הדא הוא דכתיב על אבן אחת שבעה עינים (זכריה ג ט) . מאן אבן אחת? אוכמתא דעינא.
מסומקא נפקין שבעה רהיטין דסמכין לסטר שמאלא, ומתלהטין באשא דלסטר צפון. ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין דחייביא. הדא הוא דכתיב שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ (זכריה ד י) .
מירוקא נפקין שבעה טהירין דקטרא דלסטר דרומא, ומתאחדן לאתפשטא בעלמא לגלאה ארחין ועובדין דבני נשא בין טב בין ביש, דכתיב כי עיניו על דרכי איש וגו' (איוב לד כא) .
וכד אסתחאן בחוורא משתכחין כלהו לאשגחא לכל מארי קשוט, לאוטבא עלמא בגינהון. וכל אשגחותא דההוא חוורא הוי לטב על ישראל, ואשגח בסומקא למאן דעאקין להו. הדא הוא דכתיב ראה ראיתי (שמות ג ז) . ראה - לאוטבא לון. ראיתי - לנקמא לון מדעקין לון. ובגין כך כתיב עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח. עורה והקיצה - תרי אשגחותא. תרי פקיחין. תרי טבן - רחמי ונוקמין.
גוונא קדמאה - סומקא בגו סומקא, כליל וסתים. כל סומקין מקמיה לא אתחזון. סוחרניה דההוא סומקא אסחר חד חוטא אוכמא ואקיף ליה.
גוונא תניינא - אוכמא. כאבנא חד דנפיק מתהומא, חד זמן לאלף שנים בימא רבא. וכד נפיק האי אבנא - אתי רגשא ותקפא על ימא, וקליה דימא וגלגלוהי אזלין ואשתמעו לנונא רבא דאקרי 'לויתן'. ונפיק מתהומא. והאי אבנא מתגלגלא בתוקפא דימא ונפיק לבר. והיא אוכמא - דכל אוכמין סתימין קמה!
וכך היא אוכמותא דעינא! אוכמא דכליל וסתים כל שאר אוכמין. וסוחרניה דההוא אוכמא אסחר חד חוטא סומקא ואקיף לההוא אוכמא.
גוונא תליתאה - ירוקא דירוקי דכליל וסתים כל ירוקין. ובסוחרניה דההוא ירוקא אסחרו תרין חוטין; חוטא סומקא לסטר חד, וחד חוטא אוכמא לסטר חד. ואקיפין לההוא ירוקא.
וכד אסתחר חוורא ואתסחי עינא - כל אינון גוונין לא משתכחין ומשתקעין לתתא, ולא אתחזי בר ההוא חוורא דנהיר מעתיק יומין. ונהירין מניה כל אינון דלתתא. ולית גוונא אתחזייא בר ההוא חוורא בלחודוי. ובגין כך אסתלקו כל מאריהון דסומקא ואוכמא, דאינון תאומין כחדא.
הדא הוא דכתיב שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות (שיר ד ב) . מאי מן הרחצה? מההוא אסחותא דעינא קדישא עלאה. שכלם מתאימות - מתערבן דא בדא ואתדבקן דא בדא. ומה דאמר שניך כעדר הקצובות ואת אמרת שכלם מתאימות - כלומר חוורא דלהון כההוא חוורא דעיינין כד אתסחאן בחוורתא דעינא עלאה.
ודא זמינין למנדע צדיקייא ולמחזי ברוחא דחכמתא כמה דאת אמר כי עין בעין יראו (ישעיה נב ח) . אימתי? בשוב יהוה ציון. וכתיב אשר עין בעין נראה אתה יהוה (במדבר יד יד) . וכדין פקיחותא דעיינין לטב.
ואית פקיחותא דעיינין לטב ואית פקיחותא דעיינין לביש ולטב כמה דכתיב פקח עיניך וראה שוממותינו וגו' (דניאל ט יח) . ודא הכא לטב ולביש. וכתיב עינך תראנה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדותיו לנצח (ישעיה לג כ) . הא הכא לטב ולביש דלא אתעביד דא בלא דא.
תנא בצניעותא דספרא: מהו עינך תראנה ירושלם נוה שאנן? וכי ירושלם נוה שאנן הוא?! והא כתיב צדק ילין בה (ישעיה א כא) , ובאתר דאשתכח צדק לאו שקיט ולאו שאנן הוא!?
אלא עינך תראנה ירושלם נוה שאנן - נוה שאנן לעתיק יומין אתמר, דההוא עינא שקיט ושאנן. עינא דרחמי. עינא דלא נטיל מאשגחותא דא לאשגחותא אחרא. ובגין כך כתיב עינך תראינה חסר יו"ד ולא "עיניך". ומה דאמר 'ירושלם' ולא 'ציון' -- הכי אצטריך! לאכפייא לדינא דאשתכח בה ולרחמא עלה.
רעיא מהימנא
(הדף רק מכיל זהר של האדרא רבא, ללא רעיא מהימנא)