אהרואה לבנה בחידושה מברך: אשר במאמרו ברא שחקים וכו'. ואין מברכים שהחיינו על ברכה זו. ומעיקר הדין אין צריך לומר לשם יחוד קודם הברכה, אבל כבר נהגו בזה.
בצריך לברך ברכה זו בשמחה, שכל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה. ויש שנהגו ללבוש בגדי שבת או בגדים מיוחדים, בעת שמברכים ברכה זו, אך אין מנהגינו כן. ומכל מקום אם הוא רגיל ללבוש כובע [מגבעת], טוב ונכון שילבש הכובע בעת הברכה. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד שיח].
גראוי להחמיר שלא לברך ברכת הלבנה כשרואה אותה דרך ראי, עד שיראה גוף הלבנה ממש. [שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן כח. וח"ד עמ' קג].
דאין צריך להוציא את המשקפיים בעת שמברך על הלבנה. וכן המברך ברכה זו ביחידות, וכגון מי שהוא חולה קצת ומצטער מהרוח, וכדומה, יכול לברכה כשרואה את הלבנה דרך חלון זכוכית. ובלבד שיראנה מאירה ובהירה. [יחוה דעת הנ"ל].
הכשיש ענן דק על הלבנה, אף שהלבנה נראית דרך הענן, מנהגינו להמתין עד שהענן ילך, אלא אם כן יש חשש שיפסיד את הברכה לאותו חודש. והאשכנזים נוהגים לברך. אך בענן עב לכולי עלמא אין מברכים. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד שכ. ושו"ת יביע אומר חלק ה' סי' כד אות ב-ז].
ולכתחלה אין לברך ברכת הלבנה באופן שיודע בבירור שתוך כדי הברכה הלבנה תתכסה בעננים. ולכן צריך להתחיל לברך כשמשער שהלבנה לא תתכסה בעננים באמצע הברכה, [דספק ברכות להקל]. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד שכא].
זמי שעמד במקום שהיה רואה משם את הלבנה בעת תחלת הברכה, ותוך כדי הברכה נדחק לצד באופן שאינו ראוי לראות משם את הלבנה, אף על פי כן רשאי להמשיך ולברך. [שם עמ' שכב].