אאם נתעורר לגהק או לפהק או להתעטש באמצע תפלתו, יניח כף ידו על פיו שלא תראה פתיחת הפה. [וכן ראוי לנהוג בכל משך היום כשהוא מפהק]. [שאר"י ח"ב עמו' שפח. ילקו"י סי' צז הערה א', במהדורת תשס"ד תפלה א עמו' שנו].
באם נשמטה טליתו מעליו באמצע התפלה, יכול למשמש בה ולהחזירה. אבל אם נפל כולה אינו יכול לחזור ולהתעטף בה, משום דהוי הפסק. אבל אם הוא נטרד על ידי זה ואינו יכול לכוין בתפלה, ילבשנה בין ברכה לברכה. [שאר"י ח"ב עמו' שפח. ילקו"י סי' צז הע' ב', תשס"ד תפלה א עמ' שנו].
גמי שמרכיב משקפיים והם רפויין בחוטמו שקרובים ליפול על ידי כריעות והשתחויות, וכן החובש כובע לראשו ויש חשש שישמט מראשו בעת ההשתחויות, מותר לו לאוחזם בעת שמשתחוה. [שאר"י ח"ב עמו' שפח. ילקו"י סי' צז הערה ג', במהדורת תשס"ד תפלה א עמו' שנז].
דכבר נתבאר שנכון לדקדק לקנח את האף במטפחת אף [אם נצרך לזה] קודם התפלה. אבל אם הוצרך לזה באמצע התפלה, מותר לו לקנח באמצע התפלה. [שאר"י חלק ב' עמו' שפח. ילקו"י סי' צז הער' ד', במהדורת תשס"ד תפלה כרך א עמו' שנז].
היש ליזהר שלא לסמוך עצמו לעמוד או לחבירו בשעת תפלת שמונה עשרה. ואם הוא חולה רשאי לסמוך עצמו על התיבה או על הסטנדר וכדומה, ואם אינו יכול להתפלל גם בסמיכה, יתפלל אפילו כשהוא שוכב על צדיו. וכן זקן שאינו יכול לעמוד, ישב במקומו ויתפלל. ואם אינו יכול להתפלל כלל, יהרהר התפלה בלבו, שנאמר: אמרו בלבבכם על משכבכם. [שאר"י ח"ב עמו' שפח. ילקו"י סי' צז הערה ה', במהדורת תשס"ד תפלה א עמו' שנז].
וכבר ביארנו לעיל [בסימן מח] שיש נוהגים להתנועע בשעת התפלה על פי האמור במדרש על הפסוק: כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך. ויש אומרים שאין נכון לעשות כן אחר שהוא עומד בפני מלך מלכי המלכים. ומכל מקום אם על ידי הנענוע יכוין יותר בתפלתו, ועל ידי כך יסיר את מחשבותיו הזרות, מותר להתנועע בשעת התפלה. [שאר"י ח"ב עמ' שצ. ילקו"י סי' צז הע' ו'. תפלה א עמו' שנט].