אהחוכר שדה וכו' משנה שם ופי' דזרע פשתן מכחיש הארץ הרבה ואינה חורת ליושנה עד ז' שנים וכן ענפים של אילן סרק שקורין שקמה שקוצרין לקורות הבנין אינן חוזרין ליגדל וליעשות קורות בפחות מז' שנים הילכך זה שקבל שדה זו לפחות מז' שנים לא יזדענה פשתן ואין לו בקורת שקמה דלאו אדעתא דקורות נחית אלא לזרוע אותה: ואפילו בשבח וכו'. פירוש אע"פ דאיכא למימר דאדעתא דהך שבח נמי נחית כיון שאין אילן זה טוען פירות קמ"ל דלא נחית כלל אלא אדעתא דזריעה ופליגי בה אביי ורבא והלכה כרבא דאמר הכי: ומ"ש בין אם ירד לתוכה (בתוך) שבע וכו'. כ"כ הרא"ש לשם:
בקבל השדה לזרעה וכו' עד סוף הסימן. מימרא דאמוראי שם וע"פ פי' התוס' ומביאו ב"י: