סימן רטז

אכל הנדרים הולכין אחר הלשון אם הוא לשון תורה כפי מה שיצא ממשמעותו ואם לשון בני אדם כפי מה שידברו אנשי המקום ההוא בזמן ההוא ואחר כוונת הנודרים לשון תורה כיצד אמר קונם פירות האלו עלי אסור בחילופיהם ובגידוליהם וכן הדין אם לא אמר האלו אלא היו לפניו ואמר קונם הם עלי ואם אמר קונם מה שאני אוכל או טועם מהם אם הוא דבר שזרעו כלה כגון חטין וכיוצא בהן מותר בחילופיהן ובגידוליהם ואם הוא דבר שאין זרעו כלה כשזורעין אותן כגון שומין ובצלים אפי' גידולי גידולים אסורין וכן אם אמר קונם פירות האלו על פלוני אסור בחילופיהן ובגידוליהן: אמר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי אסור בחילופיהן ובגידוליהן אמר קונם שאני אוכל או שאני טועם ממעשה ידיך מותר בחילופיהן בדבר שזרעו כלה ואסור בדבר שאין זרעו כלה: אמר לחבירו קונם לביתך שאני נכנס שדך שאני לוקח כל זמן שהוא ברשותו אסור ואפי' נפל וחזר ובנה אותו אסור בו מת או שמכרו לאחר מותר בו שאינו נקרא עוד ביתו אמר קונם לבית זה שאני נכנס אסור בו לעולם אפי' מת או נתנו לאחר או מכרו וכן אם אמר שתי הלשונות קונם שאני נכנס לביתך זה אסור בו לעולם ב"ה ומותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה ואסור בדבר שאין זרעו כלה אפילו בגידולי גידוליהן: וכן אם אמר ראובן לשמעון קונם בית זה שאתה נכנס בו ומת או מכרו לאחר אסור שאדם יכול לאסור על חבירו דבר שהוא ברשותו לכשיצא מרשותו וכגון שפירש בחיי ובמותי: קונם לביתי שאתה נכנס מת או מכרו לאחר מותר אמר לבנו קונם שאתה נהנה לי אם מת ירשנו אמר בחיי ובמותי אם מת לא ירשנו אמר לחבירו ככרי זו אסורה עליך אפילו נתנה לו במתנה אסורה לו מת ונפלה לו בירושה או שנתנו לאחר והוא נתנו לו מותרת לו שלא אמר אלא ככרי ועתה אינה שלו אמר קונם בשר ויין עלי מותר בתבשיל שיש בו בשר ויין אע"פ שנותנין בו טעם ואם אומר קונם בשר ויין שאני טועם או שאני אוכל או שאמר קונם בשר או יין זה עלי אסור בתבשיל שיש בו טעם יין ובשר: אמר קונם זיתים וענבים עלי מותר בשמן ויין היוצא מהן אפי' הוא חדש ואם אמר קונם זיתים וענבים שאני טועם או שאמר קונם זיתים וענבים אלו עלי אסור אף במשקין היוצא מהן ובתבשיל שנותנין בהם טעם: