָׁבוּ אֶת בְּנוֹת מִדְיָן וְאָמַר: ״לֹא עַל אֵלּוּ נָפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף?״ שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם״. הִתְחִיל כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל״ וּבְכַעֲסוֹ נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעָלָיו. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁהַקַּפְּדָן מְאַבֵּד אֶת כָּל חָכְמָתוֹ, וְרָאָה אֶלְעָזָר וְקִבֵּל מֵאַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לא, כא): ״וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא וְכוּ' זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה״. אָמַר לָהֶם: ״לְמֹשֶׁה צִוָּה וְאוֹתִי לֹא צִוָּה״.