חנהגו הנשים שלא לברך ברכת הלבנה, מפני שהן גרמו לפגם הלבנה. ואף הנשים מבנות אשכנז הנוהגות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא, נהגו שאינן מברכות ברכת הלבנה מהטעם הנזכר. [יביע אומר חלק ה' סי' לו אות א', ושו"ת יחוה דעת ח"ד סי' יח, ובחזון עובדיה ח"ב עמ' ח].
טאין לסומא לברך ברכת הלבנה, [אף כשהוא שומע מהצבור הנמצאים אתו המברכים ברכה זו]. [יחוה דעת ח"ד סי' יח עמ' קא. וילקו"י שבת ה' עמ' שכד. ושם בהע' בדין אם יצא מוציא בברכת הלבנה].
יקטן שיגדיל ויעשה לבר מצוה בי' לחודש, והקהל מברך ברכת הלבנה במוצאי שבת קודם י' לחודש, אין לקטן לברך ברכת הלבנה עם הצבור, אלא יניחנה לאחר שיהיה בר מצוה, ויעשנה בחיוב בתור גדול המצוה ועושה. ואם בירך קודם שנעשה לבר מצוה, בדיעבד לא יחזור לברך כשיגדיל. ואם יהיה בר מצוה בט"ז לחודש, יש לו להקדים ולברך עם הקהל. [שו"ת יביע אומר חלק ג סימן כז אות ו-ט].