א(דברים לג יא) בָּרֵךְ ה׳ חֵילוֹ, בִּנְכָסִים. מִכָּן אָמְרוּ: רֹב כֹּהֲנִים עֲשִׁירִים הֵם. מִשּׁוּם אַבָּה הַדָּרוּס אָמְרוּ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (תהלים לז כה): ״נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם״, זֶה זַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן.
בוּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה, שֶׁמְּרַצֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
גמְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ עַל הַכְּהֻנָּה מִיָּד נוֹפֵל.
דדָּבָר אַחֵר: מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו, זֶה קֹרַח, וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן, זֶה עֻזִּיָּהוּ.
ה(דברים לג יב) לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה׳, חָבִיב בִּנְיָמִן שֶׁנִּקְרָא יָדִיד לַמָּקוֹם, שֶׁהַרְבֵּה אוֹהֲבִים לַמֶּלֶךְ, וְחָבִיב מִכֻּלָּם מִי שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ. שִׁשָּׁה הֵם נִקְרְאוּ יְדִידִים: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא יָדִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ה א): ״אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי״. אַבְרָהָם נִקְרָא יָדִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יא טו): ״מַה לִּידִידִי בְּבֵיתִי״. בִּנְיָמִן נִקְרָא יָדִיד, שֶׁנֶּאֱמַר לִבְנִיָמִן אָמַר יְדִיד ה׳. שְׁלֹמֹה נִקְרָא יָדִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (ש״ב יב כה): ״וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ״. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ יְדִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יב ז): ״נָתַתִּי אֶת יְדִידוּת נַפְשִׁי״. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא יָדִיד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פד ב): ״מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ״. יָבוֹא יָדִיד בֶּן יָדִיד וְיִבְנֶה בֵּית יָדִיד לְיָדִיד: יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ יְדִידִים בְּנֵי אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא יָדִיד, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא יָדִיד בְּחֵלֶק בִּנְיָמִן שֶׁנִּקְרָא יָדִיד, לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא יָדִיד.
ויִשְׁכּוֹן לָבֶטַח עָלָיו, אֵין בֶּטַח אֶלָּא רָחְצָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל לד כה): ״וְיָשְׁבוּ בַמִּדְבָּר לָבֶטַח וְיָשְׁנוּ בַּיְּעָרִים״.
זחוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, זֶה בִּנְיָן רִאשׁוֹן. כָּל הַיּוֹם זֶה בִּנְיָן אַחֲרוֹן. וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן, בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא. דָּבָר אַחֵר, חוֹפֵף עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה. כָּל הַיּוֹם לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבֹא. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בָּנוּי וְרָאָה אוֹתוֹ חָרֵב וְחָזַר וְרָאָה אוֹתוֹ בָּנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כב יד): ״וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה׳ יִרְאֶה״ – הֲרֵי בָּנוּי, ״אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר״ – הֲרֵי חָרֵב, ״ה׳ יֵרָאֶה״ – בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיִצְחָק שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בָּנוּי וְרָאָה אוֹתוֹ חָרֵב וְחָזַר וְרָאָה אוֹתוֹ בָּנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כז כז): ״רְאֵה רֵיחַ בְּנִי״ – הֲרֵי בָּנוּי, ״כְּרֵיחַ שָׂדֶה״ – הֲרֵי חָרֵב, ״אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה׳״ – בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלג ג) ״כִּי שָׁם צִוָּה ה׳ אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים״. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב שֶׁרָאָה אוֹתוֹ בָּנוּי וְרָאָה אוֹתוֹ חָרֵב וְרָאָה אוֹתוֹ בָּנוּי, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח יז): ״וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה״ – הֲרֵי בָּנוּי, ״אֵין זֶה״ – הֲרֵי חָרֵב, ״כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם״ – הֲרֵי בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל לֶעָתִיד לָבֹא.
חוּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן, בֵּין חָרֵב בֵּין שֶׁאֵינוֹ חָרֵב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (סוף דהי״ב): ״כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם״.
טדָּבָר אַחֵר וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן, מַה שּׁוֹר זֶה אֵין בּוֹ גָּבוֹהַּ מִכְּתֵפָיו, כָּךְ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל הָעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים יז ח): ״וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם״, וְאוֹמֵר (ישעיה ב ג): ״וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה׳״, אֵינוֹ אוֹמֵר גָּד מִן הַמִּזְרָח וְדָן מִן הַמַּעֲרָב, אֶלָּא ״עַמִּים רַבִּים״.
ירַבִּי אוֹמֵר: בְּכָל הַתְּחוּמִים הוּא אוֹמֵר ״וְיָרַד הַגְּבוּל״ ״וְתָאַר הַגְּבוּל״, וְכָאן הוּא אוֹמֵר (יהושע טו ח): ״וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּיא בֶן הִנּוֹם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִַם״, מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַבְּחִירָה הָיָה בָנוּי בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּית הַבְּחִירָה הָיָה בָנוּי בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִן, וּכְרֹאשׁ תּוֹר יוֹצֵא מֵחֶלְקוֹ לְחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (בראשית מט י): ״לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה״? זוֹ לִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁנְּתוּנָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח סז-סח): ״וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר וַיִּבְחַר אֶת שֵׁבֶט יְהוּדָה״, אֲבָל בַּיִת הַגָּדוֹל הָיָה בָנוּי בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּשִׁלֹה. [רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה,] שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה א): ״וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה״, וְאֵין אֶפְרָתָה אֶלָּא בֵּית לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לה יט): ״וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִיא בֵּית לָחֶם״.
יארַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִן בְּנָהּ מֵתָה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מח ז): ״וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה מֵתָה עָלַי רָחֵל״, וְאֵין אֶפְרָתָה אֶלָּא בֵּית לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ה א): ״וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה״. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף בְּנָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר (תהלים קלב ו): ״הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר״, בְּמִי שֶׁנִּמְשַׁל בְּחַיְתוֹ יַעַר, וְאֵיזֶה זֶה? בִּנְיָמִן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מט כז): ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״. זָכָה בִנְיָמִן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ.
יבוְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁחָלַק יְהוֹשֻׁעַ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַשְּׁבָטִים הִנִּיחַ דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה וּנְתָנוֹ לִבְנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מ״א ו א): ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה״, צֵא מֵהֶם אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, נִמְצְאוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. וּכְשֶׁשָּׁרְתָה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִן, עָמְדוּ וּפִנּוּ אוֹתוֹ מִלִּפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים א טז) וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה. (במדבר י כט) ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה״, וְכִי עָלְתָה עַל לֵב שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ, בֹּא וְנִתֵּן לְךָ חֵלֶק בָּאָרֶץ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (שם) ״לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) ״כִּי ה׳ דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל״? זוֹ דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתָהּ בְּנֵי בְנֵיהֶם שֶׁל יִתְרוֹ קֹדֶם שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַבְּחִירָה לַשְּׁבָטִים. (שם ל) ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ״, אָמַר לוֹ, לְמָחָר כְּשֶׁתֵּחָלֵק אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִשְׁבָטִים אֵיזֶה שֵׁבֶט מִכֶּם שֶׁיִּתֵּן לִי כֶּרֶם אֶחָד בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אוֹ תֶּלֶם אֶחָד בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי וְאוֹכֵל פֵּרוֹת מֵאַרְצִי וְאֶשְׁתֶּה יַיִן מִכַּרְמִי. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהִנִּיחוּ מְקוֹם פֵּרוֹת וּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה, וְהָלְכוּ לְעֵדֶר בַּמִּדְבָּר לִלְמֹד תּוֹרָה מִיַּעְבֵּץ, וְזֶהוּ עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז.
יגהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (ש״ב כד כד): ״וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים״, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר (דהי״א כא כה): ״וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב שֵׁשׁ מֵאוֹת״. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שִׁקְלֵי זָהָב שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר שִׁקְלֵי כֶסֶף, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שִׁקְלֵי כֶסֶף שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר שִׁקְלֵי זָהָב. אֱמֹר מֵעַתָּה: בְּכֶסֶף קָנָה וְזָהָב שָׁקַל. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר חֲמִשִּׁים שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר שֵׁשׁ מֵאוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֵׁשׁ מֵאוֹת שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר חֲמִשִּׁים. אֱמֹר מֵעַתָּה: כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָּוִד מָקוֹם שֶׁרָאוּי לוֹ לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה, עָמַד וְכִנֵּס חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, נִמְצְאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים מִכָּל הַשְּׁבָטִים.
ידוּמִפְּנֵי מָה זָכָה בִנְיָמִן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא אֵצֶל בָּנָיו לִפְרָקִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד אוֹמֵר: אֶצְלִי הוּא שׁוֹרֶה. קָטָן שֶׁבְּכֻלָּם אָמַר: אִפְשָׁר שֶׁמַּנִּיחַ אַבָּה אַחַי הַגְּדוֹלִים וְשׁוֹרֶה אֶצְלִי? עָמַד לוֹ וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה. אָמַר: רְאִיתֶם בְּנִי הַקָּטָן שֶׁעָמַד וּפָנָיו כְּבוּשׁוֹת וְנַפְשׁוֹ עֲגוּמָה עָלָיו? עַכְשָׁו הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה יְהֵא מִשֶּׁלָּכֶם וְלִינָתִי אֶצְלוֹ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בֵּית הַבְּחִירָה יְהֵא בְּחֵלֶק בִּנְיָמִן, וְקָרְבָּנוֹת מִכָּל הַשְּׁבָטִים.
טודָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה זָכָה בִנְיָמִן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ? שֶׁכָּל הַשְּׁבָטִים נוֹלְדוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ וּבִנְיָמִן נוֹלַד בָּאָרֶץ.
טזדָּבָר אַחֵר: כָּל הַשְּׁבָטִים הָיוּ בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וּבִנְיָמִן לֹא הָיָה בִּמְכִירָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם אֲנִי אוֹמֵר לָאֵלּוּ שֶׁיִּבְנוּ לִי בֵּית הַבְּחִירָה, כְּשֶׁהֵם מִתְפַּלְלִים לְפָנַי אֵינִי מִתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם רַחֲמִים עַל אֲחִיהֶם.
יזדָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מָה זָכָה בִנְיָמִן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים הַרְבֵּה, מִשֶּׁהִגְדִּילוּ הָלַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד תָּפַשׂ אֶת מְקוֹמוֹ. קָטָן שֶׁבָּהֶם הָיָה אָבִיו אוֹהֲבוֹ, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ, נִשְׁעָן עָלָיו וְיוֹצֵא, נִשְׁעָן עָלָיו וְנִכְנָס. כָּךְ בִּנְיָמִן הַצַּדִּיק קָטָן שֶׁבַּשְּׁבָטִים הָיָה, וְהָיָה יַעֲקֹב אָבִיו אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה עִמּוֹ, נִשְׁעָן עָלָיו וְיוֹצֵא, נִשְׁעָן עָלָיו וְנִכְנָס. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָקוֹם שֶׁסָּמַךְ צַדִּיק זֶה יָדָיו, אֲנִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי, שֶׁנֶּאֱמַר: וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן.