אהמקבל שדה מחבירו לזרעה שומשמין וכו' מעשים הובא לשם בגמרא (דף ק"ד) ופירש רש"י במעשה ראשון קבלנות היתה וכו' ובמעשה השני כתב לשון חכירות אלמא דאין חילוק וז"ש רבינו אלא יחלקו לפי תנאם אם הוא בקבלנות ויתן לו כל מה שקבל עליו אם הוא בחכירות: לשון הרמב"ם וכו' אין לו עליו אלא תרעומת. פירוש אין לו למקבל על הנותן אלא תרעומת על מה שאין מנכה לו כלום בשביל שלא הכחיש קרקעו ולא ידעתי מנין לו לרמב"ם שיש לו עליו תרעומת הרי הנותן לא קעביד מעשה שמכחו יהיה לו עליו תרעומת וצ"ע ומ"ש הרמב"ם לשון המקבל אע"ג דמשמע ודאי דה"ה בחוכר אחז לישנא דתלמודא דקאמר ההוא גברא דקביל וכו':
סימן שכו
בית חדש (ב״ח) · ב״ח על טור חושן משפט · 1 סעיפים
כל פרקי ב״ח על טור חושן משפט (426)
סימן א–נ · סימן נא–ק · סימן קא–קנ · סימן קנא–ר · סימן רא–רנ · סימן רנא–ש · סימן שא–שנ · סימן שנא–ת · סימן תא–תכו
- סימן שא
- סימן שב
- סימן שג
- סימן שד
- סימן שה
- סימן שו
- סימן שז
- סימן שח
- סימן שט
- סימן שי
- סימן שיא
- סימן שיב
- סימן שיג
- סימן שיד
- סימן שטו
- סימן שטז
- סימן שיז
- סימן שיח
- סימן שיט
- סימן שכ
- סימן שכא
- סימן שכב
- סימן שכג
- סימן שכד
- סימן שכה
- סימן שכו
- סימן שכז
- סימן שכח
- סימן שכט
- סימן של
- סימן שלא
- סימן שלב
- סימן שלג
- סימן שלד
- סימן שלה
- סימן שלו
- סימן שלז
- סימן שלח
- סימן שלט
- סימן שמ
- סימן שמא
- סימן שמב
- סימן שמג
- סימן שמד
- סימן שמה
- סימן שמו
- סימן שמז
- סימן שמח
- סימן שמט
- סימן שנ