Geula Quiz logo חידון גאולה English

סימן קכא – דיני מודים

ילקוט יוסף · הלכות תפילה · 7 סעיפים

כל פרקי הלכות תפילה (47)
  1. הקדמה להלכות תפלה – חיוב תפלה וערכה
  2. סימן פט – מהלכות תפלה וזמנה
  3. אמירת שלום קודם התפלה
  4. להתעסק בצרכיו קודם התפלה
  5. איסור אכילה ושתיה קודם התפלה
  6. סימן צ' – מקום התפלה
  7. סימן צ' סעיף ט' – דין תפלה בצבור
  8. סימן צא – לאזור מתניו ולכסות ראשו בעת התפלה
  9. סימן צב – הנצרך לנקביו – והכנות קודם התפלה
  10. סימן צג – הכנות לתפלה
  11. סימן צד – לכוין כנגד ארץ ישראל – ודין סומא
  12. סימן צה – לכוין את רגליו בתפלה
  13. סימן צו – למנוע טרדות כדי שיכוין
  14. סימן צז – שלא לגהק בתפלה
  15. סימן צח, קא – דיני כוונה בתפלה
  16. סימן צט – דין שיכור בתפלה
  17. סימן ק – תפלות המועד צריך לסדר
  18. סימן קא – שיכול להתפלל בכל לשון
  19. סימן קא סעיף ב' – תפלה בלב
  20. סימן קב – שלא להפסיק כנגד המתפלל
  21. סימן קד – שלא להפסיק בתפלה
  22. סימן קה – דין המתפלל ב' תפלות
  23. סימן קו – דין מי הם החייבים בתפלה
  24. המשך סימן קו – חינוך קטנים להתפלל
  25. סימן קז – המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה
  26. שליח צבור שטעה
  27. סימן קז – דין הטועה בתפלתו
  28. סימן קח – הלכות תפלת תשלומין
  29. סימן קט – יחיד אומר קדושה עם הש"צ
  30. סימן קי – היוצא לדרך מתפלל תפלת הדרך, ודין תפלה לפועלים
  31. סימן קיא – דין סמיכות גאולה לתפלה
  32. סימן קיב – שאלת צרכיו בשלש ראשונות
  33. סימן קיג – דיני הכריעות בתפלת שמונה עשרה
  34. סימן קיד – הלכות הזכרת טל ומטר
  35. סימן קטו – דין ברכת אתה חונן
  36. סימן קטז – דין ברכת השיבנו, ראה נא בענינו, ורפאינו
  37. סימן קיז – דיני שאלת טל ומטר
  38. סימן קיח – דיני ברכת השיבה
  39. סימן קיט – הרוצה להוסיף בקשה בברכות
  40. סימן קכ – שראוי לומר רצה בכל תפלה
  41. סימן קכא – דיני מודים
  42. סימן קכב – דינים השייכים בין י"ח ליהיו לרצון
  43. סימן קכג – דיני הכריעות בסיום שמונה עשרה
  44. סימן קכד – דיני החזרה ועניית אמן
  45. סימן קכה – הלכות קדושה
  46. סימן קכו – שליח צבור שטעה [ראה עוד לעיל עמוד ריד]
  47. סימן קכז – דיני מודים דרבנן

אשוחין במודים, ובברכת הטוב שמך ולך נאה להודות. ובעודו כורע יכוין שיש לו פחד ויראה מלפניו יתברך, ומקבל אדנותו ומלכותו כעבד הכורע לאדונו. וכשזוקף יכוין להראות הבטחון, שבוטח בו בכל עניניו שייטיב אליו. [ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה א', עמוד קכב].

בהאומר מודים מודים משתקין אותו. ואין הבדל בזה בין אומר כן בצבור לבין אם אומר כן ביחיד. [ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ב', עמוד קכג].

גצריך שיכרע במודים [ובכל מקום שתיקנו לכרוע] עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. ולא יכרע באמצע מותניו וראשו ישאר זקוף, אלא יכוף גם את ראשו כאגמון. ויכרע במודים ויזקוף בשם. וב "מודים דרבנן" ישוח מעט, ובהרכנת ראשו סגי. [ילקו"י, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ג', עמוד קכג].

דהעומד באמצע תפלת שמונה עשרה, והשליח צבור הגיע למודים, צריך להשתחוות עם כל הצבור האומרים מודים דרבנן, אך אין לו לומר עמהם נוסח מודים כלל, אלא שוחה בשתיקה, שלא יהיה נראה כופר במי שהצבור משתחוים לו. [ילקוט יוסף, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ד', עמוד קכד].

הברכת שים שלום היא בקשה מהשי"ת שישכון שלום בעם ישראל, ולא יהיו מחלוקות כלל, כי השלום כולל הכלל. ובאמצעות השלום נזכה לכל, ונתברך מהכל. [ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ה', עמוד קכד].

ובברכת שים שלום צריך לומר "כולנו כאחד" ולא יאמר כולנו כאחת, שהרי הכוונה היא לאברהם אבינו ע"ה דכתיב בו, כי אחד קראתיו. ואומר, כי באור פניך, משום דכתיב באור פני מלך חיים, וכתיב, באור פניך יהלכון, ואין אומרים ממאור פניך. והנוסח הוא הוא "וטוב בעיניך לברכנו" ואין לומר "וטוב יהיה בעיניך". [ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ו].

זשלמה המלך ע"ה תיקן לומר ברכת כהנים בתפלת שמונה עשרה, אך יחיד אין לו לומר ברכת כהנים בתפלה. [ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קכא הערה ז, עמוד קכה].

הורדת הספר (PDF)

מתוך ילקוט יוסף, מאת הרב יצחק יוסף. הטקסט מאתר ילקוט יוסף חינם – האתר להפצת יהדות (yalkut.info). זכויות היוצרים על הטקסט שמורות לבעליהן; לשימוש לימודי בלבד.