Geula Quiz logo חידון גאולה English

פיסקא שנה

ספרי דברים · 30 פסקאות

כל פרקי ספרי דברים (357)

פיסקא א–נ · פיסקא נא–ק · פיסקא קא–קנ · פיסקא קנא–ר · פיסקא רא–רנ · פיסקא רנא–ש · פיסקא שא–שנ · פיסקא שנא–שנז

  1. פיסקא שנא
  2. פיסקא שנב
  3. פיסקא שנג
  4. פיסקא שנד
  5. פיסקא שנה
  6. פיסקא שנו
  7. פיסקא שנז

א(דברים לג כ) וּלְגָד אָמַר לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז ב): ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים״ וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם.

בבָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד, מְלַמֵּד שֶׁתְּחוּמוֹ שֶׁל גָּד מַרְחִיב וְהוֹלֵךְ כְּלַפֵּי מִזְרָח.

גכְּלָבִיא שָׁכֵן, מְלַמֵּד שֶׁהוּא סוֹמֵךְ לַסְּפָר, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא סוֹמֵךְ לַסְּפָר נִמְשָׁל לַאֲרָיוֹת.

דוְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד, טָרַף זְרוֹעַ – לְשֶׁעָבַר, אַף קָדְקֹד – לֶעָתִיד לָבוֹא.

ה(דברים לג כא) וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, הוּא בָא בָרֹאשׁ תְּחִלָּה וְהוּא יָבוֹא בָרֹאשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא.

וכִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן, זוֹ קְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנְּתוּנָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד. וַהֲלֹא לֹא מֵת אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב מט): ״עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ״, וְאֵין נְבוֹ אֶלָּא חֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב לז): ״וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ וְגוֹ׳ וְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן״ וְגוֹ׳, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוּטָל בְּכַנְפֵי שְׁכִינָה בְּאַרְבַּעַת מִילִים מֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן וְחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַסְפִּידִים עָלָיו וְאוֹמְרִים: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחַ עַל מִשְׁכָּבוֹ. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵם: קֶשֶׁת, וּמָן, בְּאֵר, וּכְתָב, מִכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת, וּפִי הָאָתוֹן, וּפִי הָאָרֶץ, וְקִבְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּמְעָרָה שֶׁעָמַד בָּהּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ, וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וּשְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בִּגְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף כֻּתֳּנוֹת וְהַמַּזִּיקִים. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אַף הָאַיִל וְהַשָּׁמִיר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף הָאוּר וְהַפִּרְדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַצְּבָת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר צְבָתָא בִּצְבָתָא תִּתְעֲבֵד, צְבָתָא קַדְמָיְיתָא מַאי הֲוָת? הָא לָאו בְּרִיָּה הֲוָת! אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ בִּדְפוּס וּלְהַתִּיכָהּ בְּתוֹכוֹ? הָא לָאו בְּרִיָּה הֲוָת!

זוַיֶּתֶא רָאשֵׁי עָם, שֶׁעָשָׂה אֶת הַתּוֹרָה תָּוִים תָּוִים.

חדָּבָר אַחֵר: מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד מֹשֶׁה לִכָּנֵס בְּרֹאשׁ כָּל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה: בְּרֹאשׁ חֲבוּרָה שֶׁל בַּעֲלֵי מִקְרָא, וּבְרֹאשׁ חֲבוּרָה שֶׁל בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, וּבְרֹאשׁ חֲבוּרָה שֶׁל בַּעֲלֵי תַלְמוּד, וְנוֹטֵל שָׂכָר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה נג יב): ״לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים, וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל״.

טצִדְקַת ה׳ עָשָׂה, וְכִי מַה צְּדָקָה עָשָׂה מֹשֶׁה בְּיִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּאֵר עוֹלָה לָהֶן, וּמָן יוֹרֵד לָהֶם, וּשְׂלָו מָצוּי לָהֶם, וְעַנְנֵי כָבוֹד מַקִּיפוֹת אוֹתָם, אֶלָּא שֶׁאָמַר (דברים טו ז): ״כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן״.

יצִדְקַת ה׳ עָשָׂה, מְלַמֵּד שֶׁצְּדָקָה תְּלוּיָה בַּדִּין תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נו א): ״כֹּה אָמַר ה׳ שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה״.

יא(דברים לג כב) וּלְדָן אָמַר, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז ב): ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח״, וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם.

יבדָּן גּוּר אַרְיֵה, מְלַמֵּד שֶׁסָּמוּךְ לַסְּפָר וְכָל מִי שֶׁסָּמוּךְ לַסְּפָר נִמְשָׁל לַאֲרָיוֹת.

יגיְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן, מַה זִּנּוּק זֶה יוֹצֵא מִמָּקוֹם אֶחָד וְנֶחֱלָק לִשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, כָּךְ שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּן נוֹטֵל לוֹ חֵלֶק בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע יט מז): ״וַיֵּצֵא גְּבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן וַיִּלָּחֲמוּ״.

יד(דברים לג כג) וּלְנַפְתָּלִי אָמַר, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז ב): ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים״ וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם.

טונַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נַפְתָּלִי שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ בְּיַמִּים וּבְדָגִים וּבִסְפִינוֹת.

טזוּמָלֵא בִּרְכַּת ה׳, זוֹ בִּקְעַת גִּינוֹסַר. רַבִּי אוֹמֵר: זֶה בֵּית דִּין שֶׁל טְבֶרְיָה. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר (תהלים קמה יט): ״רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה״.

יזיָם, זֶה יָם שֶׁל סוּפְנִי. וְדָרוֹם, זֶה יַמָּה שֶׁל טְבֶרְיָה. יְרָשָׁהּ, מְלַמֵּד שֶׁנָּטַל מְלֹא חֶבֶל חֶלְקוֹ בַּדָּרוֹם.

יח(דברים לג כד) וּלְאָשֵׁר אָמַר, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מ״ז ב): ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים״, וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם.

יטבָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר, אֵין לְךָ בְּכָל הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בְּבָנִים כְּאָשֵׁר.

כיְהִי רָצוּי אֶחָיו, שֶׁהָיָה מִתְרַצֶּה לְאֶחָיו בְּשֶׁמֶן אַנְפִּקִינוֹן וּבְקִבְלָאוֹת וְהֵם מְרַצִּים לוֹ בִּתְבוּאָה.

כאדָּבָר אַחֵר: יְהִי רָצוּי אֶחָיו, כְּשֶׁעָשָׂה רְאוּבֵן אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה הָלַךְ אָשֵׁר וְסִפֵּר לְאֶחָיו, וְנָזְפוּ בוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: כָּךְ אַתָּה מְדַבֵּר בְּאָחִינוּ הַגָּדוֹל? וּכְשֶׁהוֹדָה רְאוּבֵן עַל הַמַּעֲשֶׂה נִתְרַצּוּ לוֹ אֶחָיו, לְכָךְ נֶאֱמַר: יְהִי רָצוּי אֶחָיו.

כבדָּבָר אַחֵר: יְהִי רָצוּי אֶחָיו – כְּשֶׁהָיוּ שְׁבָטִים מִתְיַחֲסִים, זֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי הִיא לְוִיָּה וְזֶה אוֹמֵר שֶׁלִּי הִיא לְוִיָּה, אָמַר לָהֶם: אִם מֵרְאוּבֵן הַכָּתוּב מְיַחֵס, שֶׁלִּי הִיא לְוִיָּה, וְאִם מִבִּנְיָמִין הַכָּתוּב מְיַחֵס, שֶׁל לֵוִי הִיא לְוִיָּה. רִצָּה אֶת אֶחָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְכָךְ נֶאֱמַר יְהִי רָצוּי אֶחָיו.

כגדָּבָר אַחֵר: יְהִי רָצוּי אֶחָיו, אֵין בְּכָל הָאֲרָצוֹת שֶׁמְּשַׁמֶּטֶת בַּשְּׁבִיעִית כְּאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר.

כדוְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ, מְלַמֵּד שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר מוֹשֶׁכֶת שֶׁמֶן כְּמַעְיָן. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּצְטַפְצְפוּ אַנְשֵׁי לוּדְקִיָּא בְּשֶׁמֶן וּמִנּוּ לָהֶם פּוֹלִימוֹטוֹס אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ וְקַח לָנוּ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. הָלַךְ לוֹ לְצוֹר, אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לְגוּשׁ חָלָב. הָלַךְ לוֹ לְגוּשׁ חָלָב, אָמַר לָהֶם: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי. הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְלֹא מְצָאוֹ, אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא בַּשָּׂדֶה. הָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁעוֹזֵק תַּחַת הַזַּיִת, אָמַר לוֹ: שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא אֲנִי צָרִיךְ. אָמַר לוֹ: הַמְתֵּן עַד שֶׁאֶגְמֹר אֶת הַזַּיִת. מִשֶּׁגָּמַר אֶת הַזַּיִת וְנָטַל אֶת כֵּלָיו וְהָיָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. אָמַר פּוּמְלִיטוֹס: אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לָזֶה שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא? דּוֹמֶה שֶׁצָּחֲקוּ בִּי יְהוּדִים. כֵּיוָן שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ קָרָא לְשִׁפְחָתוֹ, אָמַר לָהּ: בּוֹאִי וְרַחֲצִי אֶת רַגְלֵינוּ. מִלְּאָת סֵפֶל שֶׁמֶן וְרָחֲצָה רַגְלֵיהֶם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. נָתַן לְפָנָיו לֶחֶם וְאָכַל וְשָׁתָה. לְאַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה עָמַד וּמָדַד לוֹ שֶׁמֶן בְּמֵאָה רִבּוֹא. אָמַר לוֹ: רְצוֹנְךָ שׁוּב? אָמַר לוֹ: אֵין לִי מָעוֹת. אָמַר לוֹ: טֹל וַאֲנִי אָבוֹא עִמְּךָ וְאֶטֹּל אֶת מְעוֹתַי. עָמַד וּמָדַד לוֹ שֶׁמֶן בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא. אָמְרוּ: לֹא הִנִּיחַ אָדָם זֶה לֹא גָמָל וְלֹא חֲמוֹר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא מָשְׁכוּ עִמּוֹ. הִכִּירוּ אַנְשֵׁי לוּדְקִיָּא וְקִדְּמוּ לְפָנָיו שְׁלשֶׁת מִילִים וְקִלְּסוּ לְפָנָיו קִלּוּס גָּדוֹל. אָמַר לָהֶם: לֹא תְקַלְּסוּ לִי קִלּוּס זֶה אֶלָּא לְאָדָם זֶה שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי חַיָּב לוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (משלי יג ז): ״יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב״.

כה(דברים לג כה) בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁאַרְצוֹ שֶׁל אָשֵׁר הָיְתָה מַנְעוּלָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

כווּכְיָמֶיךָ דׇּבְאֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת כֶּסֶף לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז יד): ״וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף״ וְגוֹ׳.

כז(דברים לג כו) אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן, יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים אֵין כָּאֵל וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת אֵל יְשֻׁרוּן; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שמות טו יא) ״מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה׳״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (דברים לג כט) ״אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ״; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שם ו ד) ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (דהי״א יז כא) ״וּמִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד״; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שה״ש ב ג) ״כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (שם ב ב) ״כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים״; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (שמות טו ב) ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (ישעיה מג כא) ״עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי״; יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים (תהלים פט יח) ״כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה״ וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת (ישעיה מט ג) ״יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר״.

כחרֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יְשָׁרִים עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ, כִּבְיָכוֹל וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים.

כטוּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים, נִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל אֵצֶל מֹשֶׁה, אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, אֱמֹר לָנוּ מַה הִיא מִדַּת כָּבוֹד לְמַעְלָה? אָמַר לָהֶם: מִן הַשָּׁמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים אַתֶּם יוֹדְעִים מַה הִיא מִדַּת כָּבוֹד לְמַעְלָה.

למָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁאָמַר: מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִרְאוֹת כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַמְּדִינָה וְאַתָּה רוֹאֶה אוֹתוֹ. נִכְנַס וְרָאָה וִילוֹן פָּרוּס עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת קְבוּעוֹת בּוֹ, וְלֹא יָכֹל לָזוּז עֵינָיו מִמֶּנּוּ עַד שֶׁנָּפַל. אָמְרוּ לוֹ: אִם וִילוֹן פָּרוּס עַל פֶּתַח הַמְּדִינָה וְשָׁם אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת לֹא יָכֹלְתָּ לָזוּז עֵינֶיךָ מֵהֶם עַד שֶׁנָּפַלְתָּ, אִלּוּ נִכְנַסְתָּ בַּמְּדִינָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! לְכָךְ נֶאֱמַר: וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים.

הורדת הספר (PDF)