סימן רכו

אשנים שהן שותפין בחצר ונדרו הנאה זה מזה אם יש בו דין חלוקה חל הנדר ואסורין ליכנס בו עד שיחלקו ויכנס כל אחד בשלו וכ"ש אם אחד מהם הדיר לאחד מן השוק מנכסיו שאסור ליכנס בו לצרכו אם לא לצורך אחד מהשותפין בחצר ואם אין בו דין חלוקה לא חל הנדר ומותרין ליכנס בו בין אם הדירו זה את זה או שהדיר אחד מהם לאחד מן השוק מנכסיו אבל שניהם אסורין להעמיד בו תנור וכירים ריחיים ותרנגולים היה אחד מהם מודר הנאה מחבירו הוא אסור בהעמדת תנור וריחיים ותרנגולים ואסור ליכנס בו אם יש בו דין חלוקה וחבירו מותר בכל וכופין הנודר למכור חלקו בין שהדיר עצמו מחלק חבירו בין שהדיר חבירו מחלקו והאי כפיה כשנאסר בלשון חצרי שמותר בו לאחר שימכר אבל אם אמר חצר זו לא מהניא כפיה שהרי אסור בו אף לאחר שימכר וכתב הרמב"ן דלא כפינן ליה אלא כשהדיר עצמו מחבירו אבל אם הדיר חבירו עליו לא כפינן ליה והרמב"ם כתב להפך כשאסר חבירו עליו כופין אותו ואם אוסר על חבירו אין כופין אותו וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה: