Geula Quiz logo חידון גאולה English

חלק א' · פרק מז

מורה נבוכים · 3 פסקאות

כל פרקי מורה נבוכים (183)

איגרת אל ר' יוסף ש"ץ ב"ר יהודה – חלק א' · פרק מז · חלק א' · פרק מח–ב' · פרק כ · חלק ב' · פרק כא–ג' · פרק כא · חלק ג' · פרק כב–ג' · פרק נד

  1. איגרת אל ר' יוסף ש"ץ ב"ר יהודה
  2. פתיחת הרמב"ם
  3. חלק א' · הקדמה
  4. חלק א' · פרק א
  5. חלק א' · פרק ב
  6. חלק א' · פרק ג
  7. חלק א' · פרק ד
  8. חלק א' · פרק ה
  9. חלק א' · פרק ו
  10. חלק א' · פרק ז
  11. חלק א' · פרק ח
  12. חלק א' · פרק ט
  13. חלק א' · פרק י
  14. חלק א' · פרק יא
  15. חלק א' · פרק יב
  16. חלק א' · פרק יג
  17. חלק א' · פרק יד
  18. חלק א' · פרק טו
  19. חלק א' · פרק טז
  20. חלק א' · פרק יז
  21. חלק א' · פרק יח
  22. חלק א' · פרק יט
  23. חלק א' · פרק כ
  24. חלק א' · פרק כא
  25. חלק א' · פרק כב
  26. חלק א' · פרק כג
  27. חלק א' · פרק כד
  28. חלק א' · פרק כה
  29. חלק א' · פרק כו
  30. חלק א' · פרק כז
  31. חלק א' · פרק כח
  32. חלק א' · פרק כט
  33. חלק א' · פרק ל
  34. חלק א' · פרק לא
  35. חלק א' · פרק לב
  36. חלק א' · פרק לג
  37. חלק א' · פרק לד
  38. חלק א' · פרק לה
  39. חלק א' · פרק לו
  40. חלק א' · פרק לז
  41. חלק א' · פרק לח
  42. חלק א' · פרק לט
  43. חלק א' · פרק מ
  44. חלק א' · פרק מא
  45. חלק א' · פרק מב
  46. חלק א' · פרק מג
  47. חלק א' · פרק מד
  48. חלק א' · פרק מה
  49. חלק א' · פרק מו
  50. חלק א' · פרק מז

אכבר זכרנו פעמים כי כל מה שידמהו ההמון חסרון, או אי אפשר לצירו בחק האלוה ית׳ לא השאילוהו ספרי הנבואה לו ית׳ – ואף על פי שמשפטו משפט הדברים אשר הושאלו לו – מפני שאותם שיתואר בהם ידמו קצת שלמיות או אפשר לדמותם.

בוצריך לפי ההנחה הזאת שנבאר למה הושאלו לו ית׳ השמע והראות והריח, ולא הושאלו לו הטעם והמישוש – ומשפט רוממותו ית׳ מן החושים החמישה – אחד והחושים כולם חסרון בבחינת ההשגה – ואפילו למי שלא ישיג אלא בהם – להיותם מתפעלים מתפסקים כואבים כשאר הכלים. וענין אמרינו שהוא ית׳ רואה – כלומר: ישיג הנראים ושומע – כלומר: ישיג הנשמעים; וכן היה יכול לתארו בטעם ובמשוש ויפורש בו שהוא ישיג הנטעמים והממוששים כי משפט השגתם כולם – אחד, ואם תשולל ממנו השגת אחד מהם תתחיב שלילת השגתם כולם (רצוני לומר: החמשה חושים) ואם תחויב לו השגת אחד מהם – רצוני לומר: השגת מה שישיגהו חוש מהם – יתחיב שישיג כל מושגיהם החמישה. ומצאנו ספרינו אמרו: ׳וירא יי׳ ׳וישמע יי׳ ׳וירח יי׳ ולא אמרו: ׳ויטעם יי׳ ׳וימשש יי׳. ונאמר שעילת זה – מה שהתישב בדמיון כל אדם שהאלוה לא יפגוש הגשמים פגישת גשם לגשם שהרי אף בעיניהם לא יראוהו; ושני החושים האלה – רצוני לומר: הטעם והמישוש – לא ישיגו מורגשיהם עד שימששום. אמנם חוש הראות והשמע והריח ישיגו מורגשיהם ואף על פי שהעצמים ההם הנושאים לאיכיות ההם רחוקים מהם – על כן היה נאות ליחסם לאלוה בדמיון ההמון. ועוד, כי הענין והכונה בהשאלת אלה החושים לו ית׳ – להורות על השיגו פעולותינו, והשמע והראות מספיק בזה – רצוני לומר: שישיג בו כל מה שיעשה זולתו, או יאמר אותו – כמו שאמרו על צד ההזהרה והמניעה בכלל ההוכחה ״דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת״.

גואתה יודע על דרך האמת כי משפט הכל – משפט אחד, וכי בצד שיורחק ממנו השגת המישוש והטעם, בצד ההוא בעצמו יורחקו הראות והשמע והריח כי הכל – השגות גשמיות והפעלויות וענינים משתנים; אלא שקצתם יראה חסרונו מיד וקצתם יחשב בהם שלמות. כמו שיראה חסרון הדמיון, ולא נראה חסרון ההסתכלות וההתבוננות; ולא הושאל לו ׳רעיון׳ – אשר הוא הדמיון – והושאלו לו ׳מחשבה׳ ו׳תבונה׳ – אשר הם ההסתכלות וההתבוננות – ונאמר: ״אשר חשב יי״, ״ובתבונתו נטה שמים״. והנה ארע בהשגות הפנימיות גם כן כמו שארע בהשגות החושיות הנראות מהיות קצתם מושאלים וקצתם לא הושאלו, וכל זה – ׳כלשון בני אדם׳ מה שחשבו בו שלמות – תארוהו בו, ומה שהוא נראה החסרון – לא תארוהו בו. ועל דרך האמת אין תואר עצמי אמתי ראוי לו מוסף על עצמו כמו שיבוא עליו המופת.

הורדת הספר (PDF)