קם ר' אלעזר פתח ואמר: מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה. יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם. יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי. טוב לחסות ביהוה מבטח באדם. טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים ט
תנא: הכא תשעה תקונין דבדיקנא דא. להני תקונין אצטריך דוד מלכא בגין לנצחא לשאר מלכין ולשאר עמין.
תא חזי כיון דאמר הני תשעה תקונין לבתר אמר כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם (תהלים קיח י) .
אמר: "הני תקונין דאמינא למאי אצטריכנא? משום דכל גוים סבבוני! ובתקונא דדיקנא דא - תשעה תקונין דאינון שם יהוה - אשצינון מן עלמא! הדא הוא דכתיב בשם יהוה כי אמילם".
ותנא בצניעותא דספרא: תשעה תקונין אמר דוד הכא! שיתא אינון בשמא קדישא - דשית שמהן הוו. ותלת אדם.
ואי תימא תרין אינון!? -- תלתא הוו! דהא נדיבים בכלל אדם הוו.
תנא: שיתא שמהן דכתיב מן המצר קראתי יה - חד. ענני במרחב יה - תרין. יהוה לי לא אירא - תלת. יהוה לי בעוזרי - ארבע. טוב לחסות ביהוה - חמשה. טוב לחסות ביהוה - שיתא.
אדם תלת דכתיב: יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם - חד. טוב לחסות ביהוה מבטוח באדם - תרי. טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים - תלת.
ותא חזי רזא דמלה! דבכל אתר דאדכר אדם הכא - לא אדכר אלא בשמא קדישא. דהכי אתחזי. משום דלא אקרי אדם אלא במה דאתחזי ליה. ומאי אתחזי ליה? שמא קדישא! דכתיב וייצר יהוה אלהים את האדם - בשם מלא דהוא יהוה אלהים כמה דאתחזי ליה. ובגין כך הכא לא אדכר אדם אלא בשמא קדישא.
ותנא: כתיב מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה. תרי זמני יה יה לקביל תרי עלעוי, דשערי אתאחדן בהו. ומדחמא דשערי אתמשכאן ותליין - שארי ואמר יהוה לי לא אירא...יהוה לי בעוזרי - בשמא דלא חסר, בשמא דהוא קדישא. ובשמא דא אדכר אדם.
ומה דאמר מה יעשה לי אדם -- הכי הוא! דתנא כל אינון כתרין קדישין דמלכא כד אתתקנן בתקונוי אתקרון אדם - דיוקנא דכליל כלא. ומה דאשתליף מתערא אתקרי שמא קדישא. תערא ומה דביה אתקרי יהוה ואתקרי אדם. בכללא תערא ומה דביה.
ואלין תשעה תקונין דאמר דוד הכא - לאכנעא שנאוי. בגין דמאן דאחיד דיקנא דמלכא ואוקיר ליה ביקירו עילאה - כל מה דבעי מן מלכא - מלכא עביד בגיניה.
מאי טעמא דיקנא ולא גופא?
אלא גופא אזיל בתר דיקנא, ודיקנא לא אזיל בתר גופא
ובתרי גווני אתי האי חושבנא. חד - כדקאמרן. תרין - מן המצר קראתי יה - חד. ענני במרחב יה - תרי. יהוה לי לא אירא - תלת. מה יעשה לי אדם - ארבע. יהוה לי בעוזרי - חמש. ואני אראה בשונאי - שיתא. טוב לחסות ביהוה - שבעה. מבטוח באדם - תמנייא. טוב לחסות ביהוה מבטוח בנדיבים - תשעה.
מן המצר קראתי יה - מאי קא מיירי? אלא דוד - כל מה דאמר הכא - על תקונא דדיקנא דא קאמר!
מן המצר קראתי יה - מאתר דשארי דיקנא לאתפשטא דהוא אתר דחיק מקמי פתחא דאודנין, מעילא תחות שערי דרישא. ובגין כך אמר יה יה תרי זמני.
ובתר דאתפשט דיקנא ונחית מאודנוי ושארי לאתפשטא - אמר יהוה לי לא אירא - דהוא אתר דלא דחיק. וכל האי אצטריך דוד לאכנע תחותיה מלכין ועמין בגין יקרא דדיקנא דא.
ותאנא בצניעותא דספרא: כל מאן דחמי בחלמיה דדיקנא דבר נש עלאה אחיד בידיה או דאושיט ידיה ליה - ינדע דשלים הוא עם עלאי, וארמיה תחותיה אינון דמצערין ליה.
תנא: מתתקן דיקנא עלאה בתשעה תקונין. והוא דיקנא דזעיר אנפין בתשעה תקונין מתתקן.
רעיא מהימנא
(הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)