אלא תחשוב כי החכמה האלהית לבד היא הנמנעת מן ההמון, אבל רוב חכמת הטבע. וכבר נכפל לך אמרנו: ׳ולא במעשה בראשית בשנים׳. ואין זה אצל בעלי תורה לבד אבל אצל הפילוסופים, וחכמי האומות מקדם היו מסתירים הדברים בהתחלות ומדברים בהם בחידות; ואפלטון ומי שקדם לו היה קורא החומר הנקבה והצורה – הזכר.
בואתה יודע כי התחלות הנמצאות ההוות הנפסדות – שלש: החומר והצורה וההעדר המיוחד אשר הוא מחובר לחומר לעולם; ולולא התחברות ההעדר לחומר לא הגיע אליו הצורה – ובזה הצד היה ההעדר מן ההתחלות; ועם הגיע הצורה, יסור ההעדר ההוא – כלומר: העדר הצורה ההיא המגעת – ויחובר אליו העדר אחר וכן לעולם – כמו שהתבאר בחכמת הטבע.
גואם הם אשר אין הפסד עליהם בבאור היו שואלים השמות ולוקחים הדמיון בלמוד – כל שכן שראוי לנו אנחנו קהל בעלי הדת שלא נבאר דבר שיקשה על ההמון להבינו או תדמה להם אמיתת הענין – חלוף הענין שנרצה בו. ודע, זה גם כן.