ליואי מה כתיב בהו? וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם (במדבר ח ז) . כיון דעברי שערא ועבדי כולי האי - כדין אקרי ליואי טהור ולא קדוש. אבל האי נזיר בגין דאתפרש מהאי סטרא אקרי קדוש ולא טהור, בגין כך כתיב כל ימי נדר נזרו וגו' אשר יזיר ליהו"ה קדוש יהיה וגו' גדל פרע שער ראשו - משום הא דכתיב וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא (דניאל ז ט) - דבהאי דמי לגוונא דלעילא.
אמר ר' יהודה בר רב: בשערי ממש אשתמודע דאיהו קדישא דכתיב קוצותיו תלתלים (שיר ה יא) .
תאני ר' שמעון: אלמלי ידעי בני נשא מאי קאמרי בהאי שערא וברזא דיליה כמה דאיהו ברזא דרזין - אשתמודען למאריהון בחכמתא עלאה!
עד כאן רזי דאורייתא. מכאן ולהלאה סתרי תורה. סַחְרָהּ וְאֶתְנַנָּהּ קֹדֶשׁ ליהו"ה (ישעיה כג יח)
אמר אברהם המגיה להסיר מכשול מדרך המעיינים אשר לא הופיע עליהם עדיין אור הקבלה השומע ישמע והמבין יבין כי כל המלות אשר הביא האלקי ר' שמעון בר יוחאי בזה הספר הקדוש כגון: מצחא דגולגלתא, שערי דרישא, חללי דמוחא, חוטמא דעתיקא, אודנין, ידין, ורגלין וזולתם מהכלים הגשמיים ותארים אחרים שתאר בהם ה' יתברך, ובפרט באדרא קדישא רבא ובאדרא קדישא זוטא כי באלו השני מקומות רבו התארים הללו -- הלא המה מורים מדות וספירות ועניינים פנימיים שכליים. וכל האברים שכינו החכמים הללו הם לדמיון וסימנים לדברים סתומים ונעלמים. לא לשום דבר גשמי וחמרי חלילה וחס. כי אין דמיון בינו יתברך ובינינו בשום צד מהצדדים וכל שכן מצד העצם והתבנית. ה' יצילנו משגיאות אכי"ר.
האדרא רבא קדישא
תניא אמר ר' שמעון לחברייא: "עד אימת ניתיב בקיומא דחד סמכא! כתיב עת לעשות ליהו"ה הפרו תורתך (תהלים קיט קכו) . יומין זעירין, ומארי דחובא דחיק, כרוזא קארי כל יומא, ומחצדי חקלא זעירין אינון, ואינהו בשולי כרמא - לא אשגחן ולא ידעין לאן אתר אלזין כמה דיאות!"
"אתכנשו חברייא לבי אדרא, מלובשין שריין סייפי ורומחי בידיכון! אזדרזו בתקוניכון! בעיטא, בחכמתא, בסוכלתנו, בדעתא, בחיזו, בידין, ברגלין. אמליכו עליכון למאן דברשותיה חיי ומותא. למגזר מלין דקשוט. מלין דקדישי עליונין צייתי להו וחדאן למשמע להו ולמנדע להו!"
יתיב ר' שמעון ובכה ואמר: "ווי אי גלינא, ווי אי לא גלינא!"
חברייא דהוה תמן אשתיקו.
קם ר' אבא ואמר ליה: "אי ניחא קמיה דמר לגלאה - הא כתיב סוד יהו"ה ליראיו - והא חברייא אלין דחלין דקב"ה אינון! וכבר עאלו באדרא דבי משכנא - מנהון עאלו מנהון נפקו!"
תאנא: אתמנו חברייא קמיה דר' שמעון ואשתכחו רבי אלעזר בריה. ור' אבא. ור' יהודה. ורבי יוסי בר יעקב. ור' יצחק. ור' חזקיה בר רב. ור' חייא. ור' יוסי. ור' ייסא.
ידין יהבו לר' שמעון ואצבען זקפו לעילא.
ועאלו בחקלא ביני אילני ויתבו.
קם ר' שמעון וצלי צלותיה.
יתיב בגווייהו ואמר: "כל חד ישוי ידוי בתוקפִי!"
שוו ידייהו ונסיב לון.
רעיא מהימנא
(הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)