סימן עז

אעוֹפוֹת אוֹ גְּדָיִים שֶׁמְּמַלְּאִים אוֹתָם בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלַח, אִם לְצָלִי, מֻתָּר אֲפִלּוּ פִּיהֶם לְמַעְלָה, וַאֲפִלּוּ אִם נִמְלַח הַחִיצוֹן, דִּכְמוֹ שֶׁבּוֹלֵעַ דַּם הַמִּלוּאִים כָּךְ פּוֹלְטוֹ. הַגָּה: וכ"ש אִם נִמְלַח הַפְּנִימִי וְלֹא הַחִיצוֹן, דְּשָׁרֵי (ד"ע לְדַעַת אָרֹךְ כְּלָל ט'), דְּנוּרָא מִשְׁאָב שָׁאִיב הַדָּם מִן הַחִיצוֹן וְאֵינוֹ נִבְלָע בִּפְנִימִי (ד"ע). וְלִקְדֵרָה אָסוּר עַד שֶׁיִּמְלַח חִיצוֹן לְבַדּוֹ וּפְנִימִי לְבַדּוֹ, אֲבָל אִם לְאַחַר שֶׁמִּלְּאוֹ מָלַח הַחִיצוֹן, אֵינוֹ מַפְלִיט דָּם שֶׁבַּפְּנִימִי. וְכָל זֶה בְּדִיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אֵין לַעֲשׂוֹת שׁוּם מֻלְיָתָא, רַק אִם נִמְלְחוּ שְׁנֵיהֶם (אָגוּר ומָרְדְּכַי פכ"ה וְרַשִׁ"י). וְכָל זֶה מַיְרֵי שֶׁאֵין בְּמוּלְיָתָא זוֹ רַק בָּשָׂר אוֹ עֲשָׂבִים, אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם בֵּיצִים הַנִּקְרָשִׁים, דִּינוֹ כְּאִלּוּ נִתְבַּשֵּׁל בִּקְדֵרָה (הַגָּהַת ש"ד בְּשֵׁם מהרי"ט וְאָרֹךְ וב"ז), וְאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד יֵשׁ לְאֶסוֹר אִם לֹא נִמְלְחוּ שְׁנֵיהֶם. בָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלַח וְלֹא הוּדַח שֶׁנִּצְלָה עִם בָּשָׂר שֶׁנִּמְלַח וְהוּדַח, מֻתָּר בְּדִיעֲבַד (שָׁם). אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לִצְלוֹת בָּשָׂר שֶׁנִּמְלַח עִם הַבָּשָׂר שֶׁלֹּא נִמְלַח, וְאֲפִלּוּ הוּדַח.