א(דברים לג יח) וְלִזְבוּלֻן אָמַר, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מז ב): ״וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּיגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה״, וְלֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָם, וְזֶה אֶחָד מֵהֶם.
בשְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה זְבוּלֻן סַרְסוּר לְאֶחָיו, וְהָיָה לוֹקֵחַ מֵאֶחָיו וּמוֹכֵר לַגּוֹיִם וּמִן הַגּוֹיִם וּמוֹכֵר לְאֶחָיו.
גוְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר מִשְׁתַּבֵּחַ בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי״א יב לג): ״וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים״. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָבִיו מְשַׁבְּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט טו): ״וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב״.
דדָּבָר אַחֵר: וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ, מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַבְּחִירָה הָיָה רָאוּי לְהִבָּנוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יִשָּׂשכָר.
ה(דברים לג יט) עַמִּים הַר יִקְרָאוּ, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיוּ אֻמּוֹת וּמַלְכֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת וּבָאוֹת לִפְרַגְמַטְיָא שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ אוֹמְרִים, הוֹאִיל וְנִצְטַעַרְנוּ וּבָאנוּ לְכָאן נֵלֵךְ וְנִרְאֶה פְּרַגְמַטְיָא שֶׁל יְהוּדִים מַה טִּיבָהּ. מִיָּד עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וְרוֹאִים אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁעוֹבְדִים לְאֵל אֶחָד, וְאוֹכְלִים מַאֲכָל אֶחָד, לְפִי שֶׁהַגּוֹיִם לֹא אֱלוֹהוֹ שֶׁל זֶה אֱלוֹהוֹ שֶׁל זֶה, וְלֹא מַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁל זֶה. וְהֵם אוֹמְרִים, אֵין יָפֶה לְהִדָּבֵק אֶלָּא בְּאֻמָּה זוֹ. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵין זָזִים מִשָּׁם עַד שֶׁמִּתְגַּיְּרִים וּמַקְרִיבִים זְבָחִים וְעוֹלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק.
וכִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, שְׁנַיִם נוֹטְלִים בְּשֶׁפַע וְנוֹתְנִים בְּשֶׁפַע, וְאֵלּוּ הֵם: יָם וּמַלְכוּת, יָם נוֹתֵן בְּשֶׁפַע וְנוֹטֵל בְּשֶׁפַע, מַלְכוּת נוֹתֶנֶת בְּשֶׁפַע וְנוֹטֶלֶת בְּשֶׁפַע.
זדָּבָר אַחֵר, כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ, זֶה יַמָּהּ שֶׁל חֵיפָה שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵין סְפִינָה אוֹבֶדֶת בַּיָּם הַגָּדוֹל וּצְרוֹר שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת וּכְלֵי זְכוּכִית וְכָל כְּלֵי חֶמְדָּה – שֶׁאֵין הַיָּם הַגָּדוֹל מְקִיאָהּ לְיַמָּהּ שֶׁל חֵיפָה שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא? תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ מִכְּזִיב לְצוֹר וּמָצָאתִי זָקֵן אֶחָד. אָמַרְתִּי לוֹ: פַּרְנָסָתְךָ בַּמֶּה? אָמַר לִי מֵחִלָּזוֹן. אָמַרְתִּי לוֹ וְכִי מָצוּי הוּא? אָמַר לִי: הַשָּׁמַיִם! שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם בַּיָּם שֶׁמֻּטָּל בֶּהָרִים וּסְמָמִיּוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ, וְאֵין לְךָ אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ לְשָׁם שֶׁאֵין סְמָמִיּוֹת מַכִּישׁוֹת אוֹתוֹ וָמֵת וְנִמַּק בִּמְקוֹמוֹ. אָמַרְתִּי, נִכָּר הוּא שֶׁגָּנוּז לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא.
חוּסְפֻנֵי טְמוּנֵי חוֹל, סְפֻנֵי – זוֹ חִלָּזוֹן, טְמוּנֵי – זוֹ טָרִית, חוֹל – זֶה זְכוּכִית, לְפִי שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל זְבוּלוּן מִתְרַעֵם לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְאוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְאַחַי נָתַתָּ אֲרָצוֹת וְלִי נָתַתָּ יַמִּים, לְאַחַי נָתַתָּ שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְלִי נָתַתָּ חִלָּזוֹן! אָמַר לוֹ: לַסּוֹף שֶׁאֲנִי מַצְרִיכָם לְיָדְךָ עַל יְדֵי חִלָּזוֹן זֶה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי מוֹדִיעֵנִי? אָמַר לוֹ: סִימָן יְהֵא בְיָדְךָ, שֶׁכָּל מִי שֶׁגּוֹנְבְךָ לֹא יְהֵא בִפְרַגְמַטְיָא שֶׁלּוֹ כְּלוּם.