אא) [סעיף א'] מאחרין תפלת ערבית וכו' דאומר ר"י (שבת קי"ח) יהא חלקי עם מוציאי שבת בציפורי שהיא יושבת בהר והיה נראה להם יום גדול עד צ"ה ולכך היו מאחרין במו"ש. טור. ובענין המזמורים שנהגו לאמרם במו"ש כבר כתבנו לעיל בססי' שלפני זה דמנהג האר"י ז"ל שלא לאומרם יעו"ש:
בב) שם. מאחרין תפלת ערבית וכו' עיין ברו"ח שכתב אזהרה גדולה לכל בר ישראל שלא יוכלו להתחיל תפלת ערבית במו"ש ולומר ברכו קודם חצי שעה אחר י"ב שעות מהיום יעו"ש. ועכ"פ אין רשאין לפחות משליש שעה. בן א"ח פ' ויצא או' א':
גג) [סעיף ב'] עד שיראו ג' כוכבים קטנים דכיון שאין הכל בקיאין בין גדולים לבינונים צריך ליזהר שלא לעשות שום מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים. ב"י בשם הר' יונה:
דד) שם. ולא יהיו מפוזרים וכו' היינו משום תוספת שבת אבל לילה מיקרי אפי' הם מפוזרים. ב"י. מ"א סק"ב. תו"ש או' ג' ר"ז אוי א' ועיין בדג"מ שכתב דאף כשרואה ג' כוכבים שאינם רצופים וממתין מעט אחרי כן מותר לעשות מלאכה דעיקר טעם רצופים משום תוספת מחול על הקדש וכיון שממתין הרי הוסיף יעו"ש. והביאו שע"ת או' א' ובשו"ת ריב"ם שנייטוך סי' ל"א כתב דצריך להמתין במו"ש עד שיהיה השמים מלא כל הכוכבים המזהירים. ובזה יוצאים לכל הדיעות יעו"ש. א"ח או' ב':
הה) שם. אלא רצופים. והוא קרוב לחצי שעה אחר י"ב שעות. חס"ל או' ב' מיהו בס' כף החיים למהרח"פ סי' ל"א או' ו' כתכ דיזהר שלא להדליק וכיוצא משאר מלאכות עד שיהיה שעה ורביע מהלילה ויש מחמירין עד שעה ומחצה כדי להבדיל והביאו היפ"ל או א' יעו"ש. ועיין מט"י או' א' ובדברינו לעיל רס"י רס"א ודוק:
וו) יש מקומות שנוהגין כשחל יו"ט לאחר השבת שהבחורים מקדימים להתפלל ערבית כשחשיכה. ודאי קודם שיתפללו הקהל כדי להדליק המאורות לכבוד יו"ט ויש מפקפקין בדבר דלאו שפיר עבדי אבל. הר' באר עשק בסי' ל"ח כתב דשפיר עבדי ויחזיקו במנהגם כי טוב הוא. י"א בהגה"ט:
זז) שם. אלא רצופים. ומיד שנראים ג' כוכבים רצופים מותר להבדיל ולעשות מלאכה אעפ"י שעדיין לא התפלל ערבית. ר"ז או' א' ועיין לקמן סי' רצ"ט סעי' יו"ד. אמנם בהקדמת הזוה"ק דף י"ד ע"ב כתב תלתא אנון גרמין בישא לגרמייהו חד מאן דלייט גרמיה וכו' תלתא מאן דאוקיד שרגא במפקא דשבתא עד לא מטו ישראל לקדושא דסדרא וכו' בגין דלא יאות הוא לאדלקא נורא כד נפיק שבתא עד דמבדילי ישראל בצלותא ומבדילי על כסא בגין דעד ההוא זמנא שבת הוא וקדושת שבת שליט עלנא יעו"ש:
חח) [סעיף ג'] כגון שצריך להחשיך וכו' פי' ויצטרך להתפלל מהלך לכן יתפלל בכאן. מ"א סק"ג. תו"ש או' ד' וה"ה אם היה לו איזה אונס אחר יכול להתפלל מבע"י. תו"ש שם. ומיהו כתב הב"ח בשם מהרש"ל דנהוג שלא לעשות כן דהוא דבר התמוה לרבים לעשות שבת חול ואיכא למיחש נמי שמא יבא להקל אף במלאכה יעו"ש והביאו מ"א סק"ד. א"ר או' ג' תו"ש שם:
טט) שם. מפלג המנחה ולמעלה. וזמן פלג המנחה עיין לעיל סי' רל"ג או' ז' יעו"ש:
יי) שם. ולהבדיל מיד וכו' ומ"מ ימתין מלקרות ק"ש עד צ"ה אעפ"י שאינו סומך גאולה לתפלה. טור. אמנם מור"ם ז"ל בד"מ או' ב' כתב דלדידן דמתפללין וקורין ק"ש של ערבית קודם הלילה בשאר ימות החול (כמ"ש רסי' רל"ה) א"כ גם כאן א"צ להמתין וקורא קודם הלילה כמו בשאר ימות החול עכ"ל. וכה לפי דברי האר"י ז"ל שצריך לקרות ק"ש ואח"כ להתפלל כמ"ש לעיל סי' רל"ו או' כ"ב יעו"ש. וא"כ ה"נ אם הוא אנוס ונצרך לכך יקרא ק"ש ויתפלל ואח"כ כשיגיע זמן ק"ש חוזר לקרות ק"ש בלתי ברכות כמ"ש רסי' רל"ה יעו"ש. ועיין לקמן סי' רצ"ז או' כ"ג:
יאיא) שם הגה. וברכו באריכות נועם וכו' ראיתי מטהרת יד הקדש מהרח"ו זצ"ל בשם רבינו האיי גאון ז"ל שכתב וז"ל קבלה דמנסי שיש הצלחה כשמושך אדם ומאריך באומרו ברוך ה' המבורך באפוקי שבתא עכ"ד. ואחר זמן מצאתי בה"ג סיף ה' ציצית דף מ"ח ע"ב שכתב ומבעי ליה לאיניש לאגודי בברוך ה' המבורך באפוקי שבתא דניתנצל מהיזקא דההיא שבתא. ברכ"י או' ב' שע"ת:
יביב) שם בהגה. באריכות נועם וכו' ועוד דכל שמושך (ר"ל בתפלת ערבית) אין הנשמות חוזרים לגיהנם. רוקח. א"ר או' א' וכ"מ בהקדמת הזוה"ק דף י"ד ע"ב דאין הרשעים חוזרים לגיהנם עד שמבדילין ישראל על הכוס יעו"ש. ורתב החס"ל או' א' נראה שכל זמן שלא גמרו כל ישראל מהניח קדושת שבת אין הדין חוזר עליהם בכל תוקף וכל אחד שמתאחר פועל טוב ופעולתו לפניו יעו"ש. ועוד עיין לקמן סי' רצ"ה או' ד':